מה למדתי במחלקה לכירורגיה פלסטית של ביה"ח ביפן
טכנולוגיה שקל לקנא בה, חלוקה נכונה בין רפואה ציבורית לפרטית וחוסר אגו מופגן של אנשי הצוות הבכירים ביותר. פרופ' אייל וינקלר נסע עד אוקיאמה שביפן וראה מערכת בריאות דומה לשלנו אבל הרבה יותר יעילה
בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, התארחתי במחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים האוניברסיטאי באוקיאמה שביפן. את ביקורי ליווה ד"ר טאקוג׳י שימדה, המכהן כיום כנספח הרפואי של שגרירות יפן ברפובליקה הדומיניקנית. ד"ר טאקוג׳י התמחה כאן בעבר, וכיוון שאמו מתגוררת לא הרחק מכאן (כשעתיים נסיעה ברכבת הבולט המפורסמת), הוא הטריח עצמו וליווה אותי בביקורי.
המארח שלי בביקור בבית החולים הוא ד"ר הירושי מאטסומוטו, 45, מומחה בכירורגיה פלסטית, בעל מומחיות-על במיקרוכירורגיה ושחזורי ראש-צוואר. הניתוח הראשון בו השתתפתי היה שחזור עפעף תחתון ותיקון שבר ברצפת ארובת העין יחד עם ד"ר שימדה.
קווי הדמיון המשותפים למבנה המחלקות האוניברסיטאיות באוקיאמה ובישראל רבים למדי, אפילו באופן מפתיע. הציפיה ל"עולם אחר", לפחות כאן, לא התממשה. לפעמים דומה היה שרק השפה והטכנולוגיה שונים.
לעניין הטכנולוגיה אסתפק ואומר שלא יכולתי שלא לקנא כשהבנתי כמה נוח להיות מנתח ביפן הרחוקה. מערכות המחשוב, הצילום, התיעוד, הסיוע האדמיניסטרטיבי והמנהלי מאפשרים לרופא לעסוק בענייני רפואה בלבד. כל המערכות שאמורות לתמוך בעבודת הרופא פועלות לשרת את צורכי הטיפול הרפואי באופן הרמוני, בדיוק באופן לשמן נועדו, ולא להיפך.
המחלקה לכירורגיה פלסטית באוקיאמה, בת 50 מיטות למבוגרים, מורכבת מעשרה מומחים ומספר דומה של מתמחים. תוכנית ההתמחות נמשכת כשש שנים. תחומי ההתמקצעות של המומחים כוללים שחזורי ראש וצוואר ובכלל זה - טראומה של הפנים, שחזורי שד, צוות המתמחה במומים מולדים, צוות העוסק בשינויי מין, צוות מיומן לטיפול בפצעי לחץ וכן מעבדה למחקר ואימון במיקרוכירורגיה משחזרת.
המכנה המשותף המשמעותי ביותר ביננו לבינם בו נתקלתי כאן הוא השליטה המוחלטת של חברות הביטוח הרפואי בכל שמתרחש ברפואה הפלסטית המשחזרת ביפן. הרופאים והמטופלים מנוהלים על ידי הגורם שבידיו ברזי המימון. כך, בכל פעם בה התעניינתי מדוע ניתוח מסויים מתבצע בצורה כזו או אחרת בבית החולים, או מה הסיבה לטיפול כזה ולא אחר, נעניתי בתשובה חוזרת: זו המדיניות של חברת הביטוח הרפואי.
חברת הביטוח הרפואית הלאומית של יפן היא המקבילה לקופות החולים שלנו. היא קובעת למעשה את פניה של הרפואה היפנית בכל התחומים. למעשה, המבטח הפך להיות הרגולטור המחליט הכול. המבטח הוא האחראי לטיבה, איכותה והתנהלותה המעשית של הרפואה.
המצב אצלנו לא שונה בהרבה למזלנו. בישראל כמו בישראל, אין הגדרות ברורות, וכמעט כל מי שאני מכיר מצא עצמו לא פעם נאבק במבטח הרפואי בכדי לזכות בטיפול חינם.
לעומתנו, ביפן הקריטריונים קשוחים, מוגדרים היטב ואינם פתוחים למשא ומתן בין המטופלים או הרופאים ופקידי הביטוח. ביפן מאפשרת חברת הביטוח הרפואי הלאומית, למבוטחיה בחירה חופשית לכל מקום בו יבחרו ובלבד שהטיפול הניתן ובית החולים המציע את הטיפול עומדים בקריטריונים. לחברות הביטוח אין בתי חולים שבבעלותן. ניתוחים אלקטיביים וגם ניתוחים דחופים מתבצעים בבתי החולים הציבוריים והפרטיים לפי החלטת המטופל, ללא מגבלה. הביטוח הלאומי היפני יחזיר למטופל 70% מעלות כל טיפול. מי שבידו ביטוחים רפואיים פרטיים, יקבל החזר מלא, כמובן, בהתאם לקריטריונים.
בבתי החולים הממשלתיים האוניברסיטאים ביפן אין רפואה פרטית. הרופאים היפניים העובדים ברפואה הציבורית מתוגמלים מעט מאד יחסית לעובדי מדינה בכירים. לכן כל הרופאים היפניים (אותם לפחות אני פגשתי) עובדים לפחות יום או יומיים בשבוע במסגרות פרטיות. יום העבודה הציבורית מתארך ככל הנדרש אבל הם כולם עובדים בנחת ולא מתרוצצים כמונו בישראל.
המנתחים היפניים אותם פגשתי העוסקים ברפואה משחזרת, אינם פעילים בתחום הקוסמטי. עניין של בחירה. את הניתוחים שהם עושים ברפואה הציבורית הם עושים במהלך יומיים נוספים במסגרת פרטית.
רבים מהם פורשים מהרפואה הציבורית בסביבות גיל 50, מה שמותיר מרחב לצעירים להתקדם ולהתפתח, אבל מתסכל את ה"בוסים". אלו טוענים, במידה מסוימת של צדק - עד שהספקנו ללמד אותם את כל רזי המקצוע, הם כבר פורשים לגמרי לרפואה הפרטית והקוסמטית.
עבודות פרטיות אחרי שעות העבודה? לא כאן
במחלקה בה ביקרתי פועלים למעשה במקביל שני "בוסים". הבוסים כבני 60, עובדים אף הם יומיים בשבוע, בשעות הבוקר, בבית חולים פרטי. כשסיפרתי להם על הפתרון הישראלי "הגאוני" של עבודה פרטית בשעות הערב והלילה אחרי השלמת "שעות התקן", בבית החולים הציבורי, הם חשבו שאני מתלוצץ. להתחיל לנתח בעשר בלילה ניתוח אלקטיבי נשמע להם מופרך. לא התעקשתי לשכנעם.
הדבר המשמח ביותר בו נתקלתי בחדר הניתוח של המחלקה לכירורגיה פלסטית באוקיאמה היה האווירה בין חברי הצוות. היה פשוט נעים. המנתחים היפנים בהם נתקלתי, הרבו לצחוק ולהתלוצץ, ל"הקניט" בעדינות איש את רעהו ורובם ככולם, לא תפסו את עצמם כחשובים מדי. היתה זו הפתעה מרעננת אחרי שנים ברחבי העולם בחדרי ניתוח דוממים ועמוסי מתח שמאוישים על-ידי מנתחים מלאי הדר כירורגי, או במילים פשוטות - לחוצים.
היפנים לעומתם היו אדיבים, מסבירי פנים, וסופר מקצועיים. הם ניתחו במהירות ובמיומנות. מצלמות משוכללות בעלות איכות צילום מושלמת, היו צמודות לתאורת חדר הניתוח, והניתוח עצמו הוקרן על מסך ענק שעל הקיר.
בתום מספר ימים של שהות בבית החולים באוקיאמה סיכמנו על המשך של שיתוף פעולה מקצועי עליו עוד אספר בעתיד. במיוחד אני יכול להחמיא ליפנים על מקצועיותם ופתיחותם כרופאים וכעמיתים. המנתחים היפנים ביצעו ניתוחים משחזרים ברמה הטכנית הגבוהה ביותר. הכנסת האורחים לה זכיתי היתה מיוחדת ומסבירת פנים באורח יוצא דופן.
וגם הפעם, אחרי ביקורים בלא מעט מקומות בעולם, אני גם יכול לומר בשמחה ובגאווה, כרופא ישראלי, המגיע מארצנו הקטנטונת, שאנו, הרופאים בישראל, יכולים להיות גאים בעצמנו. לרפואה הישראלית במיטבה אין במה להתבייש מול עמיתנו היפנים, איננו נופלים מהם וזו בעיניי מחמאה גדולה.
הכותב פרופ' אייל וינקלר , וינקלר קליניק , מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית