מתי נכון לתבוע על רשלנות רפואית - וכמה זה יעלה לכם
טיפול רפואי שקיבלתם השאיר אתכם עם נזקים גופניים או נפשיים. מתי יהיה לכם כדאי להגיש תביעה על רשלנות רפואית? וכמה היא תעלה לכם? מדריך
קיראו עוד על רשלנות רפואית:
לראשונה: נחשפים נתוני הרשלנות הרפואית בישראל
אבחון סרטן באיחור: מהי רשלנות רפואית באונקולוגיה?
מהי רשלנות רפואית ובאילו תחומים אפשר להגיש תביעה?
בתי המשפט בוחנים את התנהלות הרופא על פי הפרקטיקה הנוהגת בזמן המקרה ובוחנים אם "הרופא הסביר" היה מתנהל בצורה דומה. אם לא, התנהלותו אינה סבירה. אם היא הובילה לנזק, אפשר לתבוע על רשלנות רפואית.
עו"ד קרנר: "תביעות רשלנות רפואית מוגשות בתחומים רבים, כמו ניתוחים ופעולות חודרניות שבוצעו בצורה שאינה מיטבית או שלא לצורך, והותירו את המטופלים עם נכויות קשות או חלילה הובילו לפטירה.
עוד דוגמאות - איחור באבחון מחלות קשות ומצבים רפואיים מסכני חיים כמו התקף לב או שבץ מוחי. תחום נוסף הוא גניקולוגיה ומיילדות. טעויות באבחון מצב העובר וניהול כושל של מעקב היריון ולידה מובילים לעיתים למצבים קשים, שבהם נולדים ילודים עם מומים או פגיעות מוחיות, המובילות לנכויות קשות שאפשר היה לאבחן בהיריון. חשוב להכיר את האפשרות לקבל פיצוי במישור הזה, שכן המשפחות זקוקות לכספי הפיצוי לצורך גידול הילד".
מתי מגישים תביעת רשלנות רפואית?
אי־אפשר להגיש תביעה אחרי 7 שנים עקב התיישנות (במקרים חריגים תקופת ההתיישנות מתארכת. מומלץ להתייעץ עם עו"ד שבקיא בתחום ולבחון כל מקרה לגופו). עו"ד קרנר מציינת, כי המועד לבחון אם בכלל יש אחריות לרופא המטפל ואם יש רשלנות ונזק שאפשר לקשור אל המעשה הרשלני, הוא בתום תקופת ההחלמה וגם לפני התגבשות הנזק המלא, כלומר לפני שהמצב יהיה קבוע ולא יחול שיפור.
האם בכלל מומלץ לפנות להליך משפטי כשמתרחש אירוע רפואי חריג?
עו"ד קרנר: "מומלץ להתייעץ אם יש נזק משמעותי שגורם לנכות ומגביל את התפקוד. אך לא כל 'טעות' רפואית או סיבוך עקב פעולה רפואית יהיה אירוע רשלני. לכן מחתימים מטופלים על טופס הסכמה לפעולה הרפואית, שבו אמורים להיות מפורטים הסיכונים. כמו כן, כדי להגיש תביעה חייב להישאר נזק משמעותי עקב אותה רשלנות וחייבים לשקול בזהירות את הסטנדרט הרפואי המקובל, מומחיות הרופא, החלופות הקיימות, האם הן הוסברו לחולה (חובה!) ובעיקר אם נעשו הפניות למומחים ולייעוץ רב־תחומי".
למה קשה להגיש תביעת רשלנות?
"היא יכולה להימשך שנים. כמו כן, חובה לתמוך בכתב התביעה ולהוסיף כל טענה רפואית בחוות דעת של מומחה בתחום. פעמים רבות זה לא מומחה אחד, אלא כמה מומחים, דבר הכרוך בהשקעה כספית גדולה. מומלץ להיוועץ עם עורכי דין שעובדים עם מומחים מהשורה הראשונה לצורך כתיבת חוות דעת. לכן יש לשקול תביעה רק אם נגרם נזק גדול וכשהמומחים קובעים כי הייתה רשלנות, ולא סיבוך אפשרי במתן הטיפול".
זה עסק יקר?
"בתביעות כאלה שכר טרחת עו"ד משולם לרוב בסוף ההליך, והוא נגזר מהפיצוי שקיבל הלקוח. כך הלקוח לא נחשף להוצאה גבוהה בתחילת התיק. כמו כן, קיים אינטרס משותף ללקוח ולעורך דינו. יש הוצאות נוספות כמו שכר טרחת המומחים לעריכת חוות דעת רפואיות. הסכומים האלה משתנים על פי התחום שבו נדרשת חוות הדעת ומטרתה ומגיעים לעשרות אלפי שקלים, ולעיתים יותר. לכן מומלץ לתבוע רק אם נותר נזק משמעותי שיוביל לפיצוי משמעותי. יש הוצאות נוספות, כמו אגרת בית משפט ואיסוף התיעוד הרפואי מהמוסדות הרפואיים, שמצטברות גם הן לאלפי שקלים".
אילו שינויים חשובים חלו באחרונה בתחום?
"בשנים האחרונות קיצר ביהמ"ש העליון את תקופת ההתיישנות שעמדה לקטין הסובל ממום או מנכות קשה שלא אובחנה בהיריון מ־25 שנים ל־7 שנים ממועד הלידה".
מתי מומלץ לא להגיש תביעה ברשלנות רפואית?
"כשהמעשה הרשלני לא השאיר נכות או נזק משמעותי, כשמדובר בסיבוך ידוע שהוסבר מראש והמטופל בחר להסתכן, כשהרופא המטפל בכיר בתחומו, בקיא בשיטת הטיפול/ניתוח, מכיר את המטופל והתייעץ עם מומחים".
עו"ד קרנר מדגישה כי גובה הפיצוי שיתקבל בסוף ההליך מוגבל לגובה הנזק. "כך שאילו עברתם חוויה לא נעימה שהובילה לאובדן ימי עבודה מעטים או לעוגמת נפש בלבד, אל תיכנסו לתביעה הכרוכה בעלויות גבוהות, שסביר שיהיו שוות לפיצוי שיתקבל בסוף ההליך. כמו כן, הביאו בחשבון שאם התביעה לא תתקבל, לא תקבלו החזר על ההוצאות בתיק ואף תיאלצו לשלם על הוצאות הנתבעים".
לפנייה לכתב/ת 
