"ואז הרופא הורה ל-10 סטודנטים למשש לי את החזה"

שני (השם המלא שמור במערכת), שכבה באשפוז בבית חולים במשך שלושה שבועות בשל חבלה בירך. "שכבתי שם על מיטת האשפוז כאובה ומטושטשת מהתרופות", מספרת החולה, "הרמתי את המבט שלי ואני רואה קבוצה של כעשרה סטודנטים מסתכלים עליי כשאני עם רגליים מפוסקות. חשתי מושפלת עד עמקי נשמתי. הרגשתי כמו מוצג במוזיאון ולא כמו אדם. זה היה נורא".

אבל שני אינה לבד. מאושפזים ובעיקר מאושפזות בבתי חולים מעלים טענות על אי הקפדה של צוותים רפואיים על נוכחות של זרים במהלך בדיקות רפואיות אינטימיות.

קיראו עוד

גיל (השם המלא שמור במערכת) אושפזה בבית חולים במרכז הארץ אחרי שבגופה התגלה גידול חשוד בחלק התחתון של בית החזה שלה. "אושפזתי במחלקה לצורך ביצוע ביופסיה תחת הרדמה", היא מפרטת, "באחד הבקרים נכנסה משלחת של יותר מ-10 אנשים אליי לחדר. הרופא, שלא ראיתי לפני כן, הסביר לסטודנטים בחדר מה הם אמורים לחוש כשהם ממששים את בית החזה שלי בלי שום הקדמות ובלי לבקש אישור.

"הסטודנטים ניגשו אליי אחד אחד, כל אחד בתורו, מיששו אותי ויצאו. תוך כדי האקט הרגשתי שנעשה פה משהו לא תקין ובניגוד לרצוני, אבל לא הבנתי שאני יכולה לעצור את הסיטואציה. הקבוצה יצאה מהחדר כלעומת שבאה והשאירה אותי מבוזה ומושפלת. זו הייתה טראומה".

"מטופלים רבים לא מודעים לזכות לסרב לנוכחות סטודנטים"(צילום: shutterstock)

"מרגיש כמו נתח בשר"

אי הקפדה על פרטיות החולה אינה תופעה שמטרידה רק נשים. ירון בן ה-32 הגיע למיון של בית החולים עם חשד לתסביב אשך. הוא מתאר כי בזמן שהמתין לקבלת תוצאות בדיקה הגיע למיטתו רופא שהיה מלווה בכשבעה סטודנטים לרפואה.

"רופא אמר שהסטודנטים מתלווים אליו כדי ללמוד מהמקרה שלי, אבל לא ביקש את אישורי לנוכחותם או לביצוע הבדיקה", מספר ירון, "הוא הסביר להם מה אמורים לחפש כשיש חשד לתסביב אשך וכל סטודנט בתורו מישש אותי.

"זו הרגשה נוראית. אתה לא מרגיש כמו אדם, אלא כמו נתח בשר. הרופא הזה כנראה ראה יותר מדי מקרים ושכח שלאשכים מחוברים גם בני אדם. ראיתי אותו כמה ימים אחרי וניגשתי אליו ואמרתי לו שהאירוע הזה גרם לי לזעזוע. רציתי לעורר אצלו מודעות לנושא.

"הוא הסתכל עליי בביטול ולא הבין מה אני רוצה ממנו. הוא אמר שאני מאושפז בבית חולים אוניברסיטאי ושאל איך אני מצפה שיכשירו רופאים. עניתי לו שלא על חשבון פגיעה בי. הוא הסתובב והלך".

המבוכה של החולים. הלב מתכווץ(צילום: shutterstock)

"חייבים לעשות את הבדיקות ברגישות"

סטאז'רית העובדת בבית חולים בדרום מספרת: "כמעט בכל שבוע אני נתקלת באירוע שאני מבחינה בחולה שמתכווץ ממבוכה בזמן הבדיקה. הלב שלי מתכווץ יחד איתו. אני לא חושבת שרופאים פועלים בחוסר רגישות במכוון. הם עושים את זה בעיקר בגלל חוסר מודעות או חוסר בתשומת לב.

"רופאים מנוסים לעיתים שוכחים שהם מטפלים בבני אדם ולא במחלות. לנו כסטאז'רים יש את האפשרות להזכיר להם את זה לפעמים. זכור לי מקרה ספציפי בו רופא הכניס אותנו לחדר של מאושפזת שצרחה עליו שיעיף את כולנו מהחדר.

"זה היה מאוד לא נעים. ברוב המקרים המאושפזים לא מביעים התנגדות, למרות שלעיתים אני רואה את חוסר הנוחות שלהם מהסיטואציה".

"היו אנשים בצוות הרפואי שהתנהגו אחרת", מוסיפה שני, "היה רופא שלפני שהוא הכניס לחדר סטודנטים הוא הציג את עצמו והסביר למה נחוץ לסטודנטים ללמוד מהמקרה שלי. הסכמתי.

"זה נעשה באופן מכבד ונעים. הוא כיסה אותי, חשף רק את הפצע והכניס בו זמנית לחדר לא יותר משני סטודנטים ששאלו שאלות. אני לא נגד הכשרת סטודנטים. אני מבינה את הצורך, אבל זה חייב להיעשות ברגישות. יש רופאים שפשוט הפכו לאטומים".

"אין דרך אחרת להכשיר רופאים מאשר ניסיון מעשי"(צילום: shutterstock)

נשים רבות לא מודעות לאפשרות לסרב להיבדק

מיטל בנשק, סמנכ"לית עמותת "קרן בריאה", הפועלת לקידום בריאות נשים בישראל, מספרת כי כמו רוב המאושפזים כלל אינם מודעים לזכותם לסרב לנוכחות סטודנטים מתלמדים בבדיקה.

"בשנים האחרונות אנחנו מקבלות יותר ויותר תלונות על נוכחות לא רצויה של סטודנטים במהלך בדיקות רפואיות אינטימיות, אך לרוב נשים לא מתלוננות על התופעה בצינורות הרשמיים", מפרטת בנשק, "תלונה מטרידה במיוחד הגיעה מאישה שסיפרה שהיא עברה בדיקת שד בידי רופא, שאחרי שהוא סיים הסתדר מולה טור של סטודנטים של כאחד בתורו נגע בחזה שלה. היא יצאה מזועזעת".

"רוב הנשים כלל אינן מודעות לאפשרות לסרב שהבדיקה תעשה בנוכחות סטודנטים מתלמדים", מוסיפה בנשק. "זה נובע מהעובדה הפשוטה שלרוב הן לא נשאלות לפני הבדיקה אם הן מאשרות את נוכחות המתלמדים. הן בטוחות שאין להן ברירה".

בנשק מספרת כי היא חוותה על בשרה מקרה בו רופאה לא כיבדה את בקשתה שלא להיבדק על ידי סטודנטים מתלמדים. "אני לעולם לא אשכח את המקרה הזה", מציינת הפעילה, "הייתי במחלקת יולדות של בית החולים ורופאה מהמחלקה רצתה לבצע לי הערכת משקל לעובר. לחדר שלי נכנסה משלחת מכובדת שכללה גם סטודנטים רבים. הלב שלי נפל. כל האנשים האלו עומדים לבחון את הגוף שלי? סירבתי לקבל את הגזרה.

"התווכחתי עם הרופאה הבכירה שטענה שאני חייבת להיבדק בנוכחות הקהל כי זה 'בית חולים אוניברסיטאי'. עניתי לה שאני לא במצב נפשי שיכול להכיל סיטואציה כזו. המתמחים הצעירים הנהנו בהסכמה כששמעו אותי והיא הוציאה אותם מהחדר".

חובה להציג את הסטודנטים לפני הבדיקה(צילום: shutterstock)

הקפדה על זכויות החולה היא חלק משמעותי בהכשרת הרופא

ד"ר עידו שולט, מנהל יחידת האם והעובר בבית החולים רמב"ם בחיפה, מסביר כי הסתדרות הרופאים בארץ קבעה בשנה שעברה עקרונות מנחים לביצוע בדיקות בעלות אופי אינטימי.

"הכלל הראשון אומר שסטודנטים יתאמנו על ביצוע הבדיקה בעזרת מודל לפני שהם מתאמנים על מטופל", מפרט הרופא, "באופן הזה מקצרים את התהליך הלימודי והסטודנט ניגש לבדיקה כשהוא יודע מה הוא אמור לחפש".

משרד הבריאות הסדיר את סוגיית נוכחות סטודנטים בבדיקות או פעולות רפואיות אחרות בחוזר מינהל רפואה מחודש מאי 1996. בחוזר נקבע כי על הנהלת המוסד הרפואי וצוותי ההדרכה לעשות כל מאמץ אפשרי שלא לפגוע בזכות המטופל לפרטיות ולכבוד עצמי.

"יש להסביר למטופל את חשיבות הנוכחות או השתתפות הסטודנט בבדיקה ולהביא לידיעת המטופל כי זכותו לסרב", נקבע בחוזר. עוד קובע החוזר כי על צוות ההוראה להציג את התלמידים בפני המטופל ולהבהיר להם את מעמדם. לאחר קבלת אישור המטופל יש להגביל את מספר הסטודנטים הנוכחים בבדיקה.

"חשוב להדגיש שמקצוע הרפואה הוא מקצוע שולייתי. אין דרך להכשיר רופאים מלבד ניסיון מעשי. אי אפשר ללמד סטודנט איך עושים ניתוח קיסרי רק בעזרת ספרי לימוד", מבהיר ד"ר שולט, אך מוסיף כי "אני תמיד מקפיד על בקשת אישור מהמאושפזת לפני שאני מכניס את הסטודנטים לחדר ומסביר לה את הצורך הלימודי.

"לא מבצעים את הבדיקה הלימודית עם סטודנטים רבים בחדר, אלא רק סטודנט אחד או שניים. כשנוקטים בגישה מכבדת שיתוף הפעולה מצד המטופלות הוא גבוה מאוד. המטופלת הופכת להיות חלק מההליך. היא גם מקבל ידע חשוב. הקפדה על זכויות החולה היא חלק משמעותי בעיניי בהכשרת הרופאים".