עכשיו מעונן: הצרות של הגוף שלנו כשהשעה זזה אחורה
הלילה הזזנו את השעון אחורה, הרווחנו שעת שינה, אבל התקופה עלולה לשבש את השעון הביולוגי ולגרום לשלל צרות בגוף, מדיכאון ועד עצבנות, עייפות, הפרעות קשב ואפילו כאבי מפרקים. כך תיערכו
שעון החורף העניק לנו הלילה (א') בעוד שעת תנומה. אבל הקדמת שעת החשיכה משבשת את פעילות השעון הביולוגי של הגוף, והתוצאות עלולות להיות לעיתים קשות.
דיכאון עונתי (או דיכאון חורף בלשון העממית) הוא השם הרפואי לתופעה המוכרת לעולם הרפואה כבר עשרות שנים, והיא בולטת במיוחד בארצות סקנדינביה, שם תקופת החורף הממושכת מביאה לאפלה כמעט מוחלטת כל שעות היממה.
על פי נתונים מארה"ב וקנדה, נעה שכיחות התופעה בין 0.3 ל-3% מהאוכלוסייה. אנשים הלוקים בדיכאון לא טיפוסי, מדווחים על החמרה בתחושות הדכדוך בערב. רק בשנים האחרונות התברר כי האשם נעוץ בהורמון מלטונין, המסדיר את השעון הביולוגי בגוף.
בניגוד למעביר העצבי סרוטונין המופרש בשעות האור וידוע בהשפעה האנטי דכאונית שלו, ההורמון מלטונין מופרש מדי לילה, ומארגן את מנגנון השינה והעירות. אלא שבתקופות ארוכות בהן ישנן פחות שעות אור ויותר שעות חושך, עולה רמתו של המלטונין.
ההורמון הזה הוא תוצר לוואי של המעביר העצבי סרוטונין, שקשור לאיזון הנפשי בגוף. תרופות נוגדות דיכאון מעלות את רמות הסרוטונין בגוף. כך, מעורב המלטונין באופן ישיר, ועקיף, בהשראת מצב רוח מרומם או מדוכדך.
קיראו עוד
איך להבדיל בין דיכאון לדכדוך חורף ו-10 עצות להתמודדות
סריקות מוח מגלות: למה אנחנו מדוכאים בחורף?
למה החושך מדכא אותנו?
ישנן כמה השערות מדוע חלק לוקים בדיכאון החורף ואחרים לא. אחת מהן סבורה כי מדובר בתורשה גנטית, וכי קיים סיכון גבוה יותר לאדם ללקות בדיכאון חורף, אם בקרבת דם ישנם מקרים של ההפרעה.
השערה אחרת נוגעת לרגישות הרשתית של העין לירידה בשעות האור: לרוב כשזה קורה, עולה רגישות הרשתית לקרני האור, והיא מצליחה "להתגבר" על האפלה, ולהעביר אותות למוח כדי שימנע מהפרשת המלטונין. אולם לעיתים הרשתית אינה רגישה דיה למיעוט האור, ובלוטת האצטרובל במוח מפרישה רמות גבוהות של מלטונין. תופעה זו שכיחה מאוד אצל אנשים הסובלים ממחלות עיניים או קוצר ראייה.
אבל לא רק: פסיכיאטרים מסבירים כי גם אנשים בריאים חשים בירידה באנרגיות בתקופת החורף. זוהי תקופה בה ישנה תחושה של אי שביעות רצון ומלנכוליה. האנשים הסובלים מדיכאון עונתי חשים חוסר תקווה, חוסר אונות, מחשבות אובדניות ולעיתים גם מחשבות שווא דכאוניות במקרים קיצוניים.
הטיפולים היעילים
כאמור, דיכאון החורף קשור למידת החשיפה לאור היום, לכן, תרופות נוגדות דיכאון בדרך כלל אינן מסייעות לסובלים. לפיכך, הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול באור. המדובר בחשיפה לאור בעוצמה של 3,000 לוקס, בהשוואה לאור משרדי רגיל המפיץ אור בעוצמת כ-500 לוקס. המטופל נחשף שעה אחת ביום לאור הבוהק, והתוצאות לא מאחרות להגיע: הקלה ברורה ואף הפגה מוחלטת בדכדוך או בדיכאון.
המעבר לשעון החורף ישפיע באופן שונה מאדם לאדם. חלקנו לא יחוש כלל בשינוי שעות ההארה, אולם אחרים יזדקקו גם לשבועיים כדי להתרגל אליו. אלה שסובלים מדכדוך בדרך כלל כבר מכירים אותו היטב עם בוא תקופת החורף. הטיפול הפשוט, יכול להביא להקלה משמעותית בתסמיני הדכדוך והדיכאון, עד להפגתם המוחלטת.
העלייה ברמות המלטונין בשל מיעוט שעות השמש עלולה לגרום לא רק לדיכאון, אלא גם להפרעות שינה, עייפות, עצבנות, הפרעות קשב וריכוז ואפילו סיכון מוגבר לתאונות דרכים. דיווחים בספרות הרפואית מראים שבתקופות החורף גדל שיעור המתלוננים על כאבי מפרקים, במיוחד אצל מי שסובל מדלקות מפרקים כרוניות. הסיבה לכך לא ברורה, אולם ייתכן כי המדובר בכמה גורמים המשלבים עלייה בלחות באוויר, קור והפחתה בזרימת דם בגוף, וירידה בפעילות הגופנית.
תופעה נוספת שמתרחשת בחורף היא ירידה ברמות ויטמין D, שגם כך נמוך מאוד אצל הישראלים. ויטמין D ניתן לכל התינוקות בישראל מהלידה ועד גיל שנה. אבל מסתבר שבאוכלוסיה המערבית בעולם יש רמות נמוכות של ויטמין D בשנים האחרונות, ככל הנראה מאחר שאנחנו פחות בחוץ, יותר חשופים לאור מלאכותי ולמסכים, וגם מתגוננים יותר מהשמש.
ויטמין D נמוך מחמיר עוד יותר בתקופת החורף, ומשפיע על המון מערכות בגוף, והוא כמובן יכול לגרום גם לדיכאון, עייפות, אי שקט, הפרעות קשב וריכוז, ואפילו כאבי שרירים ושלד.
איך תוכלו להתמודד?
אתם מכירים את גופכם: אנשי החורף אוהבים את התקופה הקרה, אולם יש כאלה שיודעים מראש החורף לא עושה להם טוב, החל מדכדוך וכלה בכאבי מפרקים והפרעות שינה, אם אתם יודעים שאתם צפויים לסבול מתקופת החורף, גשו לרופא המשפחה ודונו עמו באפשרויות הטיפול.
הקפידו על אורח חיים בריא: החורף בארץ נחשב למתון יחסית, עם כ-20 ימים גשומים בממוצע. גם הטמפרטורות אינן כה נמוכות ברוב אזורי הארץ. לכן, אין סיבה שלא להמשיך באורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית ותזונה נבונה. פעילות גופנית משחררת סרוטונין, הידוע כמשפר מצב רוח, משפר תפקוד לב וריאות, מזרים דם לגוף ומשפר את פעילויות השרירים המפרקים והשלד. גם אם גשום בחוץ, הקפידו על פעילות גופנית סדירה בחדר הכושר או אפילו בהליכה יומית.
היוועצו עם הרופא: אם אתם מרגישים תחושה של שינה מרובה מאוד, מעל 8 שעות כל יום במבוגרים, עצבות, התבודדות, חוסר תקווה, התפרצויות בכי רבות, גשו לרופא המשפחה שיודע לבצע אבחון ראשוני, אם מדובר בתסמיני דכדוך ודיכאון.
במקרים שבהם חושדים בדיכאון חורף, לא מתחילים טיפול בתרופות נוגדות דיכאון אלא דווקא באור: במהלך הטיפול נעזרים במכשיר תאורה שפולט אור בהיר וחזק מאוד שמדמה את אור השמש, מה שמעודד שינוי ברמות המלטונין שהמוח מפריש. בניגוד לתאורה רגילה שפולטת עוצמה של 200 עד 500 לוקס, בטיפול באור מטפלים בעוצמה של 2500 לוקס.
ניתן לרכוש ברשת האינטרנט גם תאורה ניידת בצורת כובע מצחייה המקרין את האור מעל העיניים ומאפשר להמשיך בפעילויות היומיות שלכם. משך הטיפול הוא 30 דקות עד 3 שעות ביממה, בבוקר או בצהריים – אך לא בערב. ההקלה מורגשת לרוב תוך כ-4 ימים ולעיתים נדרש טיפול של 6 שבועות. הטיפול נחשב לבטוח, אינו פולט קרינת UV, אולם עלול להיות מלווה בכאבי ראש או קשיי שינה.
כך משפיע על הגוף מחסור של ויטמין D:
בקשו לבדוק ויטמין D: הקופות מאפשרות לבדוק רמות של ויטמין D אחת לשנתיים. אם לא בדקתם אף פעם את רמות הוויטמין הזה, או שבדקתם ובעבר היו רמות מאוד נמוכות, ואתם סובלים מדיכאון, עייפות, כאבי בטן או מיחושים בגוף, גשו לרופא ובקשו לבדוק את רמת הויטמין.
היזהרו ממחלות החורף: בתקופת החורף, עדיין לא ברור למה – ישנה שכיחות רבה יותר של התקפי לב, שבץ מוחי, וכמובן גם שפעות, דלקות ריאות, ואפילו מוות בעריסה. היו קשובים לגוף, הקפידו על החיסונים, הקפידו על הכללים למניעת מוות בעריסה, ובכל שאלה או ספק היוועצו עם הרופא.
צפו: כך לא תדביקו אחרים בשפעת
לפנייה לכתב/ת 
