בלי דיאטה: כך הפסקנו לאכול מאפים ומתוקים

בשיתוף מכון אברהמסון

קיראו עוד על אנשים שנגמלו והתחילו לחיות בריא:

"כך הצלחתי להיגמל מפחמימות ולהתחיל בחיים חדשים"

"כך הצלחנו להיגמל מפחמימות ממכרות ולרדת במשקל"

עמוס טרבלסי

"אחרי שראיתי את התוצאות, ביטלתי את התור לניתוח קיצור קיבה"

עמוס טרבלסי 62, נשוי פלוס 5 ילדים ו-13 נכדים, עובד בשיפודיה של בנו בעפולה, מספר שכל החיים היה מלא, אך מגיל 40 העלה מאוד במשקל והגיע למשקל של 116 ק"ג.

"אכלתי במיוחד בלילה. שכחתי מדי פעם לאכול ביום ונתקפתי צורך לאכול בלילה, כאשר הכל הלך: מתוקים, עוגות, בשר, מזון מבושל. בשבתות נהגתי לאכול הרבה יותר בעיקר עוגות ושתייה מתוקה לרוב. בגלל ההשמנה סבלתי מלחץ דם גבוה, כולסטרול וסוכר גבוהים עד כדי כך שהייתי זקוק לזריקות לאיזון הסוכר. ניסיתי לעשות הרבה דיאטות וכל הזמן נשברתי. אפילו קבעתי תור לניתוח קיצור קיבה, אבל אז הבת שלי קבעה לי תור לאברהמסון ואחרי שראיתי תוצאות של אחרים ביטלתי את הניתוח".

"לקחתי את זה בצחוק. לא האמנתי שאצליח לרדת במשקל, אבל אז הלכתי למסעדה ולא יכולתי לגעת בלחם. לא חשבתי שהטיפול יפעל כל כך מהר".

"בכל דיאטה שעשיתי נשברתי, אבל אחרי הטיפול באברהמסון אני בלתי שביר. תמיד יש לי מה לאכול: בבוקר טונה, ביצה ועגבניות, בצהריים פרגיות וסלט ובערב אני לפעמים שוכח לאכול. כל חצי ק"ג נותן לי תמריץ להמשיך. הכיף הוא שאין לי חשק לכל דבר שאסור לי".

"מצוין. ירדתי 21 ק"ג. הבדיקות שלי טובות יותר: ערכי הכולסטרול, הסוכר ולחץ הדם צנחו! הרופאה שלי הייתה מאוד מופתעת ושאלה מה עשיתי".

יפעת ארבל

"אני יפעת ואני מכורה למתוק"

יפעת ארבל (58) אמא לשני ילדים בוגרים ומזכירה רפואית בעיסוקה, מספרת על עצמה: "לא תמיד הייתי שמנה. עבדתי הרבה מאוד שנים בתפקיד בכיר. הייתי מאוד עסוקה ולא היה לי אורח חיים תזונתי נורמלי. לפני 6 שנים החלטתי על שינוי משמעותי בחיים: עזבתי את העבודה, לקחתי חופשה ממושכת ובמשך חמש וחצי שנים עליתי 30 ק"ג, עד שהגעתי לשיא של 95 ק"ג".

"אני גבוהה, אז למזלי זה שהייתי מלאה לא ממש בלט. אבל הייתה לי בטן גדולה שהקשתה עלי לשרוך נעליים, או לשבת על הדשא. אני אוהבת לטייל, ופעמים רבות ויתרתי על מסלולים בגלל המשקל. בוקר אחד לפני כ-5 חודשים, הבטתי בעצמי בראי ולא אהבתי את מה שראיתי. נקודת המפנה הייתה בטיול לדרום אפריקה: הרגשתי כמו פיל שהכניסו אותו למקום קטן וצפוף. המושב במטוס קטן, המושב באוטובוס קטן, אפילו בבית קפה. קשה לקום מהכיסא בחוף הים, קשה לישון, כל הזמן מתנשפת ומזיעה. כבר לא הרגשתי נשית, אלא גושית"!

"במהלך השנים ניסיתי לסירוגין סדנאות דיאטה ואימוני כושר עם מאמן אישי. אחרי הטיול לאפריקה ניסיתי להיכנס לאימונים אינטנסיביים יותר עד שהמאמן שלי אמר 'אם את יושבת וטוחנת לתוך הלילה בצקים, ספורט לא יעזור לך. אולי תהיי יותר בכושר אבל זה לא ישנה לך את החיים'. הוא המליץ לי על אברהמסון, אחרי שראה שינוי מהותי אצל אחד ממתאמניו".

מה קרה שם?

"הבנתי שאני מכורה לפחמימות ולסוכרים, למרות שאף פעם לא הסתכלתי על זה ככה. כמו שמכור לסמים לא יכול בלי סמים, היה לי צורך לאכול מתוק ופחמימות כל היום. וכמו מכורה לסמים, תמיד אחרי שאכלתי הרגשתי לא נעים עם עצמי, אבל שעתיים אחרי זה הייתי מוכנה לזה שוב. כמה הייתי מכורה? הייתי הולכת לישון כשסביבי עטיפות של שוקולדים, של פירורי עוגות או של לחם, נרדמת תוך כדי אכילה. מזל שהילדים שלי לא ראו אותי ככה. באברהמסון זה היכה בי: 'אני יפעת ואני מכורה למתוק'. ברגע שהמוח שלי קלט שאני מכורה, הבנתי שאני יכולה להתמודד עם התמכרות. אחרי הטיפול, הראש שלי היה ממוקד בדבר אחד – איך אני יוצאת מפה ומשנה את החיים שלי? ועם הדרייב הזה חזרתי הביתה".

"הוצאתי את כל המוצרים המעובדים מהבית שלי. אף פעם לא קראתי תוויות של מוצרים, גם כשהייתי משוכנעת שאני מבשלת בריא. אחרי הגמילה גיליתי לתדהמתי שהתבלינים, אבקת המרק, רסק העגבניות ועוד ועוד מכילים סוכר. אני מבשלת רק עם מוצרים טבעיים. אוכלת פירות מתוקים ולא משתמשת בכלל בתחליפים".

"אני לא קוראת לתהליך הזה דיאטה. אני לא רעבה אף פעם, אוכלת ארוחות מסודרות וזהו. ירדתי 13 ק"ג. אני עושה ספורט 6 ימים בשבוע: פעמיים בשבוע עם מאמן כושר ואני רצה (!) 4 פעמים בשבוע, כאשר קודם לגמילה לא יכולתי ללכת יותר מכמה צעדים".

עמליה אוראל

"אני לא במשטר נוקשה. לא סופרת קלוריות ולא נשקלת כל שבוע"

"הייתי קמה בשתיים בבוקר לשירותים ועוברת במקרר כדי לאכול ריבת חלב. אף פעם לא אכלתי מסודר והרביתי בבורקסים ועוגיות אלפחורס, שהן החולשה הכי גדולה שלי. אכלתי חופשי בחדר האוכל ואם להודות על האמת, לא הרגשתי שמנה, אבל המראה בחדר האוכל סיפרה סיפור אחר. הבריאות שלי הטרידה אותי כי היה לי כולסטרול גבוה וגם סוכר", מספרת עמליה אוראל (70), ארגנטינאית במקור, גרושה ואם לשניים מקיבוץ נען.

"פעמיים הלכתי לסדנאות דיאטה. הורדתי 11 ק"ג ותוך זמן קצר עליתי שוב במשקל".

"חברה שעברה טיפול והפחיתה 20 קילוגרמים המליצה לי. כשהגעתי הבנתי שמצאתי מסגרת שמתאימה לי עם תמיכה מאוד טובה. אני לא במשטר נוקשה. לא סופרת קלוריות ולא נשקלת כל שבוע. קל לי לוותר על הבצק ועל הסוכר, כי יש לי כל כך הרבה מה לאכול. ירדתי 14 ק"ג בבום".

"קודם כל, לשם שינוי, אני ממש מתיישבת לאכול. אני אוכלת דגים, חזה עוף, סלט. גיליתי את עולם הירקות שלא אכלתי קודם. פתחתי לעצמי דלת מופלאה לעולם של טעמים. אני לא מרגישה שאני בדיאטה. קונה דברים שטעימים לי ונהנית הרבה יותר מבעבר. אני יכולה לאכול כל מה שאני רוצה. גיליתי עולם ומלואו".

"הגוף מרגיש שינוי שמיטיב עימו והוא רוצה להמשיך. יותר קל לי ללכת, הבדיקות שלי טובות יותר. עברתי לחצי כדור כולסטרול מכדור שלם וגם הצרבת נעלמה לי".

רחל מרס

רחל מרס, בת 70, נשואה. אם ל-4 ילדים (אחד מהם נפטר), סייעת בגן ילדים מהוד השרון, מספרת ששמנה מאוד לאחר חתונתה. בשיא הגיעה למשקל 125 ק"ג.

"ניסיתי את כל הדיאטות האפשריות ודבר לא עזר לי. כשהייתי במשקל 113 ק"ג עברתי שני ניתוחי קיצור קיבה: הראשון היה סיכות לפני 20 שנים והשני טבעת. שנתיים לאחר הניתוח בני הבכור נפטר בגיל 44 מסרטן וזה שבר אותי לחלוטין. הייתי שרויה באבל שלי והזנחתי את עצמי לחלוטין. תוך שנתיים העליתי במשקל 76 ק"ג! אכלתי רק מתוקים, בעיקר שוקולדים, ובמשך כל היום שתיתי שתייה מתוקה והרבה קפה עם 3 כפיות סוכר לפחות".

"לא יכולתי לנשום, לא יכולתי ללכת. נהגתי להזמין מונית למרחק של 200 מטר. לא הצלחתי לקום מישיבה לבד. כל חלק בגוף כאב לי, הייתי כמו מפלצת עם בצקות מאוד קשות ברגליים. בדיקות הדם שלי לא היו תקינות וסבלתי מלחץ דם מאוד גבוה. בעבודה היה לי מאוד קשה. לא יודעת איך הצלחתי לתפקד שם, אבל אני מניחה שזה מה שהחזיק אותי".

"הגעתי בזכות בתי, ולמען האמת לא האמנתי שמשהו יעזור לי. אחרי הטיפול הגעתי הביתה. הכנתי לעצמי קפה עם סוכר, כרגיל, ופשוט לא הצלחתי לשתות אותו. רואה שוקולד ואין לי חשק. זה היה מדהים! לא מרגישה יותר צורך בסוכר. אני מרגישה ששינו לי את צורת החיים".

"אני פועלת לפי הכללים של אברהמסון. לימדתי את עצמי לאכול סלטים, ביצים, מוצרי חלב, קינואה, כוסמת, דברים קלילים, הרבה ירק. האוכל הפסיק להעסיק אותי כמו פעם".

הגעתי ל-77 ק"ג ואני לא נשקלת יותר. אני לובשת בגדים שלבשתי בתקופה שהייתי רזה. הבצקות ברגליים נעלמו, לחץ הדם תקין, בדיקות הדם תקינות. אני מרגישה הרבה יותר טוב גם מבחינה נפשית. אני מחייכת יותר. יותר קל לי בעבודה, ואפילו אומרים לי שאני כמו סביבון".

יאיר אלגרנטי

"מ-104 קילוגרמים לחתונה עם מאמנת הכושר שלי"

יאיר אלגרנטי, בן 47, אב ל-3, בזוגיות שנייה, פרמקולוג העוסק בפיתוח תרופות חדשות מראשון לציון, הגיע לגמילה באברהמסון במשקל שיא של 104 ק"ג.

"לא תמיד הייתי שמן. לצבא התגייסתי במשקל 63 ק"ג ואז התחלתי להשמין. בצבא גילו שיש לי קרוהן, מחלת מעי דלקתית כרונית במערכת העיכול. הייתי כמו בור ללא תחתית עם יכולת שאיבה בלתי מוגבלת ומאוד מרשימה. בגיל 32 כבר הייתי במשקל כבד. אני אדם מאוד ריאלי. ידעתי מה המשמעות של להיות שמן, אבל לא עשיתי עם זה דבר".

"לפני כחמש שנים עברתי תאונה בסאבווי בניו יורק. האבחנה הייתה קרע ברצועות והטיפול שחזור רצועות, אך הרופא לא רצה לטפל בי בגלל המשקל. אחרי הפציעה גרושתי נתנה לי במתנה טיפול גמילה מפחמימות ממכרות באברהמסון. יצאתי מהטיפול בתחושה של אי אמון ועם ההרגשה הזו הגעתי הביתה. הבנות שלי הכינו שתי פיצות. אחת להן ואחת רק בשבילי כמובן. משלא הצלחתי להתקרב לפיצה הבנתי שכנראה משהו כאן עובד".

"אני מרגיש הרבה יותר טוב: יותר עירני, פחות סובל מכאבי בטן, שלשולים, דימומים וכאבים בפרקים, ביטויים של מחלת הקרוהן. בנוסף בדיקת תפקודי הכבד שבעבר הראתה ממצאים של כבד שומני הייתה תקינה לחלוטין. לפני 3.5 שנים התחלתי להתאמן בצורה רצינית בריצה. בהמלצת חבר מצאתי מאמנת ריצה, שהיא גם אשת ברזל. משוחרר מעכבות שהיו לי לפני התהליך שעברתי, הצעתי לה לצאת איתי ובסוף השנה נתחתן. היום אני רץ למעלה מ-15 ק"מ בתחרויות, שואף להגיע לתחרות איש ברזל בעוד כשנתיים, ולקעקע ביום הולדתי ה-50 איש ברזל על הרגל".

 בשיתוף מכון אברהמסון