תזרקו את הרשימות לשנה החדשה

בשנה שעברה הכנתי רשימות מהממות לשנה החדשה. אני זוכרת שכתבתי אותן, אבל לא זוכרת איפה. אני מחפשת, הופכת את ערימת הניירות שהצטברה על השולחן (אני בטוחה שכתבתי שאני צריכה לעשות בהם סדר, ובמגירות של האמבטיה, ושל הנעליים, ובמטבח, עזבו לא משנה), אני מפשפשת בתיקיות שבמחשב, בפתקים שבסלולרי. נאדה. לא מוצאת כלום. הרשימות השמידו את עצמן לדעת, ובצדק. שום דבר טוב לא יוצא ממני כשאני מכינה רשימות.

עוד לא נולדה הרשימה שביצעתי אותה עד תום או עד בכלל. כל התוכניות העסקיות, הכלכליות, היזמיות, נמצאות באיזו רשימה, שאם הייתי מממשת, הייתי במקום אחר לגמרי מזה שאני נמצאת בו עכשיו, מגלגלת מחזורים במיליונים, טסה בביזנס (בלי שדרוג, כי אני יכולה!), היומן שלי מפוצץ ואין לי דקה לנשום.

אולי הייתי קוראת יותר (זה בטוח ברשימה), אולי זוכרת להתקשר לבני המשפחה הרבה יותר (גם זה נמצא), אולי אומרת לילדים כל יום שאני אוהבת אותם. ואולי טוב שאיבדתי את הרשימות, מפני שאני רוצה זמן לנשום, ואני רוצה להגיד לילדים שאני אוהבת אותם בלי תזכורות מלאכותיות.

עזבי את הרשימות(צילום: שאטרסטוק)

אין זמן נכון לקבל החלטות חשובות

תמיד נדמה שצריך זמן מיוחד להחלטות חשובות. אנחנו קונות מתנות בימי הזיכרון (כמו יומולדת וכאלה שאסור לשכוח), מתחילות דיאטה ביום ראשון ושוברות אותה בערב הראשון, ומקבלות החלטות חדשות לשנה החדשה. אנחנו מכינות רשימות ארוכות, רק כדי לא לעמוד בהן, ואז משיגות בדיוק הפוך ממה שרצינו: אנחנו מתוסכלות וכועסות על עצמנו.

אז אם ברור לנו שנתבאס, בשביל מה להכין רשימות? אם אנחנו צריכות להסתכל על איזה דף כדי להיזכר מה חשוב לנו, כנראה שהוא לא כזה חשוב. כשמשהו בוער לנו הוא יושב לנו על הנשמה, אין סיכוי שנשכח אותו.

ברשימה שאני לא מכינה השנה לא יהיו כתובות, אבל כן יהיו חקוקות, המילים תודה וסליחה. אני מתכוונת לקבל את השנה הזאת בקצת יותר סלחנות ובהרבה יותר הוקרת תודה, על כל מה שאני אעשה ובעיקר על כל מה שלא אעשה (וכתוב ברשימות שלי איפשהו).

אני אסלח לעצמי כשאטעה, אתעצבן, אכעס, אקלל, אקנא, ארים ידיים, אתייאש (הרשימה עוד ארוכה, מזל שהחלטתי בלי רשימות)... אני אוקיר תודה על מה שאני כן עושה, גם אם זה לבהות ולא לעשות כלום. אני אגיד תודה למי שיעליב אותי (אחרי שאקלל בלב ואסלח לעצמי על זה), ואני אשנן את המשפט "מכל מלמדיי השכלתי", כי אין בחיים כישלון אלא ניסיון איך להצליח בפעם הבאה.

שנה הלכה, שנה באה, ואני כפיי ארימה, בהוקרה למה שמתרחש עכשיו ובתפילה למה שעוד צפוי לי בעתיד. אף פעם לא מאוחר לקחת יוזמה ושליטה על החיים שלנו. שתהיה שנה נהדרת, של אהבה עצמית לפני הכל, ואחריה יגיעו כל הבשורות הטובות. אמן.

שלך, גאיה קורן.

גאיה קורן. מנחת הסדנה אני מלכה גרושה באושר , מנטורית להערכה עצמית , ועיתונאית בידיעות אחרונות.