סוף לפחמימות ממכרות: להיגמל ולגמול אחרים
דודו, לי, אבי ונירה נגמלו מפחמימות ממכרות באברהמסון, אבל לא רק שהם ממשיכים בתהליך שלהם הם גם "מעבירים את זה הלאה" ועוזרים לאחרים להיגמל ולעבור לחיות חיים בריאים יותר
בשיתוף אברהמסון
זוכרים את הסרט "תעביר את זה הלאה", שבו הילד גיבור הסרט מעביר הלאה מעשים טובים שקיבל לאנשים אחרים ומביא לשינוי חברתי רחב? מקדם האושר הגבוה ביותר הוא נתינה לזולת, ולצדו הכרת תודה ואהבה עצמית.
הדבר מוכח, פעם אחר פעם, במחקרים עדכניים שעוסקים בחקר המוח, בעזרת אמצעי הדמיה מתקדמים (FMRI). הישראלים במיטבם אוהבים "להעביר הלאה", לעזור לזולת, לשתף בטוב שלהם ולהוסיף טוב.
זה הסיפור של נגמלי מכון אברהמסון מסוכר ומפחמימות ממכרות, שנפטרו קליל מהדחף ומהמשיכה למזון שהזיק להם ולרבים כמותם, והרגישו שהם חייבים להעביר את זה הלאה. "36 שנים אנשים מגיעים אלינו לגמילה כי 'השמועה' עוברת מפה לאוזן. הנגמלים שלנו מחזקים בנו, פעם אחר פעם, את תחושת השליחות והערך שבעשייתנו", אומר אהוד אברהמסון, מומחה לגמילה מהתמכרויות ומייסד מכון אברהמסון.
"הפכתי למודל לחיקוי והרבה אנשים נועצים בי. אני שף ובזכות עיסוקי אני עוזר להרבה אנשים בבחינת מזונם ובניית תפריט מתאים", מספר דודו שמכה (46), נשוי באושר לרחלי, אב ל-4 ילדים, ובעליו של קייטרינג מכרמיאל. בעקבות המהפך שעברתי הבית שלי הפך למוקד עלייה לרגל. עזרתי למכרים ולחברים לרדת 25 ו-30 קילוגרמים. אחיין שלי השיל 25 קילוגרמים ממשקלו, אחותי הפחיתה 6 קילוגרמים. אם אני נהנה שכולם ייהנו".
שמכה: "אני גבוה וגדול ועם השנים נעשיתי ענק. כחצי שנה לפני הגמילה הגעתי לשיא של 145 קילוגרמים, לא יכולתי לשרוך את שרוכיי נעליי, וסבלתי מיתר לחץ דם, הייתי נחנק בשינה ונוחר. הרבה שנים אני עם משקל גבוה, וכולם יודעים שדודו זה בנאדם ענק. לא היתה ארוחה ביום ללא לחם. עם הדגים של שבת שאשתי מכינה הייתי מחסל חלה שלמה. קוסקוס עם לחם בכל יום ששי. בזין, מאכל טריפולטאי מסורתי של בצק מורתח במים ורוטב חריימה שאהבתי. ובכלל, אני אוהב לאכול טוב ולא הייתי עוצר עד שלא חיסלתי את כל מה שמסביבי".
"נגמלתי בזכות האישה שאני הכי אוהב בעולם. מיד אחרי הגמילה רחלי הציעה לי שניצל, חציל מטוגן, קוסקוס ופתאום לא בא לי. בבוקר שלמחרת קמתי ואותו הדבר. יום ראשון ועדיין אין לי תיאבון. אני לא מסוגל לאכול לחם וסוכר, כי לא בא לי. בשבת הכרחתי את עצמי לאכול לחם, רק כדי לקיים את חובתי בברכות. אשתי שואלת מה קורה איתך, כאילו מישהו עשה איזה קסם והפחית לי את התיאבון והדחף לרצפה. לא הייתי מאמין שביום מן הימים לא אוכל לחם, שהיה המכה הלא כתובה שלי".
"כל מי שלא ראה אותי הרבה זמן, מתבלבל ביני לבין אחי הצעיר ממני ב-6 שנים. בזכות המהפך שעשיתי הפכתי לסלב הרזייה בכרמיאל. לאנשים שנועצים בי אני אומר שאין דבר העומד בפני הרצון וממליץ על טיפול שמוריד את הדחף".
50 קילוגרמים פחות
מינוס 50 קילוגרמים אחרי גמילה מסוכרים ומפחמימות ממכרות, מספרת לי קומיסיונרו (23), שנהגה לאכול הכל בלי חשבון ולא חשבה לרגע לעשות ספורט: "אהבתי לאכול ג'אנק פוד, בצקים, פיצות פסטות, בורקסים ומה לא. אף פעם לא הייתי ילדה רזה וזה לא הפריע לי מעולם. אהבתי וקיבלתי את עצמי והסביבה התנהגה אלי כפי שהתייחסתי אלי. אף פעם לא צחקו עלי. תמיד הייתי מלכת הכיתה ובמרכז העניינים, אהובה במשפחה ובסביבה שלי", משתפת לי, סטודנטית לעיצוב פנים מתל אביב.
"כשהייתי בת 19 אמי הציעה לי להיגמל איתה ביחד. לא היה לי מושג למה אני נכנסת. לא הבנתי מה זה פחמימות ממכרות ומה זה סוכר. אני עדיין זוכרת את החודש הראשון שלא היה לי פשוט: הפסקה בבת אחת, לסגל הרגלים חדשים, לקרוא ערכים תזונתיים בסופר, לבדוק במסעדות מה מותר ומה אסור.
"אט אט למדתי ותרגלתי אורח חיים חדש לגמרי. ביום הגמילה הלכנו לבית קפה והזמנו מנה עם קינואה אחרי שביררנו ובדקנו את הרטבים כי גם הם מכילים כמות לא מבוטלת של סוכר, הרגשתי בחילה ולא הצלחתי לאכול. על אף שניסינו לאתגר את עצמנו ליד מאפיות, הריח לא עשה לי את זה והחשק לא התעורר".
"אני דבקה בדיאטה וגם בספורט! כבר 5 שנים. בדיעבד, ההתמודדות היתה קלה יחסית כי אמא ואני ביחד. גם העובדה שאני גרה עדיין אצל ההורים ואמא התאימה את הבית, השפיעה על המשפחה, על אחי ואבי, שירדו גם הם במשקל כתוצאה מהמהלך שלנו".
"לפני התהליך לא עלה בדעתי לעשות ספורט, ובשנתיים האחרונות אני מתאמנת יום יום ברמה גבוהה. הספורט הפך לחלק אהוב ובלתי נפרד מחיי, התחזקתי התחטבתי וזו הרגשה מדהימה. אני גאה בעצמי, כי הוכחתי לי שאני יכולה ושבעזרת כוח רצון והתמדה השמיים הם הגבול. לאנשים שרוצים ומתלבטים מציעה לצלול לתהליך, לזרום ולא לפחד, פשוט לעשות את זה, גם אם לא יודעים כלום לפני כן".
נעלו לי את הדחף למתוק
חצי שנה אחרי הגמילה, השיל אבי ברפמן, 53, מאורנית, קרוב ל-20 קילוגרמים במשקלו: מ-100 ל-82 קילוגרמים. "שמעתי על הגמילה מחבר ילדות שלי שעבר את התהליך לפני 3 שנים. תמיד זכרתי אותו כאדם מלא ופתאום הוא נראה מצוין, כך שלא היה לי ספק שאני רוצה לנסות.
"נהגתי לאכול פחמימות לאורך כל היום: לחם בארוחת בוקר, תוספות בארוחת צהרים, בין הארוחות והמון שתייה מתוקה. מעולם לא הקפדתי להתרחק מסוכרים ומכל המוצרים שמכילים סוכר. בכל פעם שניסיתי דיאטה, חזרתי לקדמותי והשתוללתי על מתוקים".
"כשיצאתי מהטיפול לא הרגשתי כלום, אבל בארוחת הערב התחלתי להרגיש שהמוח שלי מתוכנת אחרת ושהאוכל, ברובו, לא בשבילי. למחרת זה המשיך, לא רציתי פרוסת לחם בבוקר וגם לא תפוחי אדמה בצהריים. אברהמסון נעלו לי את הדחף לדברים מתוקים והיום הם לא קיימים בשבילי.
"המוח שלי משדר לי 'זה לא שלך'! אני גאה בעצמי שהתרחקתי והעלמתי מהתזונה שלי את כל המאפים, הגלידות והמתוקים, שהיו המוקש שלי. בבית אשתי זורמת איתי. לא אוכלים פיצות ובורקסים, לא שותים מתוק, ויש הבחנה בין המזון שלי למזון של ארבעת ילדינו".
"יש 4 אנשים שאני רוצה להעביר אליהם את הטוב שאני חווה: הבוס שלי והבת שלו ושני חברים ששוקלים את זה. העצה העיקרית שלי לכל מי שמתלבט: "עשו לעצמכם טובה וקודם כל תתרחקו מסוכר".
תאמינו בנס
נירה לוי, 45, גרה באלומות, עובדת בחוות בריאות, נשואה ואם ל- 3. 4 חודשים אחרי הגמילה הפחיתה ממשקלה 8 קילוגרמים.
"על הגמילה שמעתי מאמא שלי. ראיתי כיצד היא הפחיתה 20 קילוגרמים ממשקלה ורציתי גם. שאלתי אותה 'לא בא לך לאכול? אין לך חשק'? ובכל פעם היא ענתה "לא"!
"כל החיים אהבתי לאכול ונלחמתי במשקל. ניסיתי את כל הדיאטות ואפילו כדורים. בכל דיאטה הפיתויים היו מאוד קשים, ורק כשהגעתי לאברהמסון, הפסקתי להילחם בעצמי, כי הסוויץ' במוח הסתובב. החשקים ירדו ממש, ההתמודדות קלה והמלחמה הסתיימה. אני אוכלת מה שצריך ולא נלחמת בעצמי. אני לא מרגישה מסכנה שאני לא אוכלת סוכרים ופחמימות ממכרות וממש כייף לי. אני מאוד גאה שהרצון למלוח ומתוק ממש ירדו".
"הייתי שמחה אם מישהו היה לוחש לי באוזן לפני התהליך: "תאמיני בנס! ותאמיני לפרסומות של אברהמסון".
"בבית כולם מודעים יותר לאוכל ואני מקפידה לקנות אוכל ללא פחמימות ממכרות. מחיר הקניות אמנם עלה, אבל המשקל ירד וזה משתלם. לכל חבריי אני ממליצה על התהליך".
בשיתוף אברהמסון
לפנייה לכתב/ת 
