ביהמ"ש קבע: הילדים יחוסנו נגד רצון האם ולבקשת האב
האב שאינו נשוי לאמם של שני ילדיו מתחת לגיל 10, עתר לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בדרישה לחסן הילדים בחיסונים נגד חצבת וחיסונים אחרים, זאת לאחר שהאם סירבה לעשות זאת מחשש לתופעות לוואי של החיסונים
ההורים הם רווקים, לא נישאו מעולם והחליטו להביא במשותף את שני הקטינים לעולם. בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים שונים בענייני משמורת ומזונות לגבי הקטינים, אשר בסופם נערך הסכם הורות בנוגע לכל אחד מהקטינים.
האם, התנגדה לחיסונים כי חששה מתופעות לוואי, כפי שהתרחשו לטענתה בעבר, כך טענה במענה לעתירת האב. לפי ההחלטה של בית המשפט, על החיסונים הללו, המליץ הרופא של הילדים וטיפת חלב. האב ביקש גם לחייב את האם למסור לו את פנקס החיסונים של הקטינים מיום הולדתם ועד היום.
קיראו עוד:
חצבת: כך תבדקו אם אתם מחוסנים - ולכמה זמן נשמר החיסון בגוף
איגוד רופאי הילדים: "ממליצים להורים לרשום את ילדיהם לגנים מחוסנים"
"טובת הקטינים ושמירה על בריאותם מחייבת מתן חיסונים"
התובע עתר לבית המשפט למתן צו עשה וטען כי, אי מתן החיסונים מסכן את הילדים וחושף אותם למחלות קשות. "לטענתו, האם נוהגת בחוסר אחריות כלפי הקטינים, מאחר וישנה המלצה ודרישה ברורה מטעם משרד הבריאות, קופות החולים ורופא הילדים של הקטינים למתן חיסונים. כן לטענת התובע, אי מתן חיסונים מסכן גם ילדים אחרים כאשר כבר אירעו מקרי מוות והידבקות כתוצאה מאי מתן החיסונים. בנוסף, טוען התובע, כי הנתבעת לא הציגה כל מסמך רפואי המעיד על רגישות של הקטינים לחיסונים אלא מתנהלת בחוסר אחריות מתוך אידאולוגיה "משיחית" שהיא אנטי חיסונית".
האם מנגד, פירטה את התנגדותה לתובענה. לטענתה התנגדותה נובעת מתוך דאגה לילדיה ו"מחשש כי החיסונים יגרמו להם לתופעות לוואי קשות, כפי שאירע בעבר. לדבריה, הקטינים סובלים מרגישויות ובעיות רפואיות שונות והחיסון רק עלול להחריף את מצבם ולגרום לתופעות לוואי קשות ולפגוע בהם. היא טענה כי בעבר כאשר חיסנה אותם חוו הילדים תופעות לוואי קשות כגון פרכוסים, חום, שילשולים, הקאות, פריחה אלרגית ובעיות נשימה".
אלו נזקי החצבת לגוף. צפו:
השופטת ציינה בהחלטתה כי "העיקרון המנחה את בית המשפט בכל הנוגע לענייניהם של קטינים הוא טובת הילד המהווה נר לרגלי בית המשפט. הגעתי לכלל מסקנה, כי בנסיבות דנן, טובת הקטינים ושמירה על בריאותם מחייבת מתן חיסונים – כפי העתירה.
"הגם שהתרשמתי שהנתבעת פועלת בהתאם להשקפת עולמה לגבי טובת הקטינים, הטענות אותן העלתה הנתבעת כנגד מתן החיסונים הן כלליות, ערטילאיות ואינן מגובות כלל באסמכתאות. הנתבעת לא הציגה מסמך מרופא הילדים של הקטינים המעיד על הבעיות ועל הרגישויות להן היא טוענת או על סכנה כלשהי שעלולה להיגרם לילדים כתוצאה מהחיסונים וכן לא המציאה כל מסמך רפואי מהרופא המטפל של הקטינים, המעיד כי בסמוך לאחר החיסון התפתחה תגובה קשה, אשר כתוצאה ממנה אין לחסן את הילדים בעתיד.
"כל שהגישה הנתבעת הוא כאמור מכתב מאת ד"ר אשר כתב את הדברים בהתאם למה שנאמר לו ע"י הנתבעת, מבלי שבדק את הילדים בזמן אמת ומבלי שיש לו כל אינדיקציה אובייקטיבית על תגובות קשות שהקטינים עלולים לפתח כתוצאה מהחיסונים. עם כל הכבוד למכתבו של הד"ר איני רואה לנכון לקבלו, כמסמך רפואי שניתן להסתמך עליו".
עוד הוסיפה השופטת: "אין חולק כי מחלת החצבת היא מחלה מסוכנת ומדבקת מאוד. עיון בהמלצות משרד הבריאות מעלה, כי לצורך מניעת הידבקות במחלת החצבת ולהבטחת בריאותם של ילדים ומבוגרים יש להתחסן נגד מחלת החצבת וכי זאת הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע תחלואה. החיסון, אפוא, הנו בטוח ויעילותו במניעת חצבת גבוהה מאוד".
השופטת קבעה כי האם תפעל בתוך 14 ימים מהיום לתיאום מועד לביצוע חיסון לקטינים מפני מחלת החצבת ושאר החיסונים הניתנים בשגרה שהקטינים טרם חוסנו בהם, והכול בהתאם להמלצות רופא המשפחה של הקטינים מטעם קופת החולים והמלצות משרד הבריאות. עוד נאמר כי ככל שהנתבעת לא תיקח את הקטינים לביצוע החיסונים הנ"ל בתוך פרק זמן של 14 ימים מהיום, הנתבע יהיה רשאי לקחת את הקטינים בעצמו לצורך ביצוע ההחלטה.