זו מפת התפרצות החצבת: מרבית היישובים הנגועים – חרדיים

החצבת ממשיכה להתפשט בישראל – בעיקר מיישובים חרדיים: מפת ההדבקה הארצית של משרד הבריאות מגלה כי החצבת מגיעה לשיאי הדבקה של אלפי ישראלים, כשמרבית אזורי ההדבקה הם ביישובים המתאפיינים באוכלוסייה מהמגזר החרדי.

מנתוני משרד הבריאות עולה כי מתחילת השנה מגיע מספר הנדבקים ליותר מ-900 איש. מאז תחילת התפרצות החצבת אשתקד אותרו לפחות 4,115 מקרים.

יישובים חרדיים. בראש רשימת החצבת(צילום: shutterstock)

היישוב הנגוע ביותר במחלה המידבקת הוא ירושלים עם 1,403 מקרים, אחריו בית שמש עם 420 מקרים, צפת (276), ביתר עילית (230), בני ברק עם 210 מקרים, ואחריהם ברשימה – יישובים בעלי רוב חרדי – טבריה ומודיעין עילית. אחריהם נמצאות ברשימה פתח תקווה ורחובות.

קיראו עוד:

השתוללות מגפת החצבת: מי צריך להתחסן דחוף – ולאן ניגשים?

מגפת חצבת כלל-עולמית: בתוך 3 חודשים - מעל 110 אלף נדבקים, עשרות מתו

התפרצות חצבת בניו יורק מישיבה בברוקלין - לפחות 21 נדבקו 

גם המחסנים נמצאים בסכנה

ההדבקה הנרחבת בקרב האוכלוסיות החרדיות מוכרת כבר חודשים ארוכים גם למשרד הבריאות, שעשה מאמצים לשכנע את אנשי המגזר לחסן את ילדיהם. אי ההתחסנות במגזר החרדי והתפשטות החצבת אופייניות לא רק לישראל: בעיריית ניו יורק האשימו את הקהילה החרדית בברוקלין בכך שהפיצה את המגפה, לאחר שהורים לא היו מחוסנים ואף לא הקפידו לחסן את ילדיהם.

לאחרונה הודיעה עיריית ניו יורק כי תטיל קנסות כבדים על תושבים שיימצאו לא מחוסנים. כמו כן איימה העירייה כי תסגור מוסדות ציבוריים שבהם יימצאו כאלה שאינם מחוסנים כנגד חצבת.

מתסמיני הצטננות ופריחה – ועד לפגיעה מוחית

חצבת גורמת תחילה לתסמינים דמויי הצטננות הכוללים חום, נזלת ושיעול, שאליהם מתלווה פריחה אופיינית. כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים הכוללים דלקת אוזן, שלשולים ודלקת קרנית העין.

סיבוכים נוספים הם דלקת ריאות ודלקת מוח. הסכנה הקטלנית מכולם היא סיבוך של החצבת הקרוי SSPE - דלקת כלל-מוחית כרונית שכמעט תמיד מסתיימת במוות.

הדלקת הזו פורצת בין שבע עד 13 שנים מרגע ההדבקה, לאחר שהנגיף הופך בדרך לא ברורה לאלים במיוחד, גורם להרס תאי המוח ולמוות אצל כל החולים.

כיום אין כל תרופה לחצבת. הטיפול היחיד הקיים הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.

מי צריך להתחסן

• פעוטות בגיל 12 חודשים במסגרת טיפת חלב ומנה שנייה בכיתה א' - בסך הכול שתי מנות חיסון.
• מבוגרים שלא חלו בעבר בחצבת, ולא קיבלו שתי מנות חיסון כנגד הנגיף. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות זו מזו.
  

• מי שנולדו בישראל לפני שנת 1957: נחשבים מחוסנים באופן טבעי ולכן אינם צריכים לקבל חיסון.
  

• מי שנולדו בישראל בין השנים 1957 עד 1977: נחשבים למי שאינם מחוסנים או לבעלי חיסון חלקי כנגד המחלה, על אף שחלקם הגדול מחוסן באופן טבעי (באותן שנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל).
  

• לכן לנוסעים לחו"ל מומלץ להשלים את החיסון (מנה אחת או שתי מנות, בהתאם לגיל ולמצב החיסון) על פי הנחיות משרד הבריאות.
  

• מי שנולדו בישראל החל משנת 1978 ואילך: נחשבים מחוסנים, ואמורים היו לקבל שתי מנות במרווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות.
  

• מבוגרים הטסים לחו"ל שלא חלו בחצבת ולא קיבלו שתי מנות חיסון נגד חצבת: משרד הבריאות ממליץ להשלים את החיסון. ההמלצה לא חלה על ילידי 1956 ומבוגרים יותר.
  

• ילדים בני שנה עד כיתה א' הטסים לחו"ל: מומלץ לקבל שתי מנות חיסון בהפרש של ארבעה שבועות לפחות בין המנות. המנה השנייה תיחשב תקפה גם אם ניתנה לפני גיל שש, בתנאי ששתי המנות ניתנו במרווח זמן של ארבעה שבועות או יותר מגיל שנה.
  

• תינוקות בני שישה עד 11 חודשים הטסים לחו"ל: מומלץ לקבל מנה אחת של חיסון נגד חצבת. מנה זו לא תיספר בשגרת חיסוני הילד, ויש לחזור על החיסון לאחר גיל שנה.
  

• גם לנוסעים לחו"ל שיכולים להתחסן רק מספר ימים לפני הנסיעה מומלץ להתחסן. אומנם חסינות בפני המחלה מתפתחת כעבור שבועיים מיום החיסון, אך קבלת החיסון היא ההגנה הטובה ביותר. מנה אחת מקנה חסינות של 95%.