סרטן ריאה: הטיפולים החדשים
לרגל חודש המודעות לסרטן הריאה, רופאים מומחים מסבירים על האבחון, פריצות הדרך והבשורות הרבות שמתרחשות בתחום
בשיתוף אסטרהזניקה
עישון הוא הגורם המרכזי למחלת סרטן הריאה בארץ ובעולם. מרבית החולים הם מעשנים בהווה או בעבר שצברו 'שנות קופסה' רבות. אחוז אחר, קטן יחסית, מאובחן עם סרטן ריאה בעקבות שינויים (מוטציות) גנטיים, על אף שלא בהכרח עישן מעולם.
לרגל חודש המודעות לסרטן הריאה, מיטב המומחים בישראל מדברים על אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר, פריצות הדרך והבשורות הרבות שמתרחשות בתחום, על החשיבות לאבחן את המחלה מוקדם ובאופן מדויק על מנת לבחור את הטיפול הנכון ביותר, איך פעילות גופנית מסייעת להתמודדות, והאם לשמור את הטיפול הטוב ביותר לשלבי מחלה מתקדמים או להשתמש בו כבחירה הטיפולית הראשונה.
"בעשור האחרון אנו עדים לפריצת דרך משמעותית בטיפול בחולי סרטן הריאות המהווה פתח לאופטימיות ותקווה גדולה עבור המטופלים", מסבירה ד"ר מיה גוטפריד, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר. "הקבוצה העיקרית של חולי סרטן הריאה מאובחנת עם סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים NSCLC ושלבי המחלה שלה נחלקים לארבעה שלבים.
"בעוד ששלבי המחלה הראשונים מאפשרים בדרך-כלל ניתוח להסרת הגידול, אבחון המחלה בשלב 3 (שלב מקומי מתקדם), המהווה כשליש מחולי קבוצה זו, אינו מאפשר זאת ובשלב זה יש צורך בשילוב של כימותרפיה וקרינה. בקבוצת חולים זו שאינה מתאימה להתערבות ניתוחית תוספת של אימונותרפיה האריכה את כל הפרמטרים של ההישרדות מבלי לפגוע באיכות החיים של המטופלים", מוסיפה ד"ר גוטפריד.
"פריצת הדרך המשמעותית בשנים האחרונות היא הבנה ציטוגנטית של הגידול. זו אפשרה לפתח מגוון של טיפולים ביולוגיים ממוקדי מטרה לפי השינוי הגנטי בגידול עצמו ובכך להתאים טיפול אישי למאפייני הגידול של כל חולה. טיפולים אלו הוכיחו את יעילותם גם במחקרים קליניים. בנוסף לטיפולים הביולוגיים, עם ההבנה שעלינו לשחרר את הבלמים ממערכת החיסון המונעים ממנה לזהות את הסרטן כגוף זר, חלה התקדמות גדולה בטיפולים האימונותרפיים הפועלים על מנגנון זה.
"הטיפולים הביולוגיים והאימונותרפיים שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות האריכו משמעותית את הישרדות החולים. לאור השינויים באפשרויות הטיפול ועצם השפעתם החיובית מושקעים עוד משאבים נוספים לפיתוח והגדלת היצע טיפולים רחב יותר המותאם למאפייני הגידול האישיים של כל חולה", מדגישה ד"ר גוטפריד.
מניעה ואבחון מוקדם
"כשמדברים על סרטן ריאה אי אפשר שלא לדבר על מניעה ועל אבחון מוקדם, שכן איתור המחלה בשלב מוקדם מגדיל את סיכויי הריפוי משמעותית. לצערנו, "בשל היעדר חיישני כאב בריאות, המחלה מתגלה לרוב בשלבים מאוחרים", מדגיש פרופ' ניר פלד - מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. "מחקרים רחבי היקף מוכיחים כי קיימת אפשרות יעילה לאבחן את המחלה מוקדם ואף להפחית תמותה, באמצעות בדיקה שגרתית של "סי.טי נמוך עצמה" אחת לשנה אצל אוכלוסייה המוגדרת בסיכון גבוה.
"המתאימים לבדיקה מעין זו הם מעשנים בהווה או בעבר בגילאי 55 ומעלה, עם היסטוריה של 30 שנות קופסה (30 שנה x 1 קופסא ביום או 15 שנה x 2 קופסאות ליום). ממצאי מחקר ה-NELSON האירופאי, שהתפרסם בשנה שעברה, הוכיחו כי ביצוע של בדיקה זו מפחיתה תמותה מסרטן הריאה ב-26% בגברים וב-40% בנשים ובעלת שיעור תוצאות חיוביות כוזבות נמוכות במיוחד. הבדיקה אינה נמצאת עדיין בסל הבריאות וניתן לבצעה באמצעות ביטוחים פרטיים. מדובר בצעד משמעותי להקטנת התמותה מסרטן זה אך במקביל, אל לנו לנוח ולפעול בכל אמצעי אפשרי כדי להקטין את היקף תופעת העישון, שבלעדיה שיעורי המחלה וכן של מחלות ממאירות נוספות היו נמוכים באופן משמעותי", מציין פרופ' פלד.
אולם כאמור, גידול באדם אחד שונה לחלוטין מגידול באדם אחר ועל כן להבנת מאפייני הגידול של החולה חשיבות מכרעת. "למעשה, הגידול נוצר בגוף המורכב מתאים בעלי הרכב גנטי שונה. בדיקה לאיתור גנים המשתתפים ביצירת הגידול, מביאה לקשת של טיפולים מוכווני-מטרה, ספציפיים לכל גידול", מסביר פרופ' עפר מרימסקי - סגן מנהל המערך האונקולוגי ומנהל תחום סרטן הריאות, המרכז הרפואי איכילוב תל-אביב.
"ההתאמה האישית מאפשרת מציאת טיפולים טובים יותר ויעילים יותר. יעילות, ופחות רעילות, הן מילים נרדפות (כמעט) לשיפור בתוחלת החיים ובאיכות החיים של המטופל. כל חולה סרטן, עובר ביופסיה על מנת לאבחן את המחלה באמצעותה נבדקים שינויים גנטיים אחדים, היכולים ללמד על התפתחות הגידול ולשמש מטרות ביולוגיות בעת המלחמה במחלה.
"במקרים מסוימים בהם לא ניתן לבצע בדיקה מולקולרית ברקמה שנדגמה מהגידול, ניתן לעשות ביופסיה נוזלית. מדובר בדגימת דם בה מחפשים עקבות של דנ"א מהתאים הסרטניים שהופרשו לזרם הדם. במידה ולא נמצאו מוטציות או שינויים המאפשרים קבלת טיפול ביולוגי או אימונותרפי, ניתן לשקול לשלוח את הדגימה למעבדה גדולה בחו"ל שם ניתן לבצע פאנל של בדיקות, לרבות שינויים בגנים נוספים - BRAF, HER2, RET, MET ועוד - שנותנים לנו מידע על התפתחות הגידול ועל מטרות ביולוגיות בגידול, נגדן יש או תהיינה תרופות זמינות במסגרות אחרות. ככל שנכיר אצל כל מטופל את המאפיינים הגנומיים של הגידול שלו כך יגדלו הסיכויים להתאים לו טיפול מדויק יותר", מסביר פרופ' מרימסקי.
לתת את הטיפול הטוב ביותר כבר בהתחלה
כיום ניתן לחיות עם סרטן ריאה שנים רבות ועל כן ישנה חשיבות גדולה בתהליך גם למקורות התמיכה שיקבל החולה ולמעגל הסובב אותו. "אנו רואים היום יותר ויותר אפשרויות תמיכה במרכזים הרפואיים ודרך ארגוני החולים שנועדו לתת מענה למתמודדים עם המחלה, בין אם הם חולים או בני משפחה המלווים אותם". מדגיש ד"ר עבד אגבריה, מנהל היחידה האונקולוגית במרכז הרפואי בני ציון.
"המטופלים שלנו מגיעים עם מלוויהם מדי יום לטיפולים שונים, ייעוצים, קבלת חווות דעת, ניתוחים ועוד ואנו כמטפלים רואים חשיבות עליונה בשיח פתוח וכנה הן מול המטופל והן מול בני המשפחה. אם בעבר הנטייה הייתה "לשמור" טיפולים חדשניים לשלבי טיפול מתקדמים, לעיתים כמוצא אחרון, כיום ההעדפה היא לתת את הטיפול שהוכח כטוב ביותר כבר בקו הטיפול הראשון או בשלבי מחלה מוקדמים יותר ואת תוצאות העידן החדש של הטיפולים אנו רואים במחקרים עדכניים המציגים שיעורי הישרדות גבוהים משמעותית מבעבר", מדגיש ד"ר אגבריה.
"כחלק בלתי נפרד מכך, איכות חיי החולה נמצאת בסדר עדיפות גבוה גם אצלנו כמטפלים ומטופל שאיכות חייו טובה תיטיב גם עם המעגל התומך בו. טיפולים חדשניים נבחנים במחקרים קליניים לא רק בהיבטים של יעילות כנגד המחלה אלא גם בהיבטי בטיחות ושיפור איכות חיי המטופלים. מדדי איכות חיים נבדקים באמצעות שאלונים הבוחנים לאורך זמן את השפעת הטיפול שמקבל החולה על היבטים מגוונים בחיי היום יום שלו", הוא מוסיף.
פעילות גופנית מאפשרת התמודדות עם הטיפולים
ויש גם נושא מפתיע שלא תמיד זוכה להתייחסות הראויה בהקשר להתמודדות עם מחלת הסרטן. "יש מספר מחקרים שמצביעים על כך שפעילות גופנית אירובית משפרת את העמידות של המטופלים, מאפשרת להם להתמודד עם טיפולים בהצלחה רבה יותר ואולי אף משפרת את היכולת של הגוף ומערכת החיסון להתמודד נגד הסרטן", מדגיש ד"ר יאיר בר, סגן מנהל המערך האונקולוגי, מרכז רפואי ע"ש שיבא, תל השומר, יו"ר חוג הריאה באיגוד האונקולוגי הישראלי.
"אני ממליץ לכל מטופל לנסות לשמר ואם אפשר לשפר את רמת הפעילות הגופנית שלו. כדאי לנסות לבצע פעילות אירובית באופן סדיר, כל אחד ואחת לפי גבולות היכולת שלהם. גם אם מטופל נמצא במצב שקשה לו לבצע פעילות גופנית, הליכה קצרה או כל פעילות אירובית מתונה, שתיעשה באופן עקבי תשפר את מצבו. אפילו הליכה בתוך הבית או יציאה לגינה הציבורית הקרובה. כדאי לקבוע לוח זמנים קבוע שכולל פעילות כזאת ברת ביצוע בעבור המטופל וכזו שלא תתיש אותו - פעמיים או שלוש פעמים ביום".
"לא רק טיפולים יעילים כנגד המחלה חשובים, אלא גם הטיפול התומך", מוסיף פרופ' עפר מרימסקי, "טיפול תומך מסייע רבות בהתמודדות עם רעילות טיפולי הכימותרפיה. קיימים טיפולים יעילים נגד בחילה והקאה, תרופות נוגדות-כאב, תרופות מעודדות מח-העצם, תכשירים לשיפור התיאבון ועוד. גם קנאביס נמצא יעיל בהקלה על תופעות הלוואי של המחלה ושל הטיפול האונקולוגי.
"איכות החיים חשובה לא פחות מיעילות הטיפול ועל כן מומלץ לפנות לרופא בכל תופעת לוואי על מנת לבחון כיצד ניתן לשפר את מצבו. קשר טוב עם הצוות המטפל ועם המערך האונקולוגי התומך יקלו מאד על ההתמודדות עם הטיפול, כדי להשיג את התוצאה הרצויה: לחיות יותר, ויותר טוב".
בשיתוף אסטרהזניקה
לפנייה לכתב/ת 
