הכירורג קבע שהכל תקין - ענבל התעקשה והסרטן התגלה
ענבל הרזי-נועם הרגישה גוש בשד אך הכירורג שאצלו נבדקה פסק שבריאותה תקינה. בדיעבד, התעקשותה לבצע בדיקות נוספות, הצילה אותה. עכשיו היא מובילה קמפיין להגברת המודעות לסרטן השד. הבקשה שלה: "לכו להיבדק"
על יצירת הקמפיין להגברת המודעות לסרטן השד חשבה ענבל הרזי-נועם אחרי שעברה מסע לא פשוט להחלמה. אפשר לומר שהיא שורדת. היא בת 40, גרה בבנימינה, שם היא מגדלת את שני ילדיה הקטנים, עידן ועוז. לפני ארבע שנים ולאחר מאבק ארוך, ניצחה גידול ממאיר בשד על אף אבחנה ראשונית שגויה של הכירורג, שבעקבותיה נאלצה לעבור בהמשך, כריתה דו צדדית בחזה. עכשיו היא מובילה קמפיין ענק ליצירת מודעות לחשיבות גילוי וזיהוי מוקדם של סרטן השד.
למרות הבדיקות: התמותה מסרטן השד בישראל - מהגבוהות במערב
הממוגרפיה תקינה, אז אין לי סרטן? מיתוסים על סרטן השד
בעקבות המחקר על סרטן השד: למי מתאימה הבדיקה - ואיך היא מתבצעת?
לפי נתונים של "האגודה למלחמה בסרטן" לשנת 2018, עולה כי כיום חיות בישראל 22,481 נשים שאובחנו עם סרטן השד, שהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה. 19,889 מהן אובחנו עם מחלה חודרנית, ו-2,592 נשים אובחנו עם מחלה ממוקדת בשלב מוקדם.
הגורם לסרטן השד עדיין אינו ידוע, אולם נמצא קשר סטטיסטי עם גורמים מסוימים שעלולים להעלות את הסיכון לחלות כגון היסטוריה משפחתית, השמנת -יתר, היעדר פעילות גופנית או תזונה לא מאוזנת.
הכירורג התעקש שהכל תקין
הרזי-נועם מספרת על אותו רגע ששינה הכל, לפני ארבע שנים. "סוף-סוף נחתי מהעבודה. התיישבתי על הספה לראות טלוויזיה. אני אפילו לא זוכרת מה רץ על המסך. פתאום הרגשתי דקירות בצד שמאל וגולה קטנה. בדרך כלל לאימהות עם קריירה וילדים קטנים יש המון הסחות דעת, אנחנו יכולות להקל בזה ראש. אבל אני לא התמהמהתי. הרמתי טלפון במהירות לקבוע פגישה עם כירורג שד. הוא בדק אותי ואז אמר לי שאין לי כלום ושאני יכולה להיות רגועה. עניתי לו שאמא שלי נפטרה מסרטן המעי ולאחי היה סרטן, כך שיש לנו רקע במשפחה".
על אף שתוצאות בדיקת האולטראסאונד שהרזי-נועם מתבקשת לעשות על ידי הכירורג הן תקינות, הגולה הופכת לגוש מכאיב ופועם ההולך וגדל. הרזי-נועם חוזרת לאותו כירורג ומבקשת שישלח אותה לבצע בדיקת ממוגרפיה, "את לא קייס לממוגרפיה", הוא פוטר אותה. שבועיים נוספים חולפים. הרזי נועם מתעקשת שהיא מרגישה שמשהו לא בסדר. גם הממוגרפיה יוצאת תקינה ואולטראסאונד שד נוסף - מבשרים לה שאין לה סיבה לדאגה.
"אני זוכרת שהכירורג אמר לי 'ממה את מפחדת'? בזמנו היו לי שתלי סיליקון אז הוא אמר שמה שאני מרגישה עלול להיות כפל בשתלים. לא היה נראה לי הגיוני שמשהו גדל לי בחזה וזו ההסבר שאני מקבלת. במצב כזה עושים במינימום ממוגרפיה או ביופסיה. היום אני חכמה ויודעת על כל השלבים, אבל אז מה ידעתי? מי היה אמור להסביר לי? ציפיתי שיסבירו לי".
במשך חצי שנה הרזי-נועם עוברת סדרת בדיקות. התוצאות כאמור, תקינות אך היא לא רגועה. אז מחליטה הרזי-נועם לשתף את אביה בתחושותיה והוא פונה להתייעץ עם כירורג שד אחר.
"הכירורג הבין מיד שמשהו לא תקין וביקש מאבא שלי לשלוח אותי אליו באותו הרגע. כשהוא בדק אותי, ראיתי שהוא ממש נבהל". הרזי-נועם נשלחת לביצוע ביופסיה ב'אסותא'. לדבריה, הרופאה אצלה היא נבדקת מתמהמהת על הגוש, ממששת את השד מספר פעמים וממבטה בלבד- היא מבינה שמשהו אינו תקין. בדיעבד, מסתבר כמובן שהרזי-נועם צדקה והגוש שמתגלה בגופה הוא ממאיר ואגרסיבי. לאחר כמה ימים, היא מקבלת טלפון מקופת החולים שבו מבקשים ממנה להגיע כדי לשוחח עם הרופא על תוצאות הביופסיה.
היא נוסעת לאחותה, מיכל, ומשאירה אצלה את הילדים. בעלה, עודד מלווה אותה לקופת החולים."הגעתי לחדר שבו הכירורג עבד, פשוט פתחתי את הדלת והתפרצתי פנימה", היא נזכרת במבוכה קלה, "עוד היו אצלו מטופלים. הוא הסתכל עליי במבט של חצי רחמים ואמר שתכף יקבל אותי". כמו שחששה, לרופא לא היו בשורות טובות. האבחנה חשפה סרטן הורמונלי בשד. "באותו רגע, קיבלתי שוק של החיים", היא משחזרת. משם נשלחת הרזי-נועם לתל השומר, להתחיל במירוץ על החיים, פשוטו כמשמעו.
"כל אישה צריכה להיבדק"
"אחרי שיצאנו מקופת החולים נכנסנו לרכב ובכיתי כמו שלא בכיתי שנים. הוצאתי הכל, בעלי ואני בכינו יחד. במשך יומיים הייתי בשוק מוחלט. מהר מאוד הבנתי שאין לי זמן לרחמים והתעשתתי. הבטחתי לבן שלי עוז, שאחגוג את יום ההולדת שלו. מלאו לו ארבע.
"אמרתי לעצמי שלמרות הקושי אין מצב שאני מוותרת על זה. יותר מזה, ביום ההולדת, אני זוכרת שהסתכלו עליי קצת ברחמים ואני מצאתי את עצמי מנחמת אחרים במקום שינחמו אותי. זה הצחיק אותי והכאיב לי גם יחד. מה שהחזיק אותי זו החשיבה שיש לי בסך הכל גוש בגוף שצריך להסיר.
"לגילוי סרטן יש שלבים ולא סתם אומרים שככל שהגילוי מוקדם - כך אחוזי ההחלמה יותר גבוהים. לצערי, גיליתי שאני בשלב די מתקדם, לכן, לעשות כימותרפיה לא היה יעיל ונאלצתי לעבור קודם כריתה מלאה דו צדדית, ואחרי זה כימותרפיה והקרנות שגרממו לשד להתעוות. בנוסף גם נאלצתי לעבור שוב ניתוח להחלפת השתלים".
בשנה שעברה, נחשפה הרזי-נועם עם סיפורה דרך קמפיין אישי ומרגש. בקמפיין הצטלמה עם שני בניה, עוז ועידן, כאשר היא מסוככת עליהם בכנפיים של ציפור. הקמפיין זכה לתהודה ברחבי הארץ ופורסם בכלי תקשורת שונים. כיום, היא מסייעת לנשים שפונות אליה ומייעצת להן.
"ישבתי עם עצמי וחשבתי על זה שחייבת להיות מודעות קצת שונה לדבר הזה, שנקרא סרטן השד. חשבתי, 'מה החלום שלי'? מהר מאוד הבנתי שהחלום הכי חזק הוא להמשיך לגדל את הגוזלים שלי. משם יצאתי עם השם לקמפיין. אני יודעת שזה נשמע משוגע, אבל הסרטן הביא איתו מתנות קטנות. היום אני יכולה לעזור לאנשים אחרים באמצעותו ולתת לחולות כלים להתמודדות. אני לא רופאה, אבל יש לי את הכלים לעזור. אני פה ולהגיד להם 'תראו אני חיה, אני פה. מה זה סרטן?
"סיפרתי להם שלאמא יש קרחת והתפוצצתי מצחוק"
היא מספרת: "בהתחלה הסברתי לילדים שיש לאימא פצע ושהרופאים צריכים לטפל בו, ובשביל שהפצע יחלים אצטרך להיות קצת בבית חולים ולאחר מכן אשוב הביתה. בשלב מאוחר יותר, כשאמרו לי שאאלץ לעבור גם כימותרפיה, אמרתי לילדים שלתרופות החדשות שאימא תקבל יש תופעות משלהן. ניסיתי לעשות את הכל בצורה הומוריסטית. סיפרתי להם שלאימא תהיה עוד מעט קרחת והתפוצצתי מצחוק אבל בפנים התרסקתי. הגעתי לבית עם פאה חדשה והורדתי אותה מולם, הם מיששו לי את הראש והראיתי להם את הקרחת.
"אחרי ההחלמה כשהרעיון של הקמפיין התגבש לי בראש, דיברתי עם הבכור שלי, עידן. הוא נורא התרגש ורצה לקחת חלק. שניהם הבינו שזה למטרה טובה. הצלם דני מילר נרתם למשימה בהתנדבות מלאה, יחד עם שרית ליברמן המאפרת והגרפיקאית, דיקלה מעודה. אני חייבת המון תודה לכל חברות המדיה המדהימות שפשוט נרתמו לעזור לי. בזכות כך, הקמפיין הקודם מאוד הצליח. משלטי חוצות עד לעיתונים. זה היה מדהים. בגלל זה, החלטתי השנה שאני ממשיכה, בתמונה טבעית של אחרי, עם חשיפה יותר גבוהה כדי שיותר נשים תלכנה להיבדק".
לפנייה לכתב/ת 
