איך קשורה העלייה בדמנציה ופרקינסון למחסור בנוירולוגים
יותר ויותר אנשים סובלים ממחלות המערבות את המוח, אך אין מספיק משאבים לטפל בהם. בישראל יש נוירולוג אחד לכל 30 אלף איש, פחות מדי מחלקות ייעודיות בבתי החולים והמתנה של ארבעה עד שמונה חודשים לתור. התוצאה: גידול של פי 4 לעומת הממוצע העולמי בתחלואה קשה
המחסור במחלקות נוירולוגיות וברופאים עם התמחות בתחום גובה את תוצאותיו מהציבור הישראלי – בעיקר זה שחי בפריפריה.
דוח של מכון המחקר לחקר מדיניות הבריאות של קרן ביל גייטס, שבדק נתונים מ־1990 עד 2016, העלה כי במהלך השנים חל גידול עולמי ממוצע של 15% ב"אובדן שנות חיים בריאות" עקב תחלואה נוירולוגית. כלומר: יותר אנשים סובלים ממחלות כמו שבץ מוחי, דמנציה, פרקינסון, אפילפסיה, טרשת נפוצה ועוד, ולאורך יותר שנים.
הנתונים מראים כי במדינות מערב אירופה חלה עלייה מתונה של 4%, במרכז אירופה הייתה דווקא הפחתה של 9%, ובמזרח אירופה הפחתה של 3%. ובישראל? עלייה של 63%.
קיראו עוד:
אלצהיימר צעיר: כשמחלה של זקנים תוקפת באמצע החיים
בדיקת דם המאבחנת אלצהיימר - שנים לפני התפרצותה
הרופא שטוען שמצא שיטה לעצור את תסמיני האלצהיימר
"כמות הנוירולוגים לא ריאלית ביחס לאוכלוסייה"
לאור נתוני איגוד הנוירולוגיה, זה לא מפתיע. בתשעה מבתי החולים בארץ אין אפילו מחלקה נוירולוגית. בישראל יש רק 323 נוירולוגים מומחים, כלומר נוירולוג אחד על כל 30 אלף בני אדם. בכל המדינה יש רק 357 מיטות אשפוז נוירולוגיות, ושאר הסובלים ממחלות מוח מאושפזים במחלקות פנימיות או בחדרי מיון. ובפריפריה? שתי מחלקות המכילות 28 מיטות נוירולוגיות משרתות מיליון וחצי תושבים בצפון, ובדרום יש 42 מיטות עבור מיליון ורבע תושבים.
פרופסור גל איפרגן, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים סורוקה, מספר: "הרפואה מצילה כיום אנשים ממצבים שבעבר לא היה להם פתרון. פעם זה לא היה משנה אם חולה שעבר שבץ מוחי שוכב במחלקה פנימית או נוירולוגית. כיום, אם הוא שוכב במחלקה הנוירולוגית הסיכויים שחייו יינצלו גדולים יותר. לעומת זאת, המשאבים שמקצה המדינה לנוירולוגיה נשארו באותו היקף מאז שנות ה־70, בלי להתחשב בשינוי האדיר שעבר על התחום".
פרופסור ראדי שאהין, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים זיו בצפת, סיפר: "אנחנו כל הזמן בתפוסה של 200 אחוז. רק בצפון יש קרוב ל־3,000 חולי פרקינסון אבל אין אפילו מרפאה ייעודית אחת לנושא".
המתנה לנוירולוג נמשכת כיום 4־8 חודשים, תלוי באזור. פרופסור דוד טנה, יו"ר איגוד הנוירולוגיה, אומר: "כמות הנוירולוגים לא ריאלית ביחס לאוכלוסייה. יש מדינות בעולם שבהן התחלואה הנוירולוגית נעצרה בזכות רפואה מונעת ובזכות טיפול מהיר, אבל בארץ משרד הבריאות לא עשה את ההתאמות הנכונות. יש נזקים שהם ברי מניעה: אם הקשיש שעבר שבץ מוחי היה מאושפז במחלקה נוירולוגית, ניתן היה למנוע שבץ נוסף, אבל אין שם מקום. כשיש חשש לאלצהיימר ומגיעים לבדיקה רק אחרי שמונה חודשים, המחלה כבר בעיצומה ונגרם נזק בלתי הפיך".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: משרד הבריאות זיהה והגדיר שבץ מוחי כתחלואה מרכזית ובעלת נטל משמעותי על הציבור, הן במובן הטיפולי והן במובן הכלכלי הזיהוי המוקדם והטיפול במסגרת הזמן הקריטי הוגדרו כמשימה לאומית.
"נבנתה תכנית לאומית בשיתוף איגוד הנוירולוגים, המועצה הלאומית ועמותת "נאמן" ששמה לה למטרה להטמיע טיפולים בשבץ מוחי איסכמי באמצעות העלאת ידע ומודעות, הכוונה והכשרה של כ"א ובנית תשתיות שירותים וטכנולוגיות רפואיות. התכנית יצאה לדרך בשנת 2015 .
"מרכיב חשוב בתכנית הלאומית לטיפול ומניעה בשבץ מוחי, הוא ביסוס הכשרות יעודיות לצוותים רפואיים המטפלים בשבץ מוחי.
"לעניין המחסור בתקני מומחים ומתמחים, נציין כי בתוך תוספות תכנית הקצאת המתמחים לבתי החולים נכללים 62 תקנים הנתונים לשיקול דעתם של בעלי או הנהלות בתי החולים מתוך רשימה סגורה של מקצועות. מקצועות הנוירולוגיה והשבץ המוחי כלולים באותה רשימה ועתידים לתת מענה, גם אם חלקי, לצרכים העולים מהשטח".
לפנייה לכתב/ת 
