"צריך פרוטקציה כדי לקבל טיפול רפואי טוב"
כך סבורים 84% מהישראלים לפי סקר של מכון ברוקדייל. 29% ויתרו על טיפול רפואי בגלל זמני המתנה ארוכים. סגן שר הבריאות ליצמן: "נמשיך לפעול לקידום מערכת הבריאות"
על פי הסקר, רוב המבוטחים בקופות החולים (85%) פנו לרופא משפחה בשנה האחרונה. כמחציתם (45%) אמרו כי הביקור האחרון היה רק לצורך קבלת אישורים ומילוי טפסים. רוב המבוטחים אמרו שהם בהחלט סומכים על רופא המשפחה (72%). בקופות החולים מכבי ולאומית האמון ברופא המשפחה גבוה מהממוצע: 76% ו־75%.
דו"ח: תוך עשור - הזינוק בזמן ההמתנה לרופא מומחה
דו"ח: באיזו קופ"ח בעיר שלכם הרופאים הכי זמינים
יצאנו לבדוק: כמה זמן תאלצו לחכות בכל חדר מיון
על פי הסקר, כ־60% מהמבוטחים ביקרו אצל רופא מומחה דרך קופת החולים בחצי השנה האחרונה. כחמישית מהם דיווחו על קושי במציאת תור. כאן מתבלטת לטובה קופת חולים מאוחדת: רק 17% אמרו שנתקלו בקושי להשיג תור לרופא מומחה.
אחד מכל שלושה שביקרו אצל רופא מומחה דיווח שהמתין לתור יותר מחודש. השיעור הנמוך של הממתינים מעל חודש נרשם בקופת חולים מאוחדת (24%). כמחצית מהמרואיינים דיווחו כי ביקשו התחייבות מהקופה (טופס 17) בשנה האחרונה. רובם הגדול (82%) קיבלו את ההתחייבות בקלות.
עוד עולה מהנתונים: 45% מהמרואיינים נזקקו לטיפול רפואי דחוף עבורם או עבור בן משפחה. שני שלישים מהם פנו למוקד טלפוני של קופת החולים או למוקד רפואה דחופה בקהילה. רק 42% פנו ישירות לחדר מיון.
אחד מכל עשרה נשאלים אמר כי בשנה האחרונה ויתר על טיפול רפואי או על תרופה בגלל התשלום. 11% ויתרו על שירות רפואי בגלל המרחק, 29% ויתרו על טיפול רפואי בגלל זמני המתנה ארוכים.
כשליש מהמרואיינים (31%) פנו לרופא מומחה באופן פרטי. הסיבות העיקריות לפנייה לרופא פרטי הן רצון לקצר את זמן ההמתנה (28%), חוסר שביעות רצון מהמענה שניתן בקופה (19%), רצון להגיע לרופא מסוים (19%) ורצון לקבל יחס אישי או שירות טוב יותר מהרופא (12%).
רוב הישראלים מחזיקים ביטוח בריאות נוסף
מהסקר עולה כי לרוב מוחלט של הישראלים יש ביטוח בריאות נוסף: ל־87% יש ביטוח משלים של קופת החולים ול־60% יש ביטוח בריאות מסחרי. רק ל־8% אין שום ביטוח מעבר לשירותים הבסיסיים של קופת החולים.
"בחינות ההשוואה במערכת הבריאות הן חשובות ומסייעות בידינו לייעל ולשפר את המערכת בהתאם לעמדות הציבור", אמר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בתגובה על הסקר. לדבריו, "הנתונים משקפים את יציבות המערכת ויכולותיה ובמקביל גם את הצורך שלנו להוסיף ולחזק את מנגנון שירותי הבריאות שניתן לאזרחים, ובראשם קופות החולים. אנו מכירים את הצרכים ואת האתגרים בשטח ונמשיך לפעול לקידום מערכת הבריאות למען ציבור החולים".
פרופ' מייקל הרטל, מנכ"ל מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל: "זהו אחד הסקרים המרכזיים והחשובים על מערכת הבריאות. נציגי קופות החולים ומשרד הבריאות החליטו יחד לערוך כל שנתיים סקר מדעי אובייקטיבי בקרב לקוחות מערכת הבריאות, במטרה לזהות תחומים שבהם ניתן לחזק את מערך השירותים למבוטח. מכון ברוקדייל עורך את הסקר במשך יותר מ־20 שנה".
בסקר של מכון ברוקדייל נבדקו שביעות הרצון מרמת השירות, הערכת תפקוד מערכת הבריאות, תחושת ביטחון במערכת, נגישות וזמינות ומדדי שימוש בשירותים רפואיים מקוונים. הסקר בדק גם את הקשיים בתהליך קביעת תורים, רצף הטיפול בין בתי החולים לקופות החולים, עמדת המבוטחים לגבי הוצאות הממשלה על בריאות לעומת תחומים אחרים, אמון במערכת הבריאות ומדדי שביעות רצון נוספים.
הסקר נערך באוגוסט־דצמבר 2018 על ידי ד"ר שולי ברמלי־גרינברג ועירא יערי ובליווי ועדת היגוי שהיו שותפים בה נציגי כל קופות החולים, משרד הבריאות, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, ארגוני צרכנים והאקדמיה. איסוף הנתונים התבצע על ידי לב ז'יבייב ובליווי צוות המחקר. בסקר השתתפו כ־3,500 איש והוא מהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בני 22 ומעלה.
לפנייה לכתב/ת 
