הוחתמתם על "טופס הסכמה" רפואי? זו המשמעות החוקית
בכל פעם שמטופל ניגש להליך רפואי כלשהו כגון ניתוח כירורגי או בדיקה פולשנית, הוא אמור לקבל הסבר מפורט בנוגע להליך, מטרותיו, הסיבוכים האפשריים והחלופות הטיפוליות הקיימות. כך תוודאו שזה אכן מתקיים
לא מכבר פניתי למרפאה של כירורג במכבי לצורך ביצוע פרוצדורה כירורגית קטנה בהרדמה מקומית. הוחתמתי על "טופס ההסכמה" לפרוצדורה בדלפק המזכירה.
הרופא המנתח נכנס לחדר, הורה לי לשכב על מיטת הניתוחים, הסביר שארגיש עכשיו דקירה של הרדמה מקומית ושהאחות תסביר לי בסוף איך לטפל בפצע הניתוחי. מעבר לכך, לא זכיתי לשמוע ממנו מילה.
לאחר ההליך, ניתן לי מכתב שחרור עליו חתם באופן אישי הרופא, בו נכתב: "ניתן הסבר לפני הניתוח על האפשרויות הניתוחיות, על ההליך הניתוחי שנבחר בדגש על שלבי הניתוח, שלב ההחלמה, הסיבוכים האפשריים וצורת המעקב במרפאה. בוצעה החתמה על טופס הסכמה על הניתוח". לקרוא ולא להאמין.
קיראו עוד:
לראשונה: נחשפים נתוני הרשלנות הרפואית בישראל
אבחון סרטן באיחור: מהי רשלנות רפואית באונקולוגיה?
כך תגישו תביעת רשלנות רפואית: מדריך
המקרה האישי שלי הוא רק דוגמה אחת מתוך הרבה מאוד מקרים המתרחשים בשנה. בכל פעם שמטופל ניגש להליך רפואי כלשהו כגון ניתוח כירורגי או בדיקה פולשנית, הוא אמור לקבל הסבר מפורט בנוגע להליך, מטרותיו, הסיבוכים האפשריים והחלופות הטיפוליות הקיימות. למרבה הצער, מטופלים רבים לא מקבלים מהצוות הרפואי את המידע הנחוץ טרם ההליך.
גם כשמטופלות מגיעות לרופא נשים לצורך ביצוע מעקב הריון, הן לא תמיד מקבלות את המידע המלא והשלם בנוגע לכל הבדיקות העומדות לרשותן, כולל בדיקות פרטיות, על מנת לוודא כי העובר בריא.
הסכמה מדעת של המטופל
סעיף 13 לחוק זכויות החולה קובע את החובה לקבל לפני מתן טיפול רפואי את "הסכמתו מדעת" של המטופל. החוק קובע כי לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע.
קיימת גם פסיקה רחבה, שקובעת הגדרות למהות ההסברים שיש לספק למטופל, על מנת לשמור על האוטונומיה שלו על גופו.
בעקבות החקיקה והפסיקה, שהובילו לפסיקת פיצויים למטופלים במקרים בהם לא ניתנו להם ההסברים המספקים, החלו מחלקות לניהול סיכונים של המוסדות הרפואיים, להפנים את חשיבות הנושא של מתן הסברים למטופל ולהנחיל לרופאים את הידע הנדרש.
למרבה הצער ובאופן שמחטיא לחלוטין את המטרה של המחוקק ובתי המשפט, ההטמעה נעשתה ביחס לחשיבות רישום הטענה כי ניתנו הסברים למטופל, אך לא תמיד לגבי הצורך במתן ההסברים עצמם.
מה אפשר לעשות?
כאן, אתם המטופלים, נכנסים לתמונה. החובה המשפטית לתת הסברים על הטיפול הרפואי אמנם מוטלת על הרופא, אבל מאחר וזה לא תמיד קורה בשטח, והיות ומדובר בבריאות שלכם, מוטב להיות חכם ולא צודק.
התעדכנו והבינו מהי הבעיה הרפואית ממנה אתם סובלים- למדו מהי האבחנה שנקבעה לכם ומהן השלכותיה לגבי בריאותכם ואיכות חייכם.
התעקשו לקבל מהרופא הסבר מפורט על מהות הבדיקה או הטיפול הרפואי - מה מטרתו, איזו תועלת הוא אמור להביא, מהם סיכויי הצלחתו, האם יש דרכי טיפול חלופיות ואם כן – מהן היתרונות והחסרונות שלהן.
אם לא מדובר בטיפול חירום, מומלץ מאוד לבקש מהרופא לקבל את ההסברים מבעוד מועד, ולא באותה הפגישה בה הטיפול כבר אמור להתבצע. בדרך זו, תוכלו להפיק את המרב מההסברים, לשקול את הדברים, לבדוק את החלופות ולהחליט מהו הטיפול המתאים לכם.
בניתוחים מסובכים או נדירים - בקשו מהמנתח, כבר בפגישה הראשונה עמו, פרטים אודות ניסיונו הרלוונטי ואודות קיומם של מרכזים ייעודיים המתמחים בניתוחים אלה. אני ממליצה בחום גם לנסות ולברר פרטים אלו ממקורות מידע נוספים ולהצליב ביניהם.
שאלו מה הם הסיכונים הכרוכים בטיפול- כמעט כל טיפול רפואי עלול להסתבך– בקשו מהרופא לדעת מה הסיבוכים האפשריים, מהי השכיחות שלהם והאם יש דרכים למזער את הסיכוי להתרחשותם (כמו למשל שימוש במכשירים לניטור פעילות עצבית במהלך ניתוח, שיתוף מומחים מתחומי התמחות נוספים בניתוח וכו').
הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי רשלנות רפואית