קובי אשרת: "חליתי בסרטן ואני זקוק להשתלת כליה"
הם 40 שנה ביחד, מאוהבים כאילו הכירו רק אתמול. בשנה האחרונה ליווה המלחין קובי אשרת במסירות גדולה את אשתו עדה במאבקה במחלת הסרטן. עכשיו בישרו לו הרופאים שגם הוא חולה בסרטן וזקוק להשתלת כליה. "קשה לתפוס שככה התפקידים התהפכו בינינו, אבל תמיד נהיה שם אחד בשביל השנייה"
בעוד כשלושה שבועות, כמה ימים לפני ראש השנה אמור לעבור אשרת בן ה־75, את הניתוח שינקה את גופו מהסרטן. "מהניתוח עצמו אני לא מפחד", הוא מקפיד להדגיש שוב ושוב, "כי הוא יבוצע בגישה מיוחדת, ללא חתך טראומתי, וכבר למחרת אני צפוי להשתחרר הביתה. מה שמפחיד אותי הוא היום שאחרי. אני חושש שלגוף שלי יהיה קשה, אם בכלל אפשרי, לתפקד רק עם כליה אחת שגם היא חולה, ולכן כבר ברור לי שאזדקק להשתלת כליה. אבל גם זה לא מה שמדיר שינה מעיניי. הפחד הכי עמוק שלי הוא מדיאליזה שאולי אצטרך לעבור בין ניתוח הסרת הכליה להשתלת הכליה. זה כבר ממש ישבית אותי מהפעילות שלי כמלחין ויוצר במשך יותר מ־50 שנה, וזה בהחלט לא פשוט עבורי. זה כל חיי".
זו גם הסיבה שאחרי התחבטויות לא פשוטות עם עצמו ועם אשתו, שותפתו המלאה, החליט אשרת לפרסם את העובדה שהוא זקוק לתרומת כליה וביקש שאפגש אותו. גם אני, שראיינתי את קובי ועדה בדיוק לפני שנה, אחרי שחלתה, נדהמתי מהעיתוי המצמרר, שאפילו תסריטאי עתיר דמיון היה מתקשה לכתוב. "זה כל כך קשה לי ומביך, ואני לא יודע איך לאכול את החשיפה הזו שיזמתי בקריאה לציבור, אבל כנראה שאין לי ברירה אחרת", אומר לי אשרת. "כל 75 שנות חיי הייתי בצד הנותן, המעניק, ופתאום אני מוצא את עצמי משנה את פסקול החיים שלי, נבוך ומתבייש לעבור לצד המבקש".
"למנוע שמועות שווא"
את ההחלטה לפרסם את דבר המחלה ואת הבקשה לתרומת כליה קידמה עדה. "עד עכשיו הקפדנו לשמור את הפרטים בינינו ובתוך המשפחה", היא אומרת, "אבל אחרי שפה ושם כבר הבנתי שהשאלות אליי בנוסח 'תגידי, מה שלום קובי?' אינן תמימות, החלטנו לחזור ולהיות מי שאנחנו - אנשים גלויים שבוחרים להניח את האמת, קשה כמו שהיא, על השולחן ולא ליפול קורבנות לשמועות שווא".
הסרטן התגלה בגופו של אשרת, מהמלחינים המוערכים בארץ, בבדיקות דם שגרתיות שהוא מקפיד לבצע מזה 17 שנה מאז התגלתה בגופו מחלת כליות. "ב־2002 התגלתה אצלי מחלת כליות שמתבטאת בצמיחת ציסטות ענקיות בתוך כל אחת מהכליות", הוא משתף בפתיחות. "המחלה חייבה מעקב שנתי, והייתה מתונה ומקובעת באותו מצב במשך שנים, אבל בבדיקות הדם האחרונות שעשיתי, כחלק מהמעקב, הרופאים נדהמו לגלות שתפקוד הכליות הידרדר ל־21 אחוזים בלבד. הרופא שהבין מה קורה, מיהר לשלוח אותי לעבור אולטרה סאונד. מפענוח הממצאים התגלה גוש סרטני שהתפתח באחת מאותן ציסטות. סבב פגישות שעשיתי אצל שלושה רופאים מומחים הגיע לאותה החלטה חד־משמעית — שאני חייב לעבור ניתוח לכריתת הכליה הנגועה".
מיד לאחר גילוי המחלה, אחרי שהפנימו את הבשורה הקשה והשתחררו מההלם הראשוני שאחז בהם, החלו בני הזוג לחפש תורמים. החיפוש הראשוני אחרי כליה מתאימה היה בקרב בני משפחתם הקרובה — ילדיו של קובי וילדיה של עדה. כעת הקריאה נפתחת לציבור הרחב. "למזלו של קובי, סוג הדם שלו מאפשר לו הצלבה עם קשת רחבה ביותר של תורמים וזה מה שמעודד אותנו", אומרת עדה.
סרטן הכליה התגלה אצל אשרת בעיתוי מצמרר: כשהוא מלווה ותומך באשתו בטיפולים שהיא עוברת נגד הסרטן בשנה האחרונה. 40 שנים שהם ביחד, והאהבה הגדולה, הסימביוטית שלהם, מורגשת בכל מילה ומחווה גופנית. הוא תומך בה במסירות אין קץ, והיא בו. כך היה גם כשפגשתי בהם לראיון לפני שנה. "כשהתברר לי שעדה חולה, השמיים נפלו עליי, אבל לא נתתי למחשבות הקשות להתפתח", הוא אומר. "הייתי שם כדי לספוג את החרדות של עדה, לעודד אותה, אבל גם לא לפזר אשליות ריקות".
לאורך השנה האחרונה נלווה קובי לעדה לכל בדיקה, הדמיה, טיפול ופגישה עם אונקולוג. "כשם שקובי תמיד היה ויהיה שם בשבילי, אני תמיד אהיה איתו ולצידו ככל שיזדקק", היא אומרת. "אבל מי היה מאמין שככה יתהפך הגורל ויהפוך כל אחד מאיתנו לחולה בתורו ולמלווה בתורו — תפקידים כל כך מורכבים וממש לא פשוטים".
מחלתה של עדה תומר התגלתה זמן קצר לפני שאושרת עמד לפני ציון שיא נוסף בקריירה הארוכה שלו: הכנות למופע חגיגי לרגל 50 שנות יצירה. "הייתי אז חתן הערב החגיגי הזה, כולם התכנסו בשבילי", הוא אומר, "אבל לא יכולתי לשכוח לרגע שאשתי חולה, וזה היה מאוד מורכב". גם תומר נאלצה להעמיד אז פנים שהכל כשורה בפני מאות המוזמנים. "אלא שעכשיו, זה כבר משהו אחר", היא אומרת ומביטה בו באהבה, "מציאות חיים אחרת שמחייבת אותנו לפנות לכולם לעזור לקובי להמשיך בחיי היצירה המגוונת שלו".
"מפגש גורלי"
על סיפור היכרותם יוצא הדופן נכתב לא מעט. הרומן ביניהם נרקם סמוך לזכייה של "הללויה" באירוויזיון. עדה, אז גרושה טרייה מנתן תומר, לימים בעלה של ירדנה ארזי, הוזמנה על ידי חברה לאולפן טלוויזיה שאירח את אשרת. "זה היה מפגש גורלי בינינו", סיפר קובי בראיון שקיימנו לפני שנה. "אני עוד הייתי נשוי, אב לשלושה, וממש לא בעניין של לעזוב בית ולפרק משפחה, אבל התחלנו לדבר, ומרגע לרגע היא יותר ויותר מצאה חן בעיניי".
בשנים האחרונות, וגם אחרי שחלתה, תומר מנהלת את ענייניו של אשרת ומקפידה להיות לצידו בהופעותיו השונות. לא נותנת למחלה להפריע להם. "גם כשאני מותשת אחרי טיפולים, אני מוצאת בי את הכוח ובעיקר את הרצון להיות שם בשבילו", היא אומרת. "ככה אני אעשה גם כשיתמודד עם הניתוח ועם השתלת הכליה המיוחלת. אעשה הכל ובלבד שייחסך לו טיפול דיאליזה שישבית אותו מחייו הרגילים".
אשרת, מלחין, מנצח, ומעבד, שחתום על עשרות להיטים, ובהם "הללויה" המיתולוגי, זוכה האירוויזיון — נולד בחיפה בשם יעקב ונטורה, להורים סלוניקאים. הוא הלחין שירים לפסטיבלי ילדים, ללהקות צבאיות ואזרחיות ולשורת נכבדה של זמרים, ובהם חוה אלברשטיין, שושנה דמארי, גלי עטרי, שלמה ארצי, אילנית, הגבעטרון ורבים נוספים.
השירים שלו, מלודיים וקליטים, מלווים כבר 50 שנים את פסקול החיים כאן. "הללויה", שנבחר לשיר חגיגות ה־70 למדינה וזכה ל־400 גרסאות כיסוי בארץ וברחבי העולם, הוא רק שיא אחד בדרך ארוכה שכוללת נכסי צאן ברזל. במקביל לעשייה המוזיקלית, שימש אשרת קונסול תרבות בחוף המערבי בארצות־הברית. צד נוסף בעשייה שלו, שאותו העדיף שלא לחשוף, היה פעילותו ההתנדבותית הנרחבת במשך עשרות שנים עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, משפחות שכולות ועוד.
לפני מספר חודשים, לאשרת חשוב להדגיש שזה לא נעשה על דעתו, יזמו חברים ויוצרים הקמת קבוצה בפייסבוק, שכבר מונה יותר מ־900 איש, וקוראת להעניק לאשרת את פרס ישראל. אשרת מודה שיתרגש מאוד אם יזכה בפרס, אבל מוסיף שכרגע הוא עסוק רק במאבק במחלה. "מה הכי מוזר ולמעשה גם הכי מפחיד?" הוא אומר, "שבשעה שבגוף שלי מתקתקת פצצה מסכנת חיים, אני מרגיש נהדר — מקפיד לא להחמיץ אף משחק טניס שבועי, יוצא עם עדה להליכת חמשת הקילומטרים היומית שלנו, פעיל ואנרגטי, כך שלמעט החרדות אני אותו קובי, עם אותו מרץ ספורטיבי ואותה פעילות מוזיקלית מגוונת. אנחנו בפירוש לא מהמתמסכנים ומהמרחמים על עצמנו. להפך, אנחנו ממש נאחזים בחיים, באיכות שלהם, שהיא בעיניי עשייה ונתינה".
לפנייה לכתב/ת 
