הטיפול הלקוי בישראל במחלה שהורגת הכי הרבה מעשנים
מחלת ה-COPD, שנגרמת בעיקר כתוצאה מעישון, אחראית על 5% ממקרי המוות בעולם. על פי הערכות, יש בארץ כ-400 אלף חולים במחלה, אבל רובם כלל אינם מודעים אליה ולא מקבלים טיפול. הסיבה – מודעות נמוכה בקרב רופאי הקהילה ומחסור חמור במומחי ריאה
בארץ יש בין כ-400 אלף חולים במחלת ה-COPD, מחלת ריאות חסימתית כרונית. המחלה, המתבטאת בחסימה קבועה של זרימת האוויר לגוף, תוקפת בעיקר מעשנים ותיקים. מדי שנה מתים ממנה בישראל כ-3,000 איש.
קיראו עוד:
טיפולים מאריכי חיים למחלות ריאה קטלניות
הטיפול החדש ב"שערי צדק" שנותן תקווה לחולי COPD
למרות שהמחלה אחראית על 5% ממקרי המוות בעולם, מומחים טוענים כי רבים מהחולים בארץ לא מאובחנים. על פי הערכות המדובר על כ-80% מהחולים שאינם מודעים למחלתם. הסיבה – מודעות נמוכה בקרב רופאי משפחה ומחסור אקוטי במומחי ריאות. "יש היום טיפולים שיכולים אפילו לשפר פרוגנוזה של חולה, אבל החולים פשוט לא מאובחנים", מסביר פרופ' אמנון להד, יו"ר החוג לרפואת המשפחה באוניברסיטה העברית.
לדברי פרופ' להד, התסמינים העיקריים של המחלה הם שיעול ליחתי, דלקות ריאות חוזרות וקוצר נשימה. "מספר החולים המדויק בארץ הוא תעלומה", הוא אומר, "על פי הערכות יש בארץ בין 80 ל-100 אלף חולים חמורים, כאלו שכבר מגלים סימפטומים ברורים של המחלה. סך כלל החולים הוא יותר מפי 3 מכך, אבל זו מחלה שסובלת מתת אבחון".
הסיבה לתת האבחון, כך מפרט פרופ' להד, היא בגלל שרבים מהחולים לא מופנים לבדיקת תפקודי ריאה, הבדיקה שבאמצעותה מאובחנת המחלה. "בהרבה מקומות בארץ, בעיקר בצפון ובדרום, אין מספיק מכונים שמבצעים בדיקת תפקודי ריאה. זו בדיקה פשוטה יחסית – היא מבוצעת על ידי נשיפה מאומצת של האוויר ומדידת מהירויות וכמויות הזרימה. היא לא מצריכה מיכשור יקר וטכנאי מיומן יכול לבצע אותה, אבל החולים לא מופנים אליה. הם לא מאובחנים ולא מקבלים טיפול שיכול למנוע את הידרדרות המחלה".
"רבים מהחולים כלל לא מרגישים חולים"
על פי נתוני האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, בארץ ישנם כ-160 מומחי ריאות. פרופ' להד סבור כי בשל מספרם המוגבל של הרופאים המומחים יש לאפשר לרופאי המשפחה לאבחן את המחלה ולהעניק את הטיפול. "הטיפול הכי יעיל במחלה הוא בראש ובראשונה הפסקת העישון", מבהיר הרופא, "היום יש בשוק מספר סוגי משאפים שמקלים על החולים ומונעים את הידרדרות המחלה. המשאפים לא מרפאים את מחלה. חלק מהריאה שמת לא ישוקם, אבל הטיפול בהחלט יכול לשפר פרוגנוזה".
"בעייני השימוש היום במומחי הריאות הוא לא נכון", הוא מוסיף, "רופאי ריאות צריכים לטפל במקרים הקשים של המחלה. כמו שיש רופאי משפחה שמתמקצעים בסוכרת, כך יש להכשיר רופאים שיטפלו ב-COPD. התורים היום למכוני תפקודי הריאה ולמומחי הריאות הם ארוכים מאוד. החולים פשוט לא מופנים לבדיקות והמחלה שלהם נשארת לא מאובחנת עד שהיא מחמירה מאוד ואף מציבה את החולים בסכנת חיים".
ד"ר ורד סימובץ', רופאת משפחה בקופת חולים מכבי והמנהלת הרפואית של חטיבת התפעול של קופת החולים, מסבירה כי רופאי משפחה נמנעים פעמים רבות מלשוחח עם החולים על הפסקת העישון. "עד שההרס הרקמתי שיוצרת המחלה הוא לא משמעותי, חולי COPD לא מרגישים ברוב המקרים חולים, ולכן הם לא סבורים שעליהם לוותר על העישון. הם מגיעים לרופא לבדיקות תקופתיות או בשל מחלות אחרות ולא תמיד יש לרופא המשפחה את הפניות לנהל עם החולה דיאלוג על חשיבות הפסקת העישון. זהו דיאלוג שהוא לא תמיד פשוט. הוא נתפס על ידי החולים במקרים רבים כהטפת מוסר".
ד"ר יהודה שוורץ, מומחה למחלות ריאות ומנהל מכון הריאות של בית החולים איכילוב, סבור מנגד כי אסור לוותר על הפניית החולים למומחי ריאות. "זה נכון שאין מספיק מומחי ריאות בארץ, אבל זה לא החסם בעיני באבחון החולים", מסביר ד"ר שוורץ, "המודעות הנמוכה למחלה בקרב רופאי המשפחה היא הבעיה העיקרית. הם לא מפנים חולים לבדיקות. הבעיה מתחילה בבתי הספר לרפואה. לא מלמדים סטודנטים לנתח בדיקת תפקודי ריאה, הם לא מכירים את המטרייה וחולים רבים נופלים בין הכיסאות. אני רואה לא מעט אבחנות שגויות במכון שלי בגלל פענוח שגוי או שגיאה בביצוע הבדיקה. ללא הכשרה מיוחדת לרופאי המשפחה אין את הכלים לתת למטופלים טיפול ראוי".
שיפור אבחון המחלה בקופות החולים
ברוב קופות החולים בארץ זיהו את הכשל באבחון ומתן הטיפול לחולים, והחלו בצעדי ייעול.
בקופת חולים מכבי החלו בהכשרת רופאי משפחה לבצע בדיקות תפקודי ריאה ומתן הטיפול.
בקופת חולים לאומית מסרו כי "בעבר קבעו רופאי הריאות שלא ניתן לבצע בדיקת תפקודי ריאה ולפענח את הבדיקה שלא על ידי רופאי ריאות ובכך חסמו משך שנים ארוכות את הגישה של המטופלים לאבחון ולטיפול. בלאומית שירותי בריאות הכשרנו אחיות לביצוע בדיקת ספירומטריה ורכשנו מכשירים בפריסה ארצית רחבה, לאור זאת אין בלאומית חסמים לאבחון ולטיפול בחולי COPD".
בקופת חולים מאוחדת תיארו כי הם החלו לבחון את תהליך הכשרת ביצוע הבדיקה והאבחון בקהילה ומסרו בתגובה כי "במאוחדת יש זמינות טובה לבדיקת רופאי ריאות ולבדיקות ספירומטריה. בהתאם ולפי תכנית המדדים הלאומית, שיעור ביצוע בדיקות ספירומטריה למטופלים בעלי סיכון גבוה ל-COPD גבוה ומשתפר משנה לשנה. מאוחדת מרחיבה את תהליך האיתור המוקדם בקרב האוכלוסיות שבסיכון ובהתאם בוחנת הרחבת מעגל אנשי הצוות אשר יבצעו בדיקת ספירומטריה בקהילה".
בקופת חולים כללית הגיבו: "'כללית' פועלת מזה שנים במגוון ערוצים לאבחון מוקדם והגברת המודעות למחלה. היינו הראשונים להפעיל תוכניות טיפול ייעודיות לשיקום חולי COPD. רופאי משפחה בכללית יחלו בחודשים הקרובים בהכשרה והשתלמות בנושא מחלות דרכי אוויר, בעיקר COPD ואסטמה. רופאי המשפחה שיעברו את ההכשרה יוכלו לאבחן ולטפל במחלות דרכי האוויר, בהם COPD, באופן עצמאי.
"רופא משפחה בכללית יכול להפנות מטופלים לביצוע בדיקת תיפקודי ריאות (ולא רק רופא ריאות). במקביל נעשה תהליך של מיפוי מכונים לתפקודי ריאות בבתי חולים ובקהילה: מכונים אליהם ניתן להפנות לביצוע הבדיקה בזמינות גבוהה. הרופא המפנה יכול לקבל את תוצאות בדיקת הספירומטריה ישירות ובכך לקצר את משך זמן האבחון ותחילת הטיפול. כמו כן, בבחינה אפשרות כי גם רופאי המשפחה יוכלו להתחיל טיפול במשאפים ארוכי טווח ללא צורך בביקור אצל רופא ריאות".
לפנייה לכתב/ת 
