כך אפליקציות ומשחקי מחשב עשויים לעזור להתמודד עם דיכאון
האם התמכרות למשחק מחשב גורמת להפרעות דיכאון או ההפך? איזו אפליקציה יכולה לעזור להתמודד עם חרדה והאם העזרים הטכנולוגים החדשים יכולים להחליף טיפול? לקראת הכנס השנתי להתמודדות עם דיכאון וחרדה מסביר ד"ר ניר עישר על הטכנולוגיות החדשות
בעולם המערבי יותר ויותר אנשים מתמודדים עם דיכאון וחרדה, בין שמדובר באפיזודה חולפת ובין שבמחלה כרונית קשה. למעשה, ארגון הבריאות העולמי מעריך כי 4.3% מאוכלוסיית העולם (מעל 300 מיליון איש) סובלים מדיכאון. בארצות הברית למשל, אחוזי הסטודנטים שלוקים בחשיבה אובדנית, דיכאון ופגיעה עצמית הוכפלו בעשור האחרון.
בארץ אנו מבחינים בירידה באחוז ההתאבדויות הכללי, אך ניכרת עלייה באחוז ניסיונות ההתאבדות בקרב בני נוער. מחקר שפורסם ב-3 ביוני 2019 בארצות הברית מלמד כי 20% מהאוכלוסייה יסבלו מהתופעות הללו לפרקים של שבועות עד חודשים, תוך סבל רב.
הסיבה לעלייה המסתמנת אינה טמונה בקצב החיים או באופיו של העולם המודרני, אלא להפך. ייתכן שהחידושים הטכנולוגיים עשויים לעזור להתגבר על תחושות הדיכאון והחרדה.
אילו חידושים טכנולוגיים עומדים לרשותנו? כדי לענות על השאלה הזו צריך קודם להבין מהי טכנולוגיה. הטכנולוגיה היא 'תורת האומנות' (טכנו=אמנות, לוגיה=תורה), העוסקת בפתרונות מעשיים לרצונות ולצרכים תוך ניצול חידושי המדע.
הדגש הוא לא על שימוש במחשב, אפליקציה או מכשירים חדשים, אלא שימוש בעזרים אלו כדי לקבל מידע, לתרגל וליישם הרגלים שמנתקים את החשיבה הלא רגשית המתגברת במצבים של לחץ ודיכאון. אין ברשות המדע מטה קסם טכנולוגי להתמודד עם הפרעות נפשיות, אך קיימות טכניקות חדשות שיעילותן מוכחת מדעית, המאפשרות התגברות על הדחפים הרגשיים ומסייעות באימוץ דרכי חשיבה חדשות.
המיתוס על גיימרים
הדעה הרווחת היא כי עיסוק יומיומי בתקשורת דיגיטלית ובמשחקי מחשב עלול לפגוע בבריאות הנפש, אך היא לא יותר ממיתוס. מחקר חדש שערכה אוניברסיטת אוקספורד בשיתוף אוניברסיטת קרדיף ופורסם החודש בכתב העת Clinical Psychological Science, קובע כי התמכרות למשחקים אינה גורמת לתסכולים ובעיות תפקוד פסיכולוגיות. במחקר נבדקו למעלה מאלף מתבגרים המכורים למשחקי מחשב - ולא נמצאו עדויות לפגיעה בצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים שלהם. מכאן שתופעת הגיימינג אינה הפרעה קלינית.
כך הדיכאון עלול לפגוע בחיינו:
מחקר נוסף שפורסם באוגוסט האחרון בדק את השפעת העיסוק בסמארטפונים ובאינטרנט אצל למעלה מ-2,000 בני נוער בארצות הברית ומצא עדויות מועטות לקשרים בין שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית לבריאות הנפשית שלהם. למעשה, ניתן להסיק מהמחקר את ההפך: בני נוער רבים שהשתתפו בו דיווחו כי בתקופה בה שלחו מסרונים רבים מצב רוחם השתפר.
קיימות לא מעט טכנולוגיות עכשוויות המאפשרות להתמודד עם חרדות והופעה של דיכאון: החל בפסיכותרפיה שמאפשרת לתעד ולאבחן את הכשלים בחשיבה ולדייק את תפיסת המציאות ועד ספרים (כן, ספר הוא טכנולוגיה) לטיפול עצמי המתארים דרכים טיפוליות וכוללים לא מעט טיפים ושיטות התגברות.
טכנולוגיה טיפולית
גיוס ורתימת הטכנולוגיה לטובת עזרה נפשית קיימת מסביבנו תמיד: קלפים טיפוליים, משחקי מחשב והדמיה, שיטות חדשות כמו שיטת הביופידבק המודדת דופק, לחץ דם והזעה או מיינדפולנס, המבקשת לנתק בין המחשבה למשמעותה באמצעות תרגול יומיומי. אם נוסיף לכך את האפשרויות המודרניות של טלפון, סקייפ ואפילו אפליקציות - הרי שהיום טיפול נפשי נגיש גם במצבים בהם המטופל לא יכול להגיע לטיפול.
אחת מפריצות הדרך היא בתחום המציאות המדומה, המאפשרת חשיפה לפוביות כמו חרדת קהל או חרדת גבהים וטיסות באמצעות דימוי תלת ממדי של הסיטואציה והתמודדות חוזרת עמה.
בשורה התחתונה, כל אחד מאיתנו צריך לעשות את המעבר בין חשיבה רגשית לחשיבה הגיונית. לכל אחד מאיתנו משהו עליו הוא צריך להתגבר. בין שמדובר בתרגול עם אפליקציה או דרך טכנולוגיה המאפשרת שיקוף מדדים - הסוד הוא בתרגול לאורך זמן.
ד"ר ניר עישר, מומחה לטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) במכון פסגות ירצה בכנס השנתי הבינלאומי להתמודדות עם דיכאון וחרדה 2019, מיסודו של מכון פסגות שיתקיים ביום ד', 30 באוקטובר במרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג
לפנייה לכתב/ת 
