תפסיקי להכניס את האקסים למיטה הזוגית שלך

כמה שבועות אחרי שהתחלנו לצאת שכבנו במיטה אחרי ששכבנו ודיברנו על החיים. השיחה התגלגלה לזוגיות ועלתה לי דוגמה מעולה מאחד הדייטים שלי. סיפרתי בהתלהבות, אבל הבנזוג פחות התלהב. התעלמתי מפניו המכורכמות ומהשתיקה הפתאומית עד שהשיחה דעכה. כמה לילות לאחר מכן שוב התחשק לי לספר לו משהו ממש קורע שקשור לאחד האקסים שלי, אלא שאז הוא פנה אליי בחדות ושאל: "את מוכנה להפסיק להכניס גברים לחדר השינה שלנו?".

הייתי בהלם. לא הבנתי מאיפה זה בא. מבחינתי, היה סיפור שהתאים לסיטואציה, ואם הייתי מספרת אותו לחברות שלי הן היו נקרעות וזורמות איתי לשיחה של שעתיים לפחות. התחלתי להתווכח איתו, ממש נעלבתי, אבל הוא איבד עניין ולא הסכים לפתוח את הנושא לדיון. "אם תספר לי על האקסיות שלך או כל מיני סיפורים מהעבר אני אשמע בכיף", אמרתי לו, אבל הוא סירב. "מה שהיה בעבר נשאר שם", הוא אמר, "אני איתך, זה הכול".

פשוט תתמכרי לאהבה(צילום: shutterstock)

לעוד טורים של גאיה

כשהאגו מנהל לך את החיים

הגיע הזמן להסיר את המסיכות

בימים הבאים נעשיתי רגישה לשיחות שלנו ושמתי לב שאני באמת מעלה באוב את האקסים והדייטים (והיו לא מעט כאלה...). התחלתי לשאול את עצמי למה אני עושה את זה, כי מבחינתי, "סתם" סיפרתי אנקדוטות מעניינות. לא מצאתי סיבה להפסיק ולא הבנתי למה הוא לא רוצה לשמוע.

ככל שהקשר שלנו נעשה משמעותי יותר, האקסים והדייטים התחילו להתפוגג. כשכבר נזכרתי במעשייה כלשהי, שמרתי אותה לעצמי (טוב, לפחות התאמצתי עד שהיא סיפרה את עצמה מגרוני). לקח זמן עד שהבנתי שהסיפורים היו דרכי הלא מודעת לגרום לו להזיע, לחזר, להבין שאני פופולרית, ומעל הכל: שרוצים אותי.

אי אפשר לקנות אהבה בשום מחיר. אהבה אפשר רק לתת

הפחד הקמאי הכי גדול של האנושות זה שלא ירצו אותנו, שלא יאהבו, שנישאר לבד. אנחנו רואות חבורה של אנשים מתגודדים במטבחון של המשרד ולוקחות צעד אחד אחורה, אנחנו רואות קבוצת אנשים שאנחנו מכירות בבית קפה או בגינה ולא ניגשות להגיד שלום כי לא נעים, כי אולי נפריע, כי לא הזמינו אותנו, ועוד אלף סיבות שכולן קשורות לפחד שלנו מדחייה.

המוח מנסה בתחבולות ערמומיות או שקופות להשיג אהבה בכל מחיר, וכך חצי אוכלוסיה מרצה את החצי השני כדי להשיג תשומת לב, יחס, כבוד. החצי השני מנסה להשיג אהבה בדרכים אחרות, קשוחות וסגורות יותר. לא משנה באיזו דרך נבחר, אי אפשר לקנות אהבה בשום מחיר. אהבה אפשר רק לתת, בלי לצפות לתמורה.

משקעי העבר שלי נכנסו לתמונה הזוגית בגלל שניסיתי לזכות בתשומת הלב שלו, חשבתי שאולי הוא יקנא ואולי יעריך אותי יותר. לא היה לי מושג שהמחשבות שלי מניעות את הפעולות שלי ואת השפה שבה אני משתמשת, לא היה לי מושג שניסיון החיים הוא זה שמדבר מתוכי, ושאני הולכת להשיג בדיוק את מה שאני מפחדת ממנו: את הדחייה.

בסתר לבי ידעתי שגברים שונאים לשמוע סיפורים על גברים אחרים, אבל המשכתי לספר עליהם. ידעתי שאני לא חוששת להישאר לבד, מה שלא ידעתי זה שאני חוששת להיות במערכת יחסים. חששתי להיות במערכת שתגביל את צעדיי או תגרום לליבי להישבר וכך מנעתי אותה בפעולות שלכאורה גרמו לי להיראות נחשקת בעיני הצד השני, אבל בפועל הרחיקו אותו. הייתי כמו אשה מתבגרת שדוחפת מזרקים לפנים שלה ויוצאת למועדונים עם בחורים בגיל של הבן שלה: זה סבבה אם טוב לה, אבל אף אחד לא יחשוד בה שהיא סיימה צבא אתמול.

עדיין יש לי מלא סיפורי מעשיות, אבל אני שומרת אותם לעצמי, לחברות שלי, ורק לעיתים ממש רחוקות אני משמיעה אותם לבן הזוג שלי. אני כבר לא צריכה להוכיח שהייתי ראויה בעיני גברים אחרים, כי אני רוצה להיות ראויה רק בעיניו. כל השאר לא מעניין. זה כמו שהוא אמר, באותו לילה: מה שהיה בעבר נשאר שם, אני איתו, זה הכול.

שלך, גאיה קורן

מייסדת שיטת אני מלכה להערכה עצמית, מנחת סדנאות נשים , סופרת "אני מלכה גרושה באושר " ועיתונאית בידיעות אחרונות .