10 מחלות שאפשר לאבחן לבד – עוד לפני הבדיקה אצל הרופא
עם התפתחות הטכנולוגיה, הרפואה המודרנית ושטף המידע, נדמה כי כיום, כל אחד יכול לאבחן את עצמו. לפניכם 10 מחלות שתוכלו לאבחן. חשוב לציין כי מומלץ לבצע אבחנה מדויקת וטיפול אצל הרופא המטפל
אין תחליף לבדיקת הרופא, וכנראה שגם לא יהיה עוד זמן רב: על אף הבדיקות המשוכללות שמציעה הרפואה המודרנית, ובהן בדיקות דם מתקדמות, ביופסיות וסריקות ממוחשבות של הגוף, האבחנה הנכונה מתחילה במרפאה.
למרות הבדיקות המשוכללות, הרופא לפעמים יודע מה יש לכם, כבר כשאתם נכנסים בדלת המרפאה: חלק גדול מהמחלות נותנות סימנים חיצוניים על הגוף שדי במבט חטוף כדי להבחין בהם ולהגיע לדיאגנוזה. פעמים רבות, אפילו אתם יכולים לשער מה יש לכם, הרבה לפני בדיקת הרופא.
סר ויליאם אוסלר, רופא קנדי, ידוע כאבי הרפואה המודרנית שפיתח את שיטות הבדיקה המקובלות עד היום. אבל הרבה לפני הבדיקה עצמה, הוא נהג לומר לתלמידיו הסטודנטים לרפואה, שלמרבית האבחנות ניתן להגיע, פשוט על ידי הקשבה למטופל.
אספנו בשבילכם מחלות שכיחות הנותנות ביטויים גופניים, שבהם ניתן להבחין בקלות, ולהגיע לאבחנה משוערת. נדגיש שאין לנו כוונה ללמד אתכם רפואה על קצה המזלג, או לדחוק בכם לאבחן מחלות - זה היה ונותר תפקידו של הרופא. אבל במדריך הבא תוכלו לשים לב לסימנים שאולי התעלמתם מהם, ושמצריכים מכם להגיע לבדיקה מסודרת.
סימנים בולטים: שלפוחיות בשלבי הגלדה שונים מכף רגל ועד ראש
עד לכניסת החיסון נגד נגיף ה"וריסלה זוסטר" הגורם לאבעבועות רוח, היתה זו מחלה מסוכנת ואפילו קטלנית, שגרמה לאישפוזים, ואפילו לפגיעה מוחית ולמוות. מאז כניסת החיסון שניתן לתינוקות במסגרת חיסוני טיפת חלב, צנח דרמטית שיעור הסיבוכים מהמחלה, והיא הפכה למחלה קלה ביותר.
אם פעם ניתן היה לזהות ילדים שנדבקו באבעבועות רוח באמצעות מאות שלפוחיות על העור, הרי שהיום סובלים הילדים מכ-10-20 שלפוחיות על הגוף בלבד, לרוב ללא סיבוכים.
אבעבועות רוח מאבחנים בקלות, לרוב ללא צורך בבדיקות מעבדה. המחלה מתאפיינת בהופעת שלפוחיות המופיעות בכל מקום בגוף, מהראש ועד כף רגל. השלפוחיות לרוב נמצאות בשלבי הגלדה שונים, חלק מהן ייראו אדומות עם נוזל בתוכן, ואחרות ייראו כהות ויבשות.
למחלה אין טיפול, והיא לרוב חולפת מאליה תוך כעשרה ימים. חשוב לזכור שהסיבוך המסוכן ביותר הוא זיהום של השלפוחיות, אותן הילד לעתים מגרד. זיהום כזה עלול להיות מסכן חיים, כך שאם החולה סובל מחום ממושך, אדמומיות סביב השלפוחיות, דימום או הפרשה מוגלתית, יש לפנות בדחיפות לרופא.
סימנים בולטים: כיבים לבנים או אדומים בחלל הפה
אלפי תינוקות, ילדים וגם מבוגרים לוקים מדי שנה באפטות, פצעים קטנים המופיעים בחלל הפה. גודלן לרוב 3 עד 10 מילימטרים, הן עגולות או אליפטיות, מוקפות בטבעת אדומה ובמרכזן נוזל צהבהב.
האפטות שכיחות בחלל הפה, בחניכיים הפנימיים, בחניכיים שבבסיס השיניים, על הלשון ועל הלוע. לרוב הן מכאיבות מאוד, במיוחד בזמן שתיית משקאות חמים ואכילת מוצקים או מזון חריף. כאמור, מדובר בתופעה שכיחה מאוד ולפחות 20% מהאוכלוסיה יסבלו לפחות פעם אחת בחייהם מנגעי האפטות.
לא ברור לחלוטין למה זה קורה, אבל על פי ההשערות, הן נגרמות בשל וירוסים, סטרס, חבלה בחלל הפה, או חוסר בוויטמין B, ברזל וחומצה פולית. לעתים נדירות, כאשר האפטות חוזרות בתדירות גבוהה, הן עלולות לסמל מחלה כרונית כמו צליאק, מחלות קרוהן וקוליטיס, או תסמונת הקרויה בכצ'ט.
גם כאן, די במבט חטוף ובהקשבה לסיפור המקרה, כדי להגיע לאבחנה, ואין צורך בבדיקות מיוחדות. אין טיפול שמרפא את האפטות, והן חולפות לרוב תוך מספר ימים עד שבועיים. חשוב להדגיש שחלב עיזים, למרות האגדות, אינו עוזר לאפטות, וכשהוא אינו מפוסטר הוא מסוכן ביותר ועלול להדביק בחיידקים מסוכנים כמו ברוצלה.
תרופות לשיכוך כאבים, תכשירים מאלחשים לחלל הפה, ומאכלים קרים כמו גלידה יוכלו לסייע בטיפול. הסכנה המשמעותית מאפטות היא התייבשות, כיוון שהחולה מסרב לאכול ולשתות בשל הכאבים. לכן, הקפידו גם על שתייה מרובה.
במקרים של הופעת אפטות חוזרות אחת לכמה שבועות או חודשים, או אם האפטות לא חלפו תוך שבועיים, יש לפנות לרופא להמשך בירור רפואי, שיכלול בדיקות דם לשלילת מחלות כרוניות או חוסרים תזונתיים.
סימנים בולטים: אדמומיות והפרשה מוגלתית מהעיניים
זו אחת המחלות השכיחות ביותר בעולם, והיא נפוצה בעיקר אצל ילדים שנדבקים בחיידקים או וירוסים בגלל שפשוף העיניים בידיים מזוהמות. נגד נגיפים אין תרופה, והם גורמים לרוב לאדמומיות בעיניים, תחושת גרד או צריבה ולעתים הפרשה שקופה.
אבל כאשר האדמומיות בעיניים מלווה בהפרשה מוגלתית, כלומר צהובה או ירוקה, מדובר לרוב בזיהום חיידקי המצריך טיפול בטיפות אנטיביוטיות. כאן במרבית המקרים, אין בדיקה מיוחדת, ודי בסיפור המקרה כדי להגיע לאבחנה.
במקרים שבהם הדלקת לא חלפה לאחר הטיפול האנטיביוטי, או שהדלקות חוזרות בתדירות גבוהה, עשוי הרופא לשלוח דגימה מההפרשות לבדיקת מעבדה, כדי לגלות את סוג החיידק שצמח, והאם הוא עמיד לאנטיביוטיקה.
סימנים בולטים: שקדים מוגדלים אדומים עם תפליטים
כל אחד מאיתנו נדבק לפחות פעם בחיים בדלקת גרון, אחת המחלות השכיחות ביותר בעולם. השקדיים הם בלוטות לימפה, חלק ממערכת החיסון, וכשהם מודלקים הם לרוב כואבים, מוגדלים, אדומים, וכשמדובר בחיידק - יש עליהם נקודות לבנות שנקראות תפליטים. לרוב מתלווה גם ריח סרוח אופייני.
דלקת בשקדיים יכולה להיות נגיפית, כלומר נגרמת מהדבקה בוירוסים כמו EBV או CMV (מחלת הנשיקה), ועלולה להיות חיידקית, כתוצאה מחיידקי הסטרפטוקוק. אחד מהם הוא סטרפטוקוק מסוג A, המצריך טיפול אנטיביוטי.
חיידק זה גורם לכאבי גרון, חום גבוה, תפליטים על גבי השקדים האדומים המוגדלים, ולנפיחות בבלוטות לימפה נוספות בצוואר (אל תתבלבלו: הבלוטות המוגדלות שאתם ממששים בצוואר אינן השקדיים שלכם).
על פי ההנחיות הרפואיות, מתחילים טיפול אנטיביוטי רק לאחר בדיקת משטח גרון, המאשרת כי המדובר בחיידק סטרפטוקוק A, זאת כיוון שישנם זנים נוספים של סטרפטוקוק העלולים לגרום לדלקת גרון, ואינם מסוכנים. סטרפטוקוק A מנגד, עלול ללא טיפול, לגרום לקדחת השיגרון, מחלה אוטואימונית בה נוצרים נוגדנים בתגובה לחיידק, התוקפים את מסתמי הלב והמיפרקים ועלולים לגרום גם לפגיעה נוירולוגית הנקראת כוריאה.
צפו: מתי אסור לטפל באנטיביוטיקה בזמן דלקת גרון?
סימנים בולטים: כאב ואדמומיות סביב הציפורן בבוהן
כאבים עזים באצבע הרגל, נפיחות, אודם וסבל רב כתוצאה מציפורן חודרנית. התופעה, שמתרחשת לרוב בבוהן, אבל לעתים גם בציפורניים נוספים בידיים וברגליים, נגרמת כאשר הציפורן חודרת דרך העור והרקמות הרכות שמתחתיה וגורמת לזיהום ולכאב עז.במרבית הפעמים הציפורן חודרת בשל עיגול של פינות הציפורן, במקרים אחרים צורת ציפורן מעוותת גורמת לחדירת שולי הציפורן לתוך העור. לעתים נגרמת ציפורן חודרנית בשל לחץ על הציפורן כתוצאה מנעליים לוחצות. ללא טיפול מתפתח במקום זיהום המגביר את הכאב, הנפיחות והאודם וגורם להפרשת מוגלה ועליית חום.
כך תאבחנו: ציפורן חודרנית קל לאבחן, כאשר האזור כואב מאוד, במיוחד בעת לחיצה משני צידי הציפורן. לעתים כאמור, מתלווים לכאב גם אדמומיות נפיחות או הפרשת מוגלה. הטיפול הוא לרוב שחרור הציפורן בפעולה כירורגית אצל רופא עור או אורתופד. במקרים קלים, ניתן לנסות השרייה של הבוהן במים חמימים עם תכשיר חיטוי כמו פולידין וסביעור, ושחרור הציפורן אצל פדיקוריסטית רפואית, תוך חיטוי של המקום לפני הפעולה ושימוש בכלים סטריליים.
סימנים בולטים: שלפוחיות כדוריות לבנות
הפריחה הזו יכולה להבהיל מאוד, אבל גם היא אינה מסוכנת. היא חולפת מאליה ולמעשה אין לה ממש טיפול. מולוסקום היא מחלת עור שנגרמת על ידי הנגיף פוקס. ההדבקה מתרחשת לרוב באמצעות מגע של עור בעור או דרך מגע עם בגדים נגועים, מגבות, מצעים, צעצועים או אמבטיה המזוהמת בנגיף.
הפריחה מתבטאת בנגעי יבלות מבריקות בצבע העור. לעיתים מופיעים נגעים בודדים על פני הגוף, ולעיתים יש עשרות ואפילו מאות יבלות כאלה על פני כל העור. אין תרופה יעילה שמרפאת את הנגעים. דרך הטיפול היחידה היא באמצעות הסרתם על ידי רופא עור בחנקן נוזלי, או בהסרה כירורגית באמצעות מכשיר חד דמוי כפית בשם קורט.
עם זאת, במרבית המקרים אין כל צורך בטיפול כיוון שהיבלות נעלמות מאליהן בתוך כמה שבועות. לעיתים הנגעים נותרים על הגוף במשך כמה חודשים עד שנה. מאחר שמדובר במחלה מידבקת ביותר, יש להקפיד על מגבת נפרדת לאדם הנגוע, להימנע ממגע עם עור נגוע ולהימנע מפיצוץ היבלות - פעולה הגורמת להדבקת העור בנגעים נוספים.
סימנים בולטים: פצע בזווית השפה
ישנם מינים רבים של נגיף ההרפס, אולם שניים שכיחים נוטים להדביק בני אדם: הרפס סימפלקס 1, שלרוב תוקף את השפתיים, והרפס סימפלקס 2 שנוטה להדביק באיברי המין. הפרס עובר לרוב באמצעות מגע בנשיקה, אולם בשל עליה בשכיחות המין האוראלי, שני הזנים עלולים להדביק הן את השפתיים והן את איברי המין.
לרוב, זיהום בהרפס השפתיים גורם להופעת פצע, לעתים מכאיב, בזווית הפה, בצידי השפתיים או מעליהם. הפצע נראה כקבוצת שלפוחיות צמודות, והוא נוצר לאחר שהנגיף היה רדום בגוף ומתפרץ. לאחר ההדבקה הראשונית, צפויות התפרצויות נוספות שלו, כאשר הוא לרוב נשאר בגוף רדום בסמוך לתאי העצב בעור, ונוטה להתפרץ בעקבות חום, לחץ, מחזור חודשי או חשיפה לשמש.
במרבית המקרים ניתן לאבחן את הזיהום ההרפטי באמצעות הסתכלות. הטיפול הוא באמצעות משחת אציקלוויר (זובירקס), חמש פעמים ביממה למשך חמישה ימים. חשוב לציין כי מי שסובל מהתפרצות הרפס צריך להימנע מלנשק תינוקות, אצלם הוא עלול לגרום לזיהום קשה ולמוות.
סימנים בולטים: גירוד בפי הטבעת בלילה
מתוך אלפי מיני התולעים שבעולם, תולעת אחת אחראית לגרד בפי הטבעת, שתוקף לרוב לפנות בוקר. זוהי אנטרוביוס ורמיקולריס. התולעת מדביקה את כל הגילאים, מתינוקות ועד קשישים, אם כי ההדבקה שכיחה יותר כמובן אצל ילדים.
אנטרוביוס ורמיקולריס גורמת לתחושת גרד, כאבים ותחושה של זחילה בפי הטבעת. נקבת התולעת היא זו שאחראית לכל האירוע הזה. היא נודדת בלילה לאיזור פי הטבעת, שם היא מטילה עד 15 אלף ביצים. תוך שש שעות בוקעות הביצים, וחיות שם למשך עשרים יום בממוצע. הטלת הביצים ושהות התולעת בפי הטבעת בלילה, גורמת לתגובה אלרגית, שמטבעה היא זו שמגרדת. גם כאן אין בדיקות מיוחדות לרוב, והרופא מתחיל טיפול כבר עם סיפור המקרה האופייני.
התופעה מתרחשת באמצע הלילה, משום שטמפרטורת הגוף צונחת, ומאפשרת תנאים נוחים יותר עבור התולעת להטיל את הביצים, שאחריהם התולעת האם, לרוב מתה. התועלים "בוחרים" דווקא בפי הטבעת, כי האזור מאוורר יותר, והאוויר ככל הנראה הוא טריגר להשרצה.
הטלת הביצים כל כך עוצמתית, עד שחלק מהן נוחתות על הבגדים או על הסדינים. מהסיבה הזו, צריך לכבס את המצעים ואת הבגדים בהרתחה. הטיפול בָּתולעים הוא באמצעות תרופה בשם ורמוקס, שאותה נוטלים בשתי מנות, בתחילת הטיפול, וכעבור שבועיים. לעתים נדירות עשוי הרופא לשלוח בדיקות צואה, כדי לוודא הימצאות תולעים, אם כי בחלק גדול מהמקרים המעבדה אינה מצליחה לזהות את התולעים בתרבית.
הדרך המרכזית של הדבקה היא דרך מערכת העיכול. לכן, למדו את הילדים לשטוף ידיים היטב במים וסבון לפני אוכל ואחרי ביקור בשרותים, הרגילו אותם שלא להכניס ידים לפה ולא לכסוס ציפורניים. הצעדים הפשוטים האלה במרבית המקרים ימנעו את ההדבקות החוזרות.
צפו: מדוע התולעים מגרדות דווקא בלילה ומה הטיפול?
סימנים בולטים: פה עקום, חולשה בצד אחד, בלבול או איבוד הכרה
רגע, לפני שנמשיך נדגיש - אינכם יכולים לאבחן בעצמכם שבץ, ולכן, אל תנסו .אבל בכל מקרה של הופעת אחד הסימנים האלה - פה עקום בעת נסיון דיבור או חיוך, חולשה בצד אחד של הגוף, כמו רגל או יד, בלבול פתאומי או איבוד הכרה של אדם לידכם, יש להזעיק מיד מד"א בטלפון 101.
החשד למקרה הוא אירוע מוחי, העלול להיות זמני בשל היצרות של כלי דם ש"משתחרר", אך למעשה, מעיד על סיכון לשלב הבא והקטלני -שבץ מוחי שנגרם בשל חסימה מוחלטת של כלי דם במוח או דימום מוחי. התוצאה היא נזק מוחי בלתי הפיך שמותיר נכות ולעתים גם מוות. תלוי באיזה איזור זה תקף, יכול להיות גמגום.
לא כל מקרי השבץ המוחי נותנים סימנים כאלה. עלולים להופיע תסמינים נוספים במיעוט המקרים, שכוללים בעיות ראייה, קשיי בליעה, עקצוצים, אובדן תחושה, צניחת עפעף, סחרחורת, שינויי אישיות ומצב רוח, עייפות ותשישות. אבל לעולם אל תקחו סיכון, אם אחד הסימנים השכיחים מופיע, או אחרים - יש להתפנות בדחיפות מרבית לחדר המיון באמצעות ניידת טיפול נמרץ, לאחר שחייגתם 101.
צפו: הסימנים המרכזיים והשכיחים לשבץ מוחי שדורשים פינוי באמבולנס
הסימנים: לחץ בחזה, קשיי נשימה, חיוורון, וזיעה קרה.
כ-10 אלף איש לוקים מדי שנה בהתקף לב, כ-3,000 נוספים נמנעים מלהגיע לבדיקה בבית החולים על אף הסימנים המוקדמים, ומתים בביתם. הנתונים המדאיגים האלה באים להדגיש כמה חשוב לשים לב לסימני האזהרה האופייניים.
גם כאן נדגיש: אין לנו כוונה ללמד אתכם לאבחן התקף לב. מדובר באבחון מורכב, הדורש בדיקת אק"ג, בדיקות דם ולעתים גם אישפוז להשגחה וצנתור לב. כך או כך, כאשר מופיעים אחד הסימנים האלה, במיוחד במבוגרים מעל גיל 40, אסור לקחת סיכון, ויש להזעיק מיד מד"א בטלפון 101.
צפו: 60 שניות על התקפי לב
לפנייה לכתב/ת 
