תור של שנה: למה משרד הבריאות לא מאשר הקמת תאי לחץ נוספים?
טיפול בתאי לחץ הוכח כיעיל בהתמודדות עם שלל בעיות רפואיות. אז איך יכול להיות שבישראל פועל רק תא אחד כזה, והמטופלים נאלצים לחכות בתור שנה שלמה? מתברר שהמדינה מערימה קשיים על גורמים שמעוניינים לייבא תאי לחץ, והתנהלות תמוהה של משרד הבריאות מונעת מבתי חולים להפעיל תאים נוספים. והחולים בינתיים סובלים: "יש פה עוול שנעשה, וחיי אדם שמוטלים על הכף", הם אומרים. תחקיר ynet ו"ידיעות אחרונות"
מחלימים מסרטן, חולי סוכרת, סובלים מפוסט־טראומה ונפגעי תאונות צלילה ושריפות. כולם ממתינים בתור קרוב לשנה כדי לקבל טיפול חדשני בתא לחץ. מחקרים רבים כבר הוכיחו את יעילותם של תאי הלחץ בהתמודדות עם מגוון בעיות רפואיות, וגם במשרד הבריאות מכירים ביתרונותיו וממליצים עליו לטיפול בפצע סוכרתי. אלא שבישראל קיים היום רק מרכז אחד, בבית החולים "אסף הרופא", המספק את הטיפול הזה לחולים במערכת הבריאות הציבורית.
מסמכים שהגיעו לידינו ונחשפים כאן לראשונה מגלים כיצד במשך למעלה מעשור, לא מעט בתי חולים וחברות פרטיות ניסו לקבל רישיון להקמת תא לחץ ונתקלו בסירוב גורף וחד־משמעי מוועדה פנימית של משרד הבריאות שדנה בהנפקת הרישיונות. מהמסמכים שמתפרסמים בזכות חוק חופש המידע, לאחר שמשרד הבריאות סירב להעבירם, עולה כי באותה ועדה יושב גם נציג של חברה פרטית אשר משפיע על קבלת ההחלטות. מיהו אותו נציג, מיהי אותה חברה ומה האינטרס שלה בסוגיה? במשרד הבריאות מסרבים בתוקף לגלות.
קיראו עוד
רופאים ישראלים גילו: טיפול בתא לחץ מרפא נזקי הקרנות בחולי סרטן
הרופאים הצליחו לרפא נזק מוחי בטיפול בתא לחץ עמיחי גבאי (31) כמעט נהרג בתאונת צלילה, והטיפול בתא הלחץ גרם לו לצאת למסע מתמשך נגד משרד הבריאות. "לפני שנתיים הייתי בקורס צלילה וכמעט נהרגתי", הוא מספר. "סימנתי למדריך שאין לי אוויר, וכשהוא ראה את מדד הלחץ במכל החמצן שלי — הוא הבין שיש תקלה בציוד וחילצו אותי מן המים. זה לקח קרוב לעשר דקות ולתקופה הייתי משותק בחצי גוף".
"אינטרסים עסקיים"
בתאי לחץ מטפלים במטופל באמצעות חמצן בלחץ גבוה. בתקנות משרד הבריאות מ־1994 ניתנו שישה היתרים להקמת תאים כאלה בישראל: שניים בצפון, שניים במרכז ושניים בדרום. אלא שבפועל רק מרכז אחד, כאמור, בבית החולים "אסף הרופא", נותן שירותים ברפואה הציבורית. במהלך השנים דחה משרד הבריאות בקשות של כמה בתי חולים להקמת תאי לחץ, ביניהם, מרכז רפואי בצפון, "לניאדו" ואחרים. אך בהתכתבות עם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שהוצגה בפני בית המשפט, הוא מודה כי אכן יש צורך להעניק היתרים נוספים. "לגבי התקנה — אנחנו רוצים לשנות אותה, אך האוצר מתנגד. זה עוול בשורה ארוכה של עוולות, ואני לא אוהב שהעוולות האלה נפתרות בגלל אינטרסים עסקיים. תאי הלחץ זה מקרה פרטי אחד מבין הרבה מאוד".
מסמך פנימי של משרד הבריאות שנחשף — כאמור, רק לאחר בקשה בהתאם לחוק חופש המידע — שופך אור נוסף על המתנהל מאחורי הקלעים: "לפי תקנות בריאות העם, ניתן להפעיל ברישיון עד שישה מכשירי תאי לחץ, על פי הפירוט הבא: 2 בצפון, 2 במרכז ו־2 בדרום. עם זאת, סך כל עמדות אפשרי על פי התקנות וגודל האוכלוסייה עומד על 111 תאי לחץ. בישראל קיימים כיום חמישה תאי לחץ... המכשיר X (צנזור) אינו פעיל, ולגבי המכשיר y (צנזור) מדובר בגוף צבאי שאינו מספק שירותים אזרחיים אלא למקרה חירום בלבד. לגבי המכשיר z (צנזור) הוא נותן שירות לצוללנים בלבד, ומכאן עולה שהמרכז הציבורי היחיד כיום קיים באסף הרופא, והוא זה שנותן שירותים למטופלים המופנים מבתי חולים אחרים". שני רישיונות נוספים נמצאים בידי בתי החולים "איכילוב" ו"הדסה" — אך כרגע אין התקדמות בהפעלת הרישיונות האלה.
עוד חושפים המסמכים כי אחת לכמה חודשים נערך דיון תחת הכותרת: "הערכת צרכים תא לחץ", וכך למשל בספטמבר 2014, בתום הדיון נקבע כי "לא ניתן לתת מכשירים או עמדות נוספות, תיקון התקנות נמצא בהמתנה לאישור משרד האוצר". בקשה של מנכ"ל אחד מבתי החולים בארץ, שהתקבלה ביולי 2014 להקמת תא לחץ באזור חיפה, נענתה גם היא בשלילה. בסיכום הדיון נכתב: "לא הוצגו צרכים מיוחדים מצד מטופלי בית החולים או הצפון. יש עדיפות לאזורים בהם אין מכשיר כלל כגון ירושלים, בהתחשב כי ההתוויות הטיפוליות אינן אקוטיות. הוחלט לדחות את הבקשה וסוכם כי תועבר התשובה לבית החולים".
בעקבות הגילויים האלה מותח גורם במשרד הבריאות ביקורת על התנהלות המדינה. "הסיבה שמשרד האוצר מתנגד לייבוא מכשירים רפואיים, כמו תאי לחץ, היא שאם יהיה ריבוי של מכשירים הדבר יגרום להגדלת ההיצע וכך גם להגדלת הביקוש. יהיו יותר טיפולים וההוצאה של המדינה על בריאות לפי מספר נפשות תגדל, ולכן הם לא רוצים עוד תאי לחץ. בגלל זה אנשים צריכים לסבול ואפילו למות".
"פשוט מטורף"
ליאור, בן 34 מירושלים שהחלים מסרטן, סובל מתופעות לוואי שנגרמו בעקבות טיפולי ההקרנות וממתין, מתוסכל, לתור בתא לחץ. "חליתי בסרטן לפני שש שנים, עברתי טיפולי כימותרפיה קשים שפגעו לי בתפקוד היומיומי והוגדרתי כמאה אחוז נכה", הוא מספר. "עברתי ממצב שיש לך הכל למצב שאין לך כלום. אחרי המחלה הייתי צריך לקום מהרגליים ולחזור לעבוד. זה היה מאוד קשה, וכשכבר חזרתי לעבוד פשוט קרסתי. כך הסתבר שהגוף שלי סובל מהשלכות של ההקרנות. הן אלו שגרמו לי לרעידות, צמרמורות ותחושת נימול, שמקשים על חיי היומיום".
ממחקרים שקרא הבין ליאור שטיפול בתא לחץ יכול להביא להקלה משמעותית בסבל שלו. "כשביקשתי תור הבנתי שאצטרך להמתין למעלה משנה. בינתיים אני מחכה ולא יודע מה לעשות. אני שוקל לטוס לחו"ל כדי לעבור שם את הטיפולים. ההרגשה היא שרוצים שהחולים יישארו חולים. למה אני צריך למצוא פתרונות בחו"ל? אין שום התעניינות מה קורה עם המטופל ביום שאחרי הסרטן. רוב החולים לא מודעים בכלל לקיומו של הטיפול בתאי לחץ ופשוט חיים עם הכאב. ככל הנראה יש כאן אינטרס של המדינה לא לפתוח את התחום, כי חולים שווים כסף וזה משתלם שאני חולה ומשלם על תרופות".
יהודה (41) עבר שני ניתוחים מורכבים להסרת גידול ומתמודד עד היום עם ההשלכות. "לפני עשור עברתי שני ניתוחים בראש בעקבות גידול שפיר שהיה לי. בגלל הימצאות הגידול במקומות רגישים שסיכנו את חיי, לא היה ניתן להוציא את כל הגידול בניתוחים ונאלצתי לעבור הקרנות חוזרות ונשנות. זה כמו מכת מוות לגוף. כל הזמן סבלתי מחולשה כללית, בחילות, כאבי בטן וכאבי רגליים. הייתי אז בן 30 אבל הרגשתי כמו בן 60 — חצי בן אדם. לצערי זה עדיין לא לגמרי מאחוריי והגוף שלי עדיין בהליכי שיקום.
"ניסיתי את כל הטיפולים האלטרנטיביים. כלום לא עזר לי ליותר מהשעה שלאחר הטיפול. קראתי באינטרנט על אנשים שעברו טיפול בתא לחץ וניסיתי להשיג את זה בארץ. אבל המרכז ב'אסף הרופא' רחוק מאוד מהבית שלי וכשניסיתי לקבוע תור אמרו לי שההמתנה היא בין חצי שנה לשנה. יש צורך ב־30 טיפולים רצופים, מה שהופך את המצב לכמעט בלתי אפשרי — זה לשתק את החיים והעבודה לחודש וחצי כדי לנסוע כל יום מרחק רב כזה. גם המחיר עומד על עשרות אלפי שקלים, שזה פשוט מטורף".
תומס זאביטישווילי, חולה סוכרת בן 67: "הסוכרת גרמה לי לנמק ברגל. כשהגעתי לבית החולים לא ידעתי שקיימת האפשרות הזאת, הרופאים לא הציעו לי את הטיפול בתא לחץ למרות שהבנתי שזה היה יכול לעזור לי להציל את הרגל. אם הטיפול הזה היה נפוץ יותר בארץ, אולי היום הייתי יכול לעמוד על שתי רגליים. אני לא מאחל לאף אחד להיות במצב שאני נמצא בו — היום אני קטוע רגל עם פרוטזה. מה שקרה איתי כבר קרה, אף אחד לא יכול להחזיר לי את הרגל. אבל אני אומר את זה בשביל האחרים: אולי אותם עוד יוכלו להציל".
"הרבה שרלטנות"
עו"ד אורן שפקמן, שהגיש את התביעה לבג"ץ נגד משרד הבריאות, תולה את התקוות שלו בבית המשפט: "המפסידים הגדולים מהנושא הזה הם אזרחי ישראל. במשרד הבריאות משחקים פוקר סגור וצבוע. בעצם הם מחזיקים את כל הקלפים אצלם: מצד אחד הם אומרים שאסור לייבא תאי לחץ לישראל, אבל לדיונים פנימיים של המשרד מצטרף גורם מ'חברה פרטית' שמשרד הבריאות לא מוכן לחשוף את שמו, וכרגע בעצם יש רק מכשיר אחד שנותן שירות לציבור".
פרופסור שי אפרתי, מנהל היחידה להיפרבריה (טיפול באמצעות חמצן בלחץ גבוה) ותאי לחץ ב"שמיר־אסף הרופא" ויו"ר החברה הישראלית לרפואה היפרברית וצלילה, מסכים עם הטענה שבישראל יש צורך בהקמת מרכזים היפרבריים נוספים. "משרד הבריאות נתן רישיונות להקמת שני מרכזים נוספים ב'הדסה' וב'איכילוב', אך שניהם עוד לא יצאו לפועל. הסיבה לכך היא שהתנעה של מהלך כזה לוקחת זמן והשקעה גדולה של כסף. האם יש מקום לתת רישיונות נוספים? כנראה שכן. אבל משרד הבריאות משחרר את מתן הרישיונות בצורה מדורגת, כדי שזה ייעשה בשליטה ועם איכות גבוהה".
פרופסור אפרתי מסביר: "לתא לחץ יש כיום 14 התוויות רפואיות שונות שקיימות בסל השירותים, חלקן דחופות וחלקן כרוניות. למשל: תאונות צלילה, שאיפות עשן ונזקים חריפים בידיים וברגליים, אלו מצבים בהם נדרש טיפול דחוף ואכן אותם מטופלים יקבלו מענה מיידי. בהתוויות הכרוניות מדובר על פצעים קשיי ריפוי כדוגמת פצעים סוכרתיים. לצערי הרב יש הרבה שרלטנות בשוק תאי הלחץ: אנשים מבקשים לייבא תאי לחץ קטנים לשימוש פרטי וזה מאוד מסוכן. התאים הקטנים הללו מופעלים ללא בקרה ראויה, והגורמים הללו הם שמנסים להפעיל מנופי לחץ כדי לקבל רישיון".
ממשרדי הבריאות והאוצר נמסר בתגובה: "הנושא נידון בבג"ץ ואנו נתייחס לטענות בבית המשפט כמקובל".
מבית החולים רמב"ם נמסר: "בחיפה פועל תא לחץ מודרני ומתקדם מאז אמצע שנות התשעים בשותפות של רמב"ם ואלישע. תא הלחץ בחיפה, שנוהל במשך שנים על ידי ד"ר יהודה מלמד, מחלוצי הרפואה ההיפרברית בישראל, שירת ומשרת בנאמנות עשרות אלפי אנשים עם בעיות רפואיות מורכבות מכל איזור הצפון - רובם כאלה המגיעים עם התחייבויות של קופות חולים לטיפולים הכלולים בסל לפי ההתוויות שקבע משרד הבריאות. לא מובן לנו מדוע מהטקסט שצוטט בכתבה עולה כאילו יש רק תא לחץ אחד המשרת את הציבור בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
