"המלחמה הזאת היא יומיומית": הגוף החדש של עודד פז
מה"שחיף" של התיכון לנינג'ה: כשלא הצליח להרים את בנו על הידיים, החליט השחקן עודד פז שהגיע הזמן לשינוי. שנתיים אחר כך הוא כבר שוקל 10 קילוגרם יותר, מתאמן כל יום ולא מבין איך לא עשה את זה קודם
עד לפני שנתיים, פז הרגיש שלכולם יש מה לומר על העובדה שהוא רזה. "מהיום שאני זוכר את עצמי אני השחיף, הרזה", הוא מספר, "בתיכון קראו לי 'שחיפי'. משום מה אנשים מרשים לעצמם להעיר לאנשים רזים על הגוף שלהם, כי זה כאילו לא במקום להעיר למישהו בעודף משקל. ה'וואי איזה רזה אתה' מעליב באותה המידה".
צפו: השינוי של עודד פז
לימים, ועם כניסתו לתודעה הציבורית כ"עודד מהפיג'מות", הדמות הצנומה שנראתה על המסך הפכה להיות מזוהה עם פז - גם בעיני עצמו. "הנקודה הזו תמיד הפריעה לי, אבל אף פעם לא עשיתי איתה כלום, זו הייתה הדמות שלי.
"ספורט בכלל לא היה אופציה - קניתי כרטיסיה לקאנטרי קלאב, בזבזתי הון על אוזניות ששומעים בהן מתחת למים, ואז הייתי מגיע פעמיים ומפסיק. חדר כושר בכלל לא היה בז'רגון שלי, אמרתי לעצמי שאני בפסטיגלים ומתרוצץ על במות אז אני בכושר".
קיראו עוד:
הדרכים הנכונות לשפר את הכושר שלכם בכל רמה
איך קשור קצב חילוף החומרים ליכולות הכושר שלכםמה מחטב יותר: משקולות או אירובי? תתפלאו
בהתאם, גם תזונה הייתה משהו שפז לא הקדיש לו תשומת לב: אוכל עבורו היה כל מה שנמצא בסביבה ויכול היה למלא אותו ("מבחינתי ארוחת ערב יכלה להיות במבה ופסטרמה"), ושלוש ארוחות עתירות פחמימות הפכו להיות לדבר שבשגרה.
"איך אוכל להרים את הילד שלי על הכתפיים?"
שיגרת החיים שעבדה עד אמצע שנות ה-30 לחייו, הפכה לאתגר כאבא טרי. "הרמתי את הבן שלי, לני, שהיה אז בן שנה וחצי. הוא שקל משהו כמו שמונה קילו ופשוט היה לי קשה להרים אותו להרבה זמן. כאב לי הגב, כאבו לי הידיים. אמרתי לעצמי שאם אני לא יכול להרים את הילד שלי עכשיו כשהוא תינוק - איך אוכל להרים אותו על הכתפיים כשהוא יהיה בן שש? המחשבה הזו ממש הלחיצה אותי ובאותו השבוע החלטתי לעשות שינוי".
באותו היום, תפוס ומכופף, פז החליט שהשינוי חייב להגיע. הוא חבר למאמן הצעיר קובי מלכה והתחיל באימונים אישיים פעם בשבוע. "פחדתי להיתפס, פחדתי שיכאב לי ולא אצליח לזוז - מה שבאמת קרה. ההתחלה הייתה מאוד קשה - גם מבחינת המשקלים וגם מבחינת כמויות האוכל שהייתי צריך להתחיל לאכול.
לפני האימונים אכלתי שלוש ארוחות ביום בלחץ, היום אני אחרי התייעצות עם תזונאי ואוכל בין 5 ל-6 ארוחות ביום. אני מאוד מקפיד על מה שאני מכניס לפה. הנורמה החברתית מדברת על זה שמי שרזה מקנאים בו, אבל מנקודת המבט שלי זה "אישיו" רציני. להעלות במשקל קשה בדיוק כמו לרדת אותו. המלחמה הזו היא יומיומית, ומספיק שבוע אחד שאני לא אוכל כמו שצריך כדי להרוס את מה שבניתי".
משם, הוא מספר, הדרך להתמכר לכושר הייתה קצרה. "שלושה חודשים אחר כך נסחפתי פנימה. עליתי שלושה קילו ראשונים ופשוט הרגשתי טוב יותר. עירני יותר, מתפקד יותר, חד יותר. חיכיתי שיגיע מחר כדי שיהיה עוד אימון. היום לני כבר שוקל 17 קילו ואני יכול להרים אותו על יד אחת".
מ"שחיפי" לנינג'ה
עודד מהפיג'מות ועודד המכור לכושר מוצאים את עצמם מתאחדים במה שנראה כמו סגירת מעגל מעניינת עבור פז. הוא נבחר להנחות את גרסת הילדים של נינג'ה ישראל שתעלה בשני (11.11) בערוץ הילדים, לצד אליאנה תדהר וקווין רובין.
"אם היו מציעים לי להנחות את הנינג'ה לפני שנתיים הייתי מרגיש שזה צבוע, אבל היום זה מרגיש מאוד טבעי", הוא מספר, "המודעות לגוף עלתה, וגם ילדים רוצים להיות יותר אתלטיים. נפתחו בארץ עשרות קירות טיפוס וחוגים - זה תחום שלפני כמה שנים לא היה לו בכל מקום".
פחות זמן מסך ויותר זמן כושר גופני, נשמעת כמו נוסחה לא רעה לדור הצעיר של ילדי ישראל, אך נשאלת השאלה האם צפייה בילדים אתלטיים (ובמבוגרים חטובים ועירומים למחצה בגרסה המבוגרת של סדרת הריאליטי), עלולה לייצר דימוי גוף שלילי בקרב ילדים.
פז לא חושב כך: "לעודד בן ה-12 לא הייתה חשיפה לדבר הזה, ואני שמח שהדור של היום נחשף למעלות שבכושר גופני. מדובר פה בחינוך לאורח חיים בריא דרך כל סוג של פעילות גופנית - טניס, ריצה, כדורסל, כדורעף - להזיז את הגוף זה העיקר.
"אני מסתכל על כושר כמו שאני מסתכל על תאילנד - עד שלא ביקרתי בה לא הבנתי כמה זה היה חסר לי. אני כל הזמן אומר לעצמי איזה דפוק אני שלא עשיתי את זה קודם לכן".
"נינג'ה ישראל ילדים", החל ב-11.11, ימים ב' ו-ד', בשעה 15:00 בערוץ הילדים, בפרטנר tv ובסלקום tv
לפנייה לכתב/ת 
