"התחננתי שיעשו לבת שלי MRI, אבל כשזה קרה זה היה מאוחר מדי"
האוטם המוחי החריף ממנו סבלה ד' בת ה-6 לא זוהה על ידי רופאי בית חולים רמב"ם. היא נבדקה על ידי נוירולוג רק 17 שעות אחרי הגעתה למיון, אך האבחון היה מאוחר והילדה נותרה משותקת. "ידעתי מההתחלה שמדובר באירוע מוחי. התחננתי שישלחו אותה ל-MRI אבל הרופאה התורנית אמרה שילדים בגילה לא מקבלים אירוע מוחי. בהמשך היא ביקשה סליחה", מתארת אימה של ד'
ד' בת ה-6 מעכו הובהלה אל חדר המיון של בית החולים רמב"ם בחיפה בעיצומו של אירוע מוחי. רופאי בית החולים לא זיהו את סימני חסימת זרימת הדם למוחה של ד' ורק לאחר 17 שעות מהגעתה אל בית החולים היא נבדקה בידי נוירולוגית ילדים ששלחה אותה בדחיפות לבדיקת MRI.
בבדיקה זוהה האירוע המוחי ממנו סבלה ד' והיא הובהלה לצנתור, אלא שהאבחון היה מאוחר מדי – האוטם החריף במוחה של הילדה גרם לה לנזק בלתי הפיך. כיום היא סובלת משיתוק בפלג גופה הימני, אפילפסיה ועיכוב התפתחותי.
בתביעה שהוגשה לבית משפט המחוזי בחיפה באמצעות עו"ד לידור פוגל-אורן, דורשים הוריה של ד' לפצותם בגין הנזק שנגרם לבתם.
אימה של ד' אומרת: "מההתחלה ידעתי שזה אירוע מוחי. כל הסימנים הראו שמדובר באירוע מוחי. כשהגענו לרמב"ם הייתה שם רופאה תורנית שאמרה לנו שמדובר באפילפסיה. אמרתי לה שהיא טועה. התחננתי שתשלח את הבת שלי לבדיקת MRI, אבל היא אמרה שזה מיותר.
"היא טענה שילדים בגיל הזה לא מקבלים אירוע מוחי. היא שמה אותנו בחדר כל הלילה ולא התייחסה. צעקתי, התחננתי, ביקשתי שמישהו אחר יסתכל על הבת שלי, אבל כלום לא עזר. בבוקר הגיעה נוירולוגית שישר ראתה שמדובר באירוע מוחי ושלחה אותנו בדחיפות ל-MRI, אבל זה כבר היה מאוחר".
"התסמינים היו אמורים להדליק נורה אדומה"
בכתב התביעה טוענים הוריה של ד' כי התסמינים של סטיית פה, כאב ראש והתקשות הגב, עימם הגיעה בתם לחדר המיון היו אמורים להדליק נורה אדומה בקרב הצוות הרפואי. חרף התסמינים, ד' לא נשלחה לבדיקת MRI כפי שדרשה האם, אלא בוצעה לה בדיקת CT אשר פוענחה כתקינה.
ההידרדרות במצבה של הילדה בשעות הארוכות בהן שהתה במיון לא זוהתה על ידי צוות בית החולים. רק בשעה 10:30 בבוקר שלאחר הגעתה למיון נבדקה ד' לראשונה על ידי נוירולוגית שאיבחנה את החשד לאוטם.
לאחר הצנתור הדחוף הובהלה ד' אל היחידה לטיפול נמרץ של בית החולים, שם היא נאבקה על חייה. "הכניסו אותנו לחדר ואמרו לנו שיש סיכוי סביר שהבת שלנו לא תשרוד את הניתוח", מתארת האם.
"נזק בלתי הפיך"
האם מוסיפה כי רופאי רמב"ם גם בישרו לה שלבתה נגרם נזק מוחי בלתי הפיך. "היינו שלושה חודשים בשיקום. לפני האירוע הבת שלי הייתה תלמידה מצטיינת. היום היא משותקת בצד ימין של הגוף וסובלת מקושי בדיבור. החיים שלנו השתנו מקצה לקצה בעקבות האירוע".
"ראיתי את הרופאה שסירבה לשלוח אותה לבדיקת MRI", מוסיפה ומתארת האם, "היא ביקשה מאיתנו סליחה והגיעה לבקר את הבת שלי בטיפול נמרץ, אבל אני כבר לא חשבתי עליה. אני חשבתי על הבת שלי ואיך היא יוצאת מהמצב הזה. הרופאה התחילה לספר לי על המשפחה שלה ואמרה שיש לה ילדים קטנים וביקשה שלא אתלונן עליה. לא רציתי קשר איתה. היא את הזנק שלה כבר עשתה".
בחוות דעת מומחה שצורפה לתביעה של עו"ד פוגל-אורן נכתב כי "בית החולים רמב"ם שגה בכך שאבחנת האוטם נעשתה באיחור רב בהשוואה לחלון הזמן הקריטי. בתסריט אחרר היה צריך לחתור לביצוע MRI בדחיפות ולא CT. משבוצע ה-CT היה הכרח לוודא שבגלל מגבלותיו הטכניות הוא נקרא ומפורש אל נכון ובדייקנות.
"היה הכרח לשתף נוירולוג ילדים סמוך ביותר להגעתה (של ד' ע.א.) לבית החולים. משכל זאת לא נעשה אבד חלון הזמנים ההכרחי לטיפול נכון בילדה והיא נותר נכה לכל חייה".
הוריה של ד' דורשים לפצותם בסכום של יותר מ-2.5 מיליוני שקלים.
מרמב"ם נמסר בתגובה: "כתב התביעה התקבל ברמב"ם, אנו לומדים אותו ונתייחס אליו בבית המשפט".
לפנייה לכתב/ת 
