"מרגיש שחיי ניצלו בנס": ליאור חטף שבץ מוחי בגיל 37
ליאור מויאל בן ה-37 סבל מדימום מוחי נרחב, אך הרופא בחדר מיון סבר שהוא לקה בווירוס ורצה לשחרר אותו לביתו. רק אחרי שהתעקש להישאר בבית החולים התגלה הדימום. "אני רגיל להקשיב לרופאים, אבל המקרה שלי ממחיש שחשוב יותר להקשיב לגוף", הוא מתאר
בתחילת השבוע הלך לעולמו השחקן לוק פרי משבץ מוחי בגיל 52, והמודעות לאירוע כזה בגילאים צעירים עלתה למודעות הציבור. אבל פעמים רבות רופאים לא מאבחנים חולים צעירים שבאים עם תסמיני שבץ - דווקא בגלל גילם.
כך כמעט פספסו הרופאים את השבץ שאירע לליאור מויאל בן ה-37 לפני מספר חודשים, כשיום אחד בתום אימון בחדר הכושר, הוא חש בכאב ראש בעוצמה שכמוה לא חש מעולם.
"זה היה כאב מסוג שאני לא מכיר", משתף מויאל, סמנכ"ל שיווק בחברת כרומגן, "אחזתי בקיר של המקלחת כדי לא ליפול. נסעתי לעבודה כי הייתה לי פגישה חשובה. לרגע לא חשדתי שאני בעיצומו של אירוע מוחי".
מויאל מוסיף ומפרט כי כאבי הראש שלו החריפו והוא החל להקיא. "לקחתי כדור נגד כאב ראש ונכנסתי לפגישה. ניהלתי משא ומתן בזמן שאני סובל מדימום חריף. אחרי העבודה פניתי לרופא קופת החולים. הוא חשב שזה וירוס ושלח אותי הביתה עם הוראה לגשת למיון אם הבחילות ממשיכות".
עוד בנושא:
לא תמיד תדעו שהוא תוקף: הכל על שבץ מוחי
עברתם אירוע מוחי? כך תפחיתו הסיכון לאירוע חוזר
דו"ח: עלייה במקרי שבץ מוחי בישראל; בסיכון גבוה: גברים וערבים
מויאל מספר כי הוא שב לביתו והלך לישון. כשהתעורר היה ספוג בזיעה. "הבנתי שמדובר במשהו חריג. הזמנתי אמבולנס שפינה אותי לבית החולים רמב"ם. במהלך הלילה עשו לי בדיקות ובבוקר הגיע רופא שאמר לי שאני משוחרר הביתה. הרגשתי נורא. הקאתי החוצה כל דבר שנכנס לי לפה. אמרתי לרופא שאני מסרב להשתחרר. אין לי מה לעשות בבית כשאפילו כוס מים אני לא יכול לשתות בלי להקיא. הסברתי לו שאני סובל מכאבי ראש מטורפים".
מויאל נשלח לבדיקה אצל רופא נוירולוג. "הנוירולוג זיהה אצלי חולשה בצד שמאל ושלח אותי ל-CT ראש. בבדיקה זיהו דימום נרחב במוחון כתוצאה ממום מולד. אמרו לי שאני חייב לעבור בדחיפות צנתור מוח".
ד"ר יעקב אמסלם, מנהל היחידה לנוירורדיולוגיה פולשנית בבית החולים שערי צדק, אשר צינתר את מויאל, מסביר כי בלא מעט מקרים הצוותים הרפואיים בחדרי מיון לא מזהים בזמן דימומים מוחיים בקרב חולים צעירים. "אני רואה בעבודה שלי הרבה חולים שהאבחנה אצלם פוספסה אחרי שהם שכבו שעות במיון", מתאר המנתח, "אם החולה מגיע למיון במצב קליני טוב ועם סימנים קלים לדימום הסיכוי שלו לקבל אבחנה מהירה הוא למרבה הצער לא מספיק גבוה".
ד"ר אמסלם מפרט כי מויאל סבל מהתפתחות לא תקינה של כלי הדם במוחו. "זו כמו פקעת של ורידים שהולכת ומתפתחת עם השנים וגורמת לשינויים בזרימת הדם במוח. זרימת דם גבוהה יכולה לגרום לפיצוץ של כלי דם קטנים ולדימום".
בשלב הראשון עבר מויאל הליך בהול לעצירת הדימום. בהמשך הוא נזקק לעוד שני צנתורים ולשיקום בבית לוינשטיין. לאחרונה, לאחר ששב לאיתנו, פרסם פוסט בפייסבוק בו הוא מתאר את האירועים ושולח מסר – היו קשובים לגוף שלכם, גם במחיר של התעקשות מול רופאים.
"קמצנות בבדיקות עולה בבריאות"
"אני מרגיש שזכיתי בחיים שלי. מבחינתי זה נס שהחלמתי", משתף מויאל, "אם הייתי מקשיב לרופא שרצה לשחרר אותי אולי לא הייתי משוחח איתך היום. השיקום בבית לוינשטיין לא היה קל, אבל תודה לאל לא סבלתי מנזק קוגניטיבי. אני רגיל להקשיב לרופאים, אבל המקרה שלי ממחיש שחשוב יותר להקשיב לגוף".
ד"ר אמסלם מסכם ואומר: "המקרה של ליאור ממחיש את הצורך האקוטי בביצוע בדיקות דימות בדחיפות. בעבודה שלי אני רואה יותר מדי מקרים שבהם קמצנות בשימוש בהדמיות כגון CT ו-MRI עולה בבריאות של אנשים. זה מרתיח.
"הקמצנות הזו היא מסיבות כלכליות. בדיקת MRI מתומחרת ב-800 שקלים והיא נותנת את רוב התשובות לרוב האבחנות. חולים צריכים להתעקש על ביצוע הדמיות במיון. זו גישה שאין לה מקום בשנת 2019. זו תפיסה מעוותת של הנהלות בתי החולים שכבר אינה מקובלת בעולם המערבי".
אלו הסימנים שעשויים להצביע על שבץ:
לפנייה לכתב/ת 
