סקר הנוער: 72% חוו משבר נפשי; 44% עלייה בניסיונות התאבדות
סקר חדש שבוצע בקרב 500 בני נוער והוריהם שופך אור על שיעור בני הנוער שחוו משבר נפשי, עמדותיהם המורכבות של ההורים לגבי קבלת סיוע מקצועי ועל איך בשנת 2019, טיפול פסיכולוגי הוא עדיין סטיגמה, בקרב המתגברים
בחודש יולי אשתקד, פרסם משרד הבריאות דו"ח המפרט את נתוני הניסיונות האובדניים בין השנים 2004 ל-2016. מהדו"ח עולה כי משנת 2005 ועד לשנת 2016, חל זינוק של 37% במספר הניסיונות האובדניים של בני נוער, אשר עמד בשנת 2016 על 2,863 מקרים. כמחצית מכלל ניסיונות ההתאבדות של נשים באותה שנה היו של בנות נוער וכ-41% מניסיונות הגברים היו של נערים.
בין השנים 2016-2018 , חלה עלייה של 44% בניסיונות האובדניים בקרב נערים ו-14% בקרב נערות, בהשוואה לשנים 2007-2009.
קיראו עוד:
אובדנות אצל מתבגרים: סימני אזהרה שכל הורה חייב להכיר
עלייה דרמטית בהתאבדות בני-נוער: פי 3 תוך 10 שניםבת 13 פספסה את הטיול השנתי - והתאבדה
נערות בסיכון גבוה יותר
סקר חדש שביצע מכון גיאוקרטוגרפיה עבור אנוש, העמותה הישראלית לבריאות הנפש, מגלה כי 73% מבני הנוער חוו משבר אחד או יותר בחייהם. 32% מהמשיבים ציינו כי חוו עד כה שלושה משברים או יותר. מנתוני הסקר, אשר כלל 500 בני נוער בגילאי 13 עד 18, עולה כי 55% מבני הנוער סבורים שהם יפנו לטיפול אם יחוו משבר או קושי נפשי עמוק.
נערות, כך נמצא בסקר, חוו יותר משברים נפשיים מאשר נערים. 41% מהנערות השיבו כי הן נאלצו להתמודד עם 3 משברים או יותר, לעומת 20% מקרב הנערים שהשתתפו בסקר.
בני ובנות הנוער נשאלו לאיזה גורם יעדיפו לפנות כדי שיסייע להם להתגבר על הקושי. 48% מהם ציינו שהם יעדיפו לפנות לפסיכולוג, 34% ציינו שיעדיפו לפנות לגורם חינוכי בבית הספר ו-18% השיבו כי יעדיפו לפנות לבן משפחה. רק 11% ציינו כי יעדיפו לפנות לקו סיוע טלפוני.
בני הנוער שציינו כי לא היו פונים לקבלת טיפול, נשאלו באשר לסיבה שבגינה הם יסרבו לפנות לעזרה מקצועית. 40 אחוזים מהם ציינו כי הגורם הוא תחושת בושה, 38% השיבו כי הם לא סבורים שהטיפול יעזור ו-24% ציינו כי הם חוששים שהפנייה תזיק לעתידם. 23% הסבירו כי הסיבה להימנעות הינה כלכלית ו-12% השיבו כי הם לא רוצים שהוריהם יידעו על המשבר.
ההורים מעדיפים טיפול פרטי
הסקר של אנוש, העמותה הישראלית לבריאות הנפש, בחן בנוסף את עמדות ההורים לגבי המשברים של ילדיהם בני הנוער. 32% אחוז מההורים ענו כי הם חושבים שבנם או בתם חוו משבר, 28% טענו שהם יודעים בוודאות כי ילדיהם עברו משבר נפשי. רק 35% השיבו כי הם יודעים או חושבים שלא.
ההורים, כך עולה מנתוני הסקר, מודעים היטב לחשיבות הפנייה לעזרה מקצועית. 94% מהנשאלים ציינו כי הם בטוחים או חושבים שהם יפנו את ילדיהם לטיפול אם אלו יחוו קושי נפשי.
47% מההורים פירטו כי הם יעדיפו לפנות לפסיכולוג פרטי, 40% ציינו כי יעדיפו טיפול רגשי, 31% תיארו כי יפנו לפסיכולוג ציבורי ואחוז זהה של הורים ציין כי יפנה לגורם חינוכי בבית הספר. רק 7% ציינו כי יפנו לעובד סוציאלי ציבורי.
59% מההורים השיבו כי יעדיפו טיפול פרטי, לעומת 23% שתיארו כי יעדיפו את המערכת הציבורית. ל-16% מהנשאלים לא הייתה העדפה.
"טיפול נפשי הוא עדיין סטיגמה"
ד"ר הלה הדס, מנכ"לית עמותת אנוש, העמותה הישראלית לבריאות הנפש, ציינה כי "הנתונים מוכיחים שבריאות הנפש היא הסיפור של כולנו, היא לא נושא נישתי הנוגע למעטים, אלא למרבית הציבור. מעודד לראות שההורים הישראלים מבינים את חשיבות הטיפול בבריאות הנפש כשזה נוגע בילדיהם.
"למרות הרפורמה שהעבירה את האחריות הביטוחית לבריאות הנפש לקופות החולים, במטרה להנגיש את הטיפול ולצמצם את הסטיגמה החברתית, עדיין רוב הציבור מעדיף לפנות לשירות הבריאות הפרטיים.
"מדאיג לראות שבשנת 2019 מחצית מבני הנוער חשים בושה מעצם הפנייה לקבלת סיוע נפשי וחוששים שזה יפגע בעתידם. יש חשיבות קריטית לפנות לטיפול כאשר מדובר בבריאות הנפש, ועלינו לוודא שלא יהיו חסמים שימנעו מבני הנוער עזרה וטיפול בשלב כה קריטי בחייהם".
אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני,
אל תהססו דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע
לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן בטלפון - 1201 או באתר
האינטרנט של סה"ר http://www.sahar.org.il, או להדספייס, יוזמי הסקר המטפלים בבני נוער במצבי מצוקה נפשית
headspace.org.il
לפנייה לכתב/ת 
