האם המוצרים הארגונומיים באמת מונעים כאבים?

מאז שהיינו ילדים קטנים, המורים וההורים שלנו תמיד גערו בנו לשבת ישר. בצבא היינו מקבלים 'שעות ביציאה' אם היינו עומדים שפופים במסדרים וגם אחר כך,  קיבלנו את הרושם שאם נשב שפופים מול מחשב, טלוויזיה או מול הטלפון, יכאב לנו הצוואר.

במילים אחרות, כל חיינו המוח שלנו למד שישיבה שפופה, משמעותה כאב ופציעות. אבל האם באמת יש קשר?

קיראו עוד על כאבי גב וצוואר

מה גורם לכאבי גב? מחקרים מנפצים מיתוסים

מה יכול למנוע את הכאבים?(צילום: shutterstock)

כשבוחנים את המידע בספרות המקצועית, קשה באמת לקשר באופן ברור בין יציבה כזאת או אחרת לבין כאב. רק לדוגמה, סקירה סטטיסטית נרחבת שפורסמה השנה באוסטרליה בחנה השפעות אסטרטגיות להפחית את כאבי צוואר.

שלושה מחקרים ארגונומיים שהכילו 3,352 משתתפים לא הראו שום קורלציה ברורה בין יציבה לכאב. מחקר נוסף הראה שאין השפעה על יציבה גם בקרב בני נוער בברזיל וכמותם, מחקרים דומים גם לא הראו תוצאות שונות.

למרות כל האמור, הרבה מכשירים הנקראים "ארגונומיים", משווקים באגרסיביות במדיה. חיישני ביו-פידבק קטנים שמודבקים על הגב ושולחים אותות ויברציה לעור כשהם חשים שאנחנו נכנסים למצב שפוף, כיסאות ארגונומיים ומעוצבים באלפי שקלים, חגורות גב ועוד.

ממש לאחרונה פורסם אפילו מחקר (אמנם קטן ומצומצם מאוד, כך שצריך לקחת אותו בערבון מוגבל), שבחן בקרב 21 משתתפים, האם אותו חיישן ביו-פידבק שנועד לאתר שינויים ביציבה, משפיע על כאב במשך הקלדה של שעה מול מחשב. כל המשתתפים שנבדקו, סבלו במשך תקופה של 3 חודשים מכאב שהופיע בעיקר בזמן עבודה על מחשב. המחקר הראה שאכן, היציבה השתפרה אך לא הייתה כל השפעה של הורדת כאב ואם כבר, הכאב רק החמיר למשך אותה שעה.

מה שכן אולי עוזר להפחתת כאב צוואר וכאבים באופן כללי, היא פעילות גופנית. מחקרים בעלי איכות קצת יותר גבוהה הראו שיש קשר בין אנשים שהיו פעילים יותר וסבלו פחות מכאבים בזמן ישיבה באופן כללי.

כמו כן, פעילות גופנית הוכחה בעשרות מחקרים כתורמת למצב בריאותי כללי טוב יותר, ירידה בתחלואה, סיכונים בריאותיים ואפילו ספציפית לשיפור המצב של הדיסקים הבין חולייתיים בגב, מצב הסחוס במפרקים ועוד. במילים אחרות - תנועה עוזרת.

תלכו יותר - תכאבו פחות. התנועה עוזרת(צילום: shutterstock)

הסיבות לכאב - לא תמיד כי "משהו לא בסדר"

הטענה שרווחת עד היום היא כי יציבה שפופה אולי לא תגרום בהכרח לכאבים בטווח הקצר, אך בטווח הארוך עלולה ליצור לחץ על כלי הדם והעצבים ומכאן תוביל לכאב. על פניו נשמע הגיוני אך מדובר בהנחת יסוד שלא בהכרח תתאים לכולם.

כאב הוא נושא גדול ומורכב מאוד ובמרבית המקרים אין אינדיקציה שמשהו "לא בסדר" ברקמות, אלא אם כן הכאב מופיע בעקבות טראומה פיזית עם סימנים אובייקטיבים כגון חום, נפיחות ושטפי דם.

נקע פתאומי בקרסול למשל, יגרום לכאב פתאומי ואף ממושך למספר ימים, אך בעקבותיו ניתן יהיה לראות גם סימנים אובייקטיבים כמו נפיחות, אדמומיות ושטפי דם. מצד שני, במחקרים רבים שנערכו בקרב מספר גדול של משתתפים נמצא כי מטופלים בטווח גילאים רחב, שאובחנו בבדיקות הדמיה כגון MRI עם פריצות דיסק צוואריות ומותניות, קרעים בגידים ושחיקות סחוס, לא חשו בהכרח כאבים והמשיכו בתפקוד יומיומי רגיל ובשיגרת פעילות ספורטיבית.

אבחון וטיפול מותאם 

אפשר לדמות כאב למשוואה עם מספר רב של נעלמים. יציבה במנח אחד או אחר היא רק נעלם אחד במשוואה, ונראה כי בשל כך אין הסכמה גורפת על השפעתה של היציבה על הכאב ועל עוצמתו.

אם אכן כאב הוא משוואה מרובת נעלמים ואין טראומה ממשית ברקע, מומלץ לבחון בטיפול פיזיותרפיה את כל הנעלמים באותה המשוואה, ולהתאים תכנית טיפול שתפנה אליהם.

הטיפול עצמו בוחן את כל האלמנטים המשפיעים עלינו כגון:

1. שיגרת אימונים, תדירות, העמסה הדרגתית.

2. סטרס כללי.

3. שעות שינה או מנוחה בין אימונים.

4. מצב בריאותי כללי.

5. מנגנוני פיצוי בתנועה בעקבות כאב או חולשה באזורים מסוימים בעקבות כאב קודם או אימון יתר.

6. היסטוריה של פציעות ישנות והשפעתן על תבניות תנועה ושגרת אימונים נוכחית.

7. מצב בריאותי ומחלות פנימיות, למשל אסטמה ובעיות נשימה העלולות להשפיע על כאבי צוואר וגב עליון.

הפתרון לכאבים המופיעים בישיבה ותנועה, לא בהכרח נמצא בעזרים חיצוניים או בתכשירים כאלו ואחרים. אלו יכולים אולי להקל במעט על הכאבים אך הם לא יטפלו במקור. 

הכותב הינו פיזיותרפיסט מוסמך, מנהל מכון  לשיקום ופציעות ספורט