לא רק גנטיקה: מה גורם לעור להזדקן במהירות?
העור שלנו מתחיל להזדקן כמעט מהרגע שאנחנו נולדים. מהם הגורמים שמשפיעים על ההזדקנות שלו, והאם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לעצור את התהליך?
תהליך ההתבגרות של העור מתחיל, בעצם, מרגע הלידה. לא לחינם נחשב עורו של תינוק להתגשמות האידיאל של עור יפה, ומכאן מקור הביטוי "חלק כמו עור של תינוק". אולם השנים חולפות, ובעור מופיעים סימנים המבטאים את תהליך ההתבגרות וההזדקנות הטבעיים.
הזדקנות העור היא תופעה נורמלית, המושפעת מגורמים פנימיים (תורשה גנטית) וסביבתיים (מזג אוויר, זיהום אוויר, עישון, חשיפה לשמש ושימוש בתכשירים לא מתאימים).
קיראו עוד:
בלי קרמים: איך לגרום לעור הפנים שלכם להיות מתוח
מחקר: יוגת פנים "הצעירה" נשים בכ-3 שנים - כל התרגילים
10 תוספי התזונה החשובים לשמירה על העור
גורמים וביטויים להזדקנות העור
ירידה בייצור הסיבים – ירידה זו מהווה אחת הסיבות המרכזיות להיווצרות הקמטים וקמטוטים בעור. עם הגיל חלה התמעטות בייצור קולגן, הגוף מפסיק לייצר אלסטין עם הגעתו לגיל הבגרות, וסיבי האלסטין מתבלים ונשחקים.
הסיבים נשברים עם הגיל גם כתוצאה מחשיפה לשמש, גנטיקה, ותהליך ההזדקנות הנורמלי. סיבי הקולגן והאלסטין בדרמיס מתמעטים והמבנה שלהם ניזוק. כתוצאה מכך העור מאבד את גמישותו, ומופיעים בו קמטוטים, קמטים וקפלים.
ירידה ברמת הלחות – בשל חשיפה לשמש ותהליך ההזדקנות הטבעי אנו מאבדים את הלחות בשבעת האפידרמיס. יכולת האפידרמיס לספוג לחות מתמעטות ויכולת שימור המים שלו פוחתת. כתוצאה מכך, העור הבוגר ייראה יותר יבש ופחות בוהק.
האפידרמיס (שכבת העור העליונה), משתמש בלחות הנמצאת בשכבת הדרמיס (השכבה האמצעית), בתהליך ההזדקנות והחשיפה לשמש גם הדרמיס מאבד מלחותו, ומכאן שלאפידרמיס אין מצבור ללחות להשתמש בו.
העור הופך עמום וצהבהב ומאבד את זוהרו – בשל השינויים שנגרמים עם הגיל, כמות החמצן שיורדת, פיזור שונה של הפיגמנטים בשכבת האפידרמיס, האטה בחילוף החומרים ואיבוד מים ברקמה התומכת.
העור משנה גוון – מופיעים כתמים חומים (בהירים או כהים) על פני העור. בעצם אלו הם שינויים בפיזור הפיגמנט (תאי צבע) בעומק העור, הבאים לידי ביטוי בשכבת העור העליונה.
פעילות בלוטות החלב מצטמצמות – העור הופך יבש יותר.
הסיבים התומכים בדפנות כלי דם ניזוקים עם הגיל – כלי דם עדינים נהרסים, מופיעים שטפי דם כתוצאה מחבלות מזעריות.
השומן התת-עורי מתמעט – בעור הפנים ובעור גב הידיים, ולכן הם נראים פחות עגלגלים.
השרירים התת עוריים נחלשים – וגורמים לנפילת העור.
גורמים סביבתיים להזדקנות העור
שמש – סיבי הקולגן אחראים על הגמישות בעור והם המספקים לעור את האלסטיות שלו ומשווים לו מראה מתוח. חשיפה מרובה לאור השמש הופכת את סיבי הקלוגן לקשיחים ושבירים, והמבנה הבסיסי שלהם נהרס. קרינת השמש היא קרינה מייננת – זוהי קרינה שהאנרגיה שלה גבוהה מספיק כדי לגרום להרס סיבי הקלוגן בעור, בשל נזק חמצוני מואץ.
תהליכי החמצון המוצאים גורמים להופעת חספוס בעור, מדקקים את העור ופוגעים במטען הגנטי של תאי הבסיס בעור, ואף מביאים לחלוקה בלתי תקינה שלהם, מה שמעלה את הסיכון להופעת נגעי עור לא אסתטיים ואף לנגעי עור ממאירים. חשיפה ממושכת לשמש פוגעת גם בבלוטות החלב בעור וגורמת לעור יבש ורגיש.
עישון – העישון מאיץ התקמטות בעור. הוא גורם להופעת קמטוטים המופיעים בטרם עת במקומות בהם העור דק במיוחד, למשל בצדי העיניים. (קמטי חיוך) ומעל השפה העליונה. סימני התקמטות בקרב מעשנים עלולים להופיע 10-15 שנים מוקדם יותר, כתוצאה מפגיעה בוויטמין C, החיוני לגוף (אצל מעשנים ישנו דילול של וויטמין C). ויטמין זה מהווה מרכיב מרכזי ביצור סיבי הקולגן, האחראים על האלסטיות והמראה.
תפריט עשיר בפחמימות פשוטות ודל בחלבון – תפריט עשיר בסוכרים פשוטים ומאכלים מתוקים גורם להקשחה של רשמת החיבור בעור ולאיבוד האלסטיות שלה. חלבון מלא מאט את הזדקנות העור, לכן לחשוב לאכול חלבון מלא ממקור תזונתי בריא שישאיר את העור עם מראה חיוני. חלבון מלא יש בין השאר בביצים, זרעי צ'יה, בקוטג', בבשר, דגים, עוף, שעועית שחורה וכן באגוזים, שקדים וקינואה, ובדגנים מלאים כמו כוסמת, שיבולת שועל ואורז מלא.
תפריט דל בירקות ופירות – פירות וירקות הם המקור המרכזי לנוגדי חמצון בתפריט היומי שלנו, ומסייעים במלחמה בהזדקנות העור, ולכן אכילה שלהם בכמות קטנה מדי מובילה להזדקנות מואצת. כך למשל, נוגד החמצון ליקופן, המצוי בעגבניה, מגיע לשכבות העור העמוקות ומצמצם את נזקי החמצון הכרוכים בחשיפה ממושכת לשמש. פירות אחרים כגון הלוטאין המגיע מהדלעת, הסלניום המגיע מהבצל ועוד, מועילים כולם להאטת נזקי תהליכי החמצון במנגנונים מגוונים.
גורמים חיצוניים להזדקנות העור
גנטיקה – להורינו יש השפעה על מידת הנזק המצטבר הנגרם לעור בעקבות השלכותיו של אורח החיים שלנו. מסתבר שלגוף שלנו יש יכולת גנטית מולדת – הגוף מייצר באופן עצמאי מערכות אנזימים הפועלות כנוגדי חמצון.
הקוד הגנטי, המצוי בכל תאי הגוף כמערך טבעי של הגוף, מביא לתיקון יעיל של נזקים במטען הגנטי שלנו, המתחוללים עם העלייה בגיל. אין מה להאשים את ההורים- מחקרים רבים הוכיחו שלהרגלים האישיים שלנו תפקיד חשוב לא פחות באופן ההזדקנות שלנו.
נטייה לקמטי הבעה מודגשים – שימוש אינטנסיבי ומוגזם בשרירי הפנים מוביל לחריצת קמטי הבעה, המקנים פעמים רבות ארשת פנים מבוגרת מהגיל הכרונולוגי. כך למשל, הבעות זעף, הכוללות את כיווץ הגבות, גורמות להופעתו של קמט זעף בין הגבות, העלול להתקבע בפנים כבר בשלהי גיל העשרים קימוט המצח והרמת הגבות גורמים להופעתם של קמטי מצח רוחביים, ההופכים בהמשך לחריצים עמוק בעור. מעבר לקימוט העור, שימוש חוזר ונשנה בשרירי הבעה מסוימים מבליט אותם מתחת לעור, מה שפוגם במראה החלק והנינוח של פנים צעירות.
לחץ ומתח – לחץ ממושך גורם להפרשה מוגברת של הורמונים, כגון קורטיזול ואדרנלין. הורמונים אלו מאיצים תהליכי הזדקנות שונים, הכוללים בין היתר דיכוי החיבור והייצור התקין של רקמת חיבור, השמנה של הפנים, הגב והבטן, לצד תהליכים הפוגעים ברמת הסידן – ומכאן פוגעים בצפיפות העצמות ומשנים את מבנה הגולגולת. מצבור שינויים אלה מופיע מידית בפנים ומאיץ באופן דרמטי את תהליכי ההזדקנות.
צריכת אלכוהול – ישנם מחקרים הגורסים שבשתייה מתונה של אלכוהול יש יתרונות בריאותיים. מחקרים אלה אינם מתייחסים לבריאות העור, שכן השפעת האלכוהול על עור הפנים היא הרסנית. האלכוהול גורם להתרחבות של נימי הדם ולנפיחות בצקתיות של הפנים והעיניים. בשל האטה בחילוף החומרים, ולשינויים בצבע העור – השפעתו בולטת במיוחד בארובות העיניים, המקבלות מראה אדמדם.
מחסור בשעות שינה - חשוב לשמור שגרה של שנת לילה רציפה. השינה נחלקת למספר מצבים - אחד המצבים בשנת הלילה הרציפה, הידוע כ"שנת חלום", הינו השלב העמוק מכולם, ובמהלכו מופרש הורמון גדילה מבלוטת ההיפופיזה במוח.
זוהי למעשה אחת הפעמים היחידות ביממה בהן מופרש הורמון הגדילה במבוגרים, ויש לו חשיבות רבה בשמירה על רקמות הגוף השונות והתחדשותן, ובכלל זה רקמת העור. מחסור ממושך בשינה יתבטא באופן ברור על הפנים ויאיץ את הזדקנות הגוף והעור.
דיכאון - לאחרונה התגלה כי תחושות ממושכות של עצבות וחוסר תקווה גורמות לקיצור הטלומרים (מקור השם ביוונית: "טלוס" = קצה, ו"מרוס" = חלק, דהיינו החלק הקיצוני).
הטלומר הוא אזור הקצה של הכרומוזומים, האמור להגן על הקוד הגנטי, המכיל את החומר התורשתי שבגרעין התא, ובקיצור- לחיי התא. לכל כרומוזום שני קצוות ולפיכך שני טלומרים, המיועדים להגן על התא ועל צורת ההתחלקות הנכונה שלו. ניתן לדמות זאת לשרוך נעל המסתיים בקצה העשוי פלסטיק.
ככל שאנו מתבגרים, הטלומרים מתקצרים, מה שגורם לקיצור חיי התא, להפסקת חלוקת תאים נכונה ולמותם המוקדם של התאים. תופעה זו בולטת לעין בעור ובשיער, רקמות המתחלקות בקצב מהיר. מעבר למנגנון הגנטי, דיכאון מלווה בעליה בהפרשת הורמוני לחץ, ובדרך כלל מתלווים לו הזנחה אישית, הפרעות
שינה ותזונה לקויה, התורמים כולם להאצת תהליך ההזדקנות.
מתוך הספר של הלגה רקנטי "ליופי חוקים משלו"
לפנייה לכתב/ת 
