האם בעתיד הקרוב יותר ויותר ילדים יסבלו מנזלת אלרגית?
נזלת אלרגית מאובחנת בעיקר בילדות ובעלת השפעה על איכות החיים ותפקוד יומיומי. בעשורים האחרונים ניכרת עלייה בשכיחות של מחלות אלרגיות בכלל ונזלת אלרגית בפרט, ועל פי החוקרים יכול להיות שללא שינוי משמעותי, עוד ועוד ילדים בעולם יסבלו מתסמיניה. אז למה זה קורה ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לבלום את התופעה?
בשיתוף סאנופי
רבים מאיתנו חווים את התופעה או מכירים מי שזו נפלה בחלקו. גרד מציק באף, נזלת מימית, עיניים דומעות ולא מאושר - מאלרגיה. לפני כמאתיים שנה, באנגליה של המאה ה-19 נזלת אלרגית נצפתה לעיתים רחוקות ובעיקר בשכבות הסוציואקונומיות הגבוהות. כיום הנתונים בעולם מצביעים על כך שנזלת אלרגית מאובחנת ב-1 מכל 4 תושבי בריטניה ובקרב 40% מילדי ארצות הברית.
ההשערות תומכות בכך שהעלייה בשכיחות לא נגרמה כתוצאה משינויים בנטייה הגנטית של אנשים לאלרגיות. שינויים גנטיים מתרחשים לאורך עשרות אלפי שנים ולא מאות ועשרות בודדות. ככל הנראה הסביבה היא שמשפיעה על התרחבות התופעה דרך ביטוי של גנים שונים או "כיבוי" שלהם בקרב אותם אנשים עם נטייה מולדת לאלרגיה.
נזלת אלרגית מאובחנת בעיקר בילדות ושלושה מתוך ארבעה מקרים של נזלת אלרגית מאובחנים לפני גיל 20. היא מאופיינת בגודש באף, נזלת מימית, התעטשות ולעיתים גם עיניים דומעות ומגרדות ונגרמת על ידי תגובת יתר של מערכת החיסון לחומר (אלרגן) שהגוף רגיש אליו. ד
וגמאות נפוצות לאלרגנים הנמצאות סביבנו בתדירות יומיומית הן אבקני פריחת צמחים, קרדית אבק הבית, חלקיקי עובשים ורסיסי רוק של בעלי חיים, ואנשים שונים יכולים להיות רגישים לאלרגנים שונים ולא פעם ליותר מאלרגן אחד. נזלת אלרגית נקשרת למגוון סיבוכים ומחלות נוספות כמו אסתמה, סינוסיטיס, הפרעות בשינה, אובדן ריכוז וכפועל יוצא מכך פגיעה בתפקוד בלימודים.
מדוע שכיחות נזלת אלרגית צפויה לעלות בעשורים הקרובים?
נקי מדי: יש דבר כזה! תיאוריית ההיגיינה שהועלתה לראשונה בשנת 1989 טוענת כי חוסר בחשיפה לחיידקים בשלבי הילדות המוקדמת משפיעה על התפתחות מערכת החיסון ועל העליה באלרגיות. אוכלוסיית החיידקים אליה אנו נחשפים בתחילת החיים משפיעה על התפתחות מערכת החיסון וחשיפה לכמות ולמגוון מצומצם של חיידקים גורמת לעליה בשיעור אלרגיות.
הרגלים ותנאי מחייה ישפיעו על החשיפה לחיידקים. כך למשל, ילדים לאמהות שהתגוררו בסביבה עם ריכוז חיידקים גבוה, כמו חווה, נמצאים בסיכון נמוך יותר לאלרגיות. עוד נמצא במחקר כי במשפחות בהן ההורים נהגו לנקות את המוצץ של תינוקם על ידי מציצתו בפיהם במקום שטיפתו, היו שיעורים נמוכים יותר של אסתמה, אלרגיה של העור ורגישויות נוספות.
פרוביוטיקה ואלרגיה: האם יש קשר? - חיידקי מעי ידידותיים הנמצאים אצל כל אחד ואחת באופן טבעי, משפיעים על מערכת החיסון. פרוביוטיקה, המכילה חיידקים חיים, משפיעה על אוכלוסיית חיידקי המעי. בשנים האחרונות בוחנים חיידקים ידידותיים (פרוביוטיים) שונים ואת השפעתם על מערכת החיסון. השפעות השימוש בתכשירי פרוביוטיקה בהריון ולאחר הלידה על שכיחות אלרגיה נבחנות כעת במחקרים קליניים שונים.
עלייה בזיהום אוויר: ישנה סבירות כי העליה בזיהום אויר קשורה לעליה בשכיחות אסתמה באזורים מסוימים בעולם. לזיהום אויר הנגרם על ידי כלי רכב המונעים בדלק ובדיזל השפעה על עליה באלרגיות של דרכי הנשימה.
מהפכת המזגנים שהותירה אותנו בבתים סגורים: המצאת והתקנת מערכות מיזוג האוויר בשנות ה-50 הפחיתה את החשיפה לאבקני צמחים שרמתם עולה באוויר בעונת הפריחה. חלונות הבתים שנפתחו בעבר לצורך איוורור הבית, נסגרו וכתוצאה מכך עלתה החשיפה דווקא למזהמים ביתיים. סוגים רבים של חומרים עלולים לזהם לנו את האויר בתוך הבית. בתים בעלי מערכות חימום, בידוד ושטיחים מקיר לקיר נמצאו קשורים לאלרגיות. בתים חמים ולחים הם סביבת גידול אהובה במיוחד על קרדית אבק הבית אשר משגשגת במיטות, שטיחים, ספות ווילונות. רמות גבוהות של אלרגנים מקרדית האבק קשורות לרמות גבוהות של רגישות יתר ולתסמיני אסתמה.
שינויי אקלים: שינויים באקלים מטבעם משפיעים על אזורי צמיחה ומועדי פריחה של צמחים אלרגנים. בכך נחשפות אוכלוסיות חדשות לאבקני פריחה, מה שיכול להשפיע על שכיחות האלרגיות לצמחים שונים באזורים גיאוגרפיים אלו.
תזונה: בעשורים האחרונים חלו שינויים בדפוסי התזונה כגון ירידה בצריכת פירות וירקות טריים ועליה בצריכת חטיפים ומשקאות ממותקים. נמצא קשר בין השינויים במגמות בתזונה לשכיחות אלרגיות אך חשוב לציין כי עדיין לא הוכח שתזונה מסוימת יכולה להפחית את התופעה.
עשו ואל תעשו
אצל אנשים הסובלים מאלרגיה בדרכי הנשימה ניתן להפחית את הסיכון לתגובה אלרגית או להחרפת התסמינים על ידי הפחתת כמות האלרגנים בבית וסילוק מזהמים ביתיים:
אווררו את הבית באופן קבוע (בכל יום) אך סגרו חלונות כאשר יש פריחה כבדה, אובך או רוחות חזקות.
בעת בישול השתמשו בקולט אדים ו/או פתחו חלון.
זהו וטפלו במוקדי רטיבות ולחות המשמשים קרקע פוריה לעובשים, טפלו בנזילות ואווררו חדרי אמבטיה.
ניתן לכסות את המזרנים והכריות במגנים בלתי חדירים לקרדית אבק הבית.
כבסו את המצעים פעם בשבוע לפחות ובטמפרטורה גבוהה מ-55 מעלות.
כבסו גם צעצועי ילדים רכים – קרדית אבק הבית, עובש וקשקשי חיות מחמד מצטברים בהם.
הימנעו במידת האפשר מתליית וילונות ושטיחים בבית, בחרו בשטיחים שניתן לכבס בתדירות גבוהה.
כאמור, עדיין לא התבררו דרכים אפקטיביות להפחתת הסיכון להתפתחות אלרגיה של דרכי הנשימה, יחד עם זאת עבור הסובלים מתסמיני נזלת אלרגית ניתן כיום לאבחן את הגורמים לאלרגיה, לרב באמצעות טסטים עוריים המתבצעים במרפאות אלרגיה על ידי רופא מומחה באלרגיה, ולהתאים טיפול תרופתי יעיל בהיוועצות עם הרופא.
להפחתת תסמינים של נזלת אלרגית ניתן טיפול בתרופות שונות כגון אנטי־היסטמינים הניתנים ככדורים או סירופ דרך הפה, אפשרות נוספת היא טבליות המכילות חוסמי לויקוטריאנים.
לעיתים ניתן להיעזר בטיפול אנטי־היסטמיני מקומי בצורת טיפות אף או עיניים, או טיפות/תרסיסי כרומונים. להקלה בגודש מקומי באף ניתן להשתמש בכדורים או בתרסיס נוגד גודש מקומי אך יש לזכור כי תרסיסים אלו מוגבלים לשימוש של מספר ימים בלבד ואין לעשות בהם שימוש כרוני ממושך.
תרסיסי אף סטרואידליים מקומיים מאושרים לשימוש ממושך יותר. אם אתם מתקשים לטפל בתסמיני האלרגיה שלכם או זקוקים למידע נוסף, שוחחו על כך עם הרופא המטפל.
בשיתוף סאנופי
לפנייה לכתב/ת 
