מחקר מצא: 5 שינויים שיפחיתו הסיכון לאלצהיימר ב-60%
ממצאים חדשים מראים שהקפדה על תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון ואלכוהול ופעילות גופנית מפחיתים את הסיכון ללקות בדמנציה
מחלת האלצהיימר נותרה חשוכת מרפא, אבל ייתכן שניתן להפחית את הסיכון: מחקרים שהוצגו השבוע בכנס האלצהיימר השנתי הראו שאורח חיים בריא עשוי לצמצם את הסיכון ללקות בדמנציה.
מדענים בראשות ד"ר לקודיאן דאנה מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת ראש בשיקגו, עקבו אחר קרוב ל-2,500 בני אדם במשך כמעט עשור, תוך מעקב אחר אורח חייהם: תפריט התזונה, אם עישנו, כמות הפעילות הגופנית שביצעו בכל שבוע, כמות האלכוהול שצרכו והפעילות הקוגניטיבית שעסקו בה.
החוקרים מצאו שאלה שדיווחו על אורח חיים בריא יותר, שכלל תזונה דלת שומן, הימנעות מעישון, מעל 150 דקות פעילות גופנית בשבוע, שתייה מתונה של אלכוהול ועיסוק בפעילות קוגניטיבית, היו בסיכון מופחת ללקות לדמנציה ואלצהיימר.
קיראו עוד על אלצהיימר
בדיקת דם המאבחנת אלצהיימר - שנים לפני התפרצותה
פריצת דרך: תרופה חדשה הצליחה לעכב את מחלת האלצהיימר
ככל שאורח חייהם של הנבדקים היה בריא יותר, כך הסיכון שלהם ללקות בדמנציה היה נמוך יותר. אלה שהיו בעלי שלושה גורמי חיים בריאים, הפחיתו את הסיכון שלהם לפתח דמנציה ב-39%, לעומת אלה שלא הקפידו על אורח חיים בריא, או שהקפידו על פרמטר אחד של בריאות.
אלה שהקפידו על ארבעה או חמישה שינויים בריאים, הפחיתו את הסיכון שלהם ב-59% לעומת אלה שהקפידו על 2 עד 3 שינויים בריאים. הממצאים נותרו בעינם גם לאחר שהוסרו משתנים שעשויים היו להשפיע על הסיכון לדמנציה, כמו גיל, השכלה וגנטיקה.
במחקר אחר שפורסם בכתב העת JAMA, ודווח אף הוא בכנס האלצהיימר, בדק צוות בינלאומי של חוקרים, נתונים של קרוב ל-200 אלף איש בבריטניה.
המדענים בדקו אצל המשתתפים כמעט 250 אלף שינויים גנטיים שנמצאו בעבר כגורמי סיכון אפשריים ללקות בדמנציה. במקביל נבדק אורח החיים של המשתתפים.
החוקרים מצאו כי הגנטיקה אכן מגבירה את הסיכון ללקות באלצהיימר: אלה שהיו בעלי הגנים "המסוכנים", היו בסיכון גבוה יותר ללקות בדמנציה. מנגד, אלה שאימצו אורח חיים בריא, והיו בסיכון הגנטי הגבוה ביותר ללקות במחלה, הפחיתו את הסיכון לדמנציה ב-50%.
"גורמי הבריאות שבחרנו ללמוד במחקר הזה תלויים לחלוטין באנשים", אמרו החוקרים, "כל אחד יכול לאמץ אורח חיים בריא, ומיד. הופתענו מגודל ההשפעה שלהם על הסיכון לדמנציה".
אלצהיימר: 1 מכל 5 קשישים
דמנציה (שיטיון בעברית) היא שם כולל לקבוצת מחלות שמתאפיינות בירידה בתפקוד של קליפת המוח ובהידרדרות מנטלית, כשהשכיחה בהן היא האלצהיימר.
אחד מכל חמישה קשישים בישראל סובל מדמנציה ברמות שונות. כ-70 אלף ישראלים לוקים באלצהיימר, וההערכה היא שבתוך 15 שנים יגדל מספרם ל-120 אלף. ככלל, ככל שעולה תוחלת החיים, עולה שכיחותה של המחלה, שפוגעת באופן שווה בגברים ובנשים מכל הגזעים ומכל השכבות הסוציו-אקונומיות.
אלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, שהורסת בהדרגה את תאי המוח וגורמת להידרדרות ביכולת השכלית, לאובדן זיכרון ולפגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז, הלמידה והתקשורת.
לעיתים סובלים החולים גם מערנות יתר, מהזיות ומנדודי שינה. רוב החולים מתים בתוך 15-10 שנים מפרוץ המחלה.
השלב הראשון של המחלה נמשך שנתיים עד ארבע שנים, כולל שיכחה של שמות מוכרים מהיומיום, שיכחה של שמות חפצים פשוטים ושיכחה של שמות חברי משפחה וחברים קרובים. בהמשך מופיעים איבוד עניין בפעילויות חברתיות ובתחביבים ופגיעה ביכולת השיפוט.
השלב השני נמשך שנתיים עד שמונה שנים, מתקשה החולה לזהות אנשים שהוא מכיר כמו חברים וקרובי משפחה, הוא לא מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, הוא מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה.
השלב השלישי והמתקדם נמשך שנה עד שלוש שנים, החולה כבר לא מזהה את בני משפחתו הקרובים, מתקשה באכילה, לא מבין משמעות של מילים ולא מסוגל להתלבש, להתרחץ או לשלוט על סוגריו.
אבחון המחלה נעשה במרפאת זיכרון על ידי רופא נוירולוג שבוחן את התגובות לפעילויות היומיום, כמו איבוד היכולת לנהל את ענייני הכלכלה השוטפים (חשבון בנק, תשלום חשבונות), איבוד ההחלטות והסתמכות מוחלטת על אחרים ("תבחר אתה בשבילי"), חזרה על אותה שאלה שוב ושוב במהלך שיחה, איבוד עניין בתחביבים ובעיסוקים שהביאו להנאה בעבר ומידת הפגיעה בזיכרון.
הטיפול המקובל באלצהיימר הוא בתרופות שמעכבות את פירוק המעביר העצבי אצטיל כולין במוח. התרופות מעלות את הריכוז והקשב של החולה, שהופך ליותר מחובר לסביבה, אבל משפיעות פחות על הזיכרון. הן עוצרות את תהליך ההידרדרות, אך לא מונעות את המחלה.
צפו: מה קורה במוח באלצהיימר
לפנייה לכתב/ת 
