הוכח מדעית: כך השינה עשויה לעזור ולהגן מפני דמנציה
זמני השינה ואיכותה משתנים עם השנים, אבל עכשיו המדע הוכיח כי שינה איכותית עשויה להגן מפני התפתחות דמנציה. למה זה קורה ואיך תכשירים טבעיים עשויים למנוע סטרס שיוביל לשינה טובה יותר?
בשיתוף אלטמן
מכירים את תחושת הבלבול שתוקפת אחרי לילה של שינה טרופה, או לילה ללא שינה בכלל? זוכרים איך הציעו לנו לישון שעות רבות לפני מבחן חשוב? איך ברגעי עייפות אנחנו מתקשים לזכור שמות ומספרים?
עכשיו זה מדעי: המוח שלנו זקוק לשנת לילה איכותית שעשויה להגן עליו מפני בעיות זיכרון ותהליכי ניווניים במוח כגון דמנציה.
מה קורה במוח כשישנים?
מחקר חדש שהתפרסם בירחון מדעי קובע: במהלך הלילה המוח שלנו נשטף בנוזל שקוף שממלא את החללים בתוך וסביב חוט השדרה והמוח Cerebrospinal fluid) -CSF ). חוקרים מאוניברסיטת בוסטון גילו שאותו נוזל מהווה למעשה "חומר ניקוי" ששוטף את המוח מחומרים רעילים.
לדבריהם, החוקרים הבחינו כי הנוזל המוחי-שדרתי שוטף את המוח ב"גלים" מדי 20 שניות. החוקרים אף הצליחו לראשונה להדגים את התהליך בתמונות והבינו כי בזכות התגלית הייחודית, ניתן יהיה להגיע לתובנות חדשות בנוגע לפעילות מסוגים שונים במוח.
החוקרים שיערו, כי שטיפת המוח שמתרחשת במהלך שינת לילה איכותית עשויה למנוע הידרדרות קוגניטיבית ומקווים שמחקרם יהווה אבן דרך בהבנת תהליכים שונים שמתרחשים במוח. משמעות נוספת של תגלית ה"גלים" בנוזל השטיפה, היא האפשרות שבעקבות הגילוי ניתן יהיה לבצע סריקות מוח ולגלות מצבי חולי.
שלושה עשר משתתפי המחקר, בני 23-33, נבדקו בשנתם באמצעות סריקת MRI ואלקטרודות שמדדו את פעילותם של תאי עצב שונים במוחם. שילוב שני אמצעי הבדיקה אפשר לחוקרים למדוד את זרימת דם מחומצן למוח, כלומר את כמות האנרגיה שזורם לתאי עצב. כך הבחינו כי כאשר המשתתפים ישנו, הופיעו האותות החשמליים המכונים גלים איטיים, או 'גלי דלתא'. וכי מדי כמה שניות לאחר מכן, זרימת הדם למוח הואטה ואז התחדשה כפעימות (פולסים).
"בקרב חולים במחלות דמנטיות, כגון אלצהיימר, גלי דלתא חלשים ומעטים יותר שמשפיעים על זרימת הדם למוח ומפחיתים את פעימות הנוזל המוחי-שידרתי, מה שעלול להפחית את שטיפת המוח ולגרום להצטברות של חלבונים רעילים ולירידה בתפקוד הזיכרון ולדמנציה", מסבירה פרופ' לאורה לואיס, ממובילי המחקר, שהביעה תקווה להמשך המחקר, הפעם בנבדקים מבוגרים יותר.
מה קורה למוח בגיל 25?
במחקר נוסף שהתבצע באוניברסיטת לנקסטר בשנת 2017 נמצא כי המוח האנושי מתחיל להזדקן ו"להתיישן" וכי הנוזל המוחי שדרתי משנה את מהירות התנועה שלו, בסביבות גיל 25, כלומר במחצית העשור השלישי לחיים.
ההנחה המחקרית היתה כי שינויים אלה מושפעים מקצב הדופק והנשימות, וכן מהפרשה של המוליכים העצביים (נוירוטרנסמיטורים) דופמין וסרוטונין. בעבר נצפה כי שינויים כאלה מתרחשים בעקבות מצבי חולי כגון טרשת נפוצה ויתר לחץ דם. החוקרים באוניברסיטת לנקסטר שיערו כי ייתכן שהשינויים הללו קשורים גם להפרעות מוחיות ולהתפתחות של דמנציה.
במחקרים קודמים נוספים נמצא כי בעשור החמישי לחיים, בדרך כלל, מתרחשת ירידה של כ-5% בנפח ובמשקל המוח, במתבטאים בהתכווצות של "החומר האפור" ושל "החומר הלבן" במוח ובמערכת העצבים. החומר האפור הוא המרכיב העיקרי של מערכת העצבים המרכזית, תפקידו של החומר הלבן הוא לקשר אזורים שונים של החומר האפור במוח ובחוט השדרה אחד לשני באמצעות הולכה של אותות חשמליים. ביטוי נוסף של התכווצות המוח ושל החומר הלבן והאפור קשורה לתפקוד של המיאלין, שהוא חומר שומני שמבודד את תאי העצב. פגיעה במיאלין גורמת לטרשת נפוצה.
אמנם בנתיים מדובר בהשערות בלבד, אבל חוקרים ברחבי העולם מסכימים כי שינה לקויה ודמנציה כרוכות זו בזו, והאחת מחמירה את השנייה. האם שינה איכותית עשויה למנוע את התנוונות המוח? יש לקוות כי מחקרים נוספים בעתיד יאששו את ההשערה ויתרמו למניעת המחלה הניוונית בגיל מבוגר.
איך להקל על נדודי שינה
קושי להירדם בלילה, התעוררות באמצע הלילה או לפנות בוקר, המלוות במחשבות טורדניות הן תופעות המכונות בשפה הרפואית נדודי שינה או אינסומניה. במרבית המקרים, אינסומניה היא תוצאה של עוררות יתר שנגרמת בגלל מצבי מתח, חרדה, דאגות וכדומה. גם במקרה של נדודי שינה, ההורמונים המשתחררים בגוף כתוצאה של מתח, כחלק מתגובת הגוף שנקראת הילחם או ברח – FIGHT OR FLIGHT.
מה עושים כדי למנוע ולהפחית את הסבל?
במרבית המקרים, הפחתת המתח והחרדה יסייעו בהחזרת שינה טובה ואיכותית. למשל, באמצעות תכשיר טבעי שמסייע למצבי חרדה, או בחליטות תה שיכולות לסייע בהרגעה.
למעשה, סטרס שמשחק תפקיד לא מבוטל בנדודי שינה הוא חלק ממנגנון הישרדותי עתיק המכונה בשם תגובת "הילחם או ברח –"Fight or Flight . המנגנון הזה מאפשר לאדם שמזהה מצב של איום או סכנה להתמודד איתם באופן מידי, באמצעות הפרשה מהירה של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) כמו אדרנלין וקורטיזול, שזכה לשם "הורמון הלחץ".
קיים צמח אשווגנדה שהוא צמח מרפא שנחשב לאחד הנפוצים ביותר ברפואה ההודית המסורתית ושנמצא בשימוש למעלה מ-5,000 שנים. האשווגנדה נחשב לצמח אדפטוגני המפחית סטרס (כידוע סטרס אחד הגורמים להפרעות שינה). כדי שצמח יחחשב כצמח אדפטוגני, צריך לענות על 4 תנאים:
1. מפחית נזק הנובע מסטרס
2. בטוח ומפיק תועלת אפילו אם מספר הנטילות עולה על הדרוש
3. נעדר תופעות לוואי כמו תלות או קושי בהימנעות
4. אינו משפיע על הגוף יותר מהנחוץ.
נטילת תמצית האשווגנדה הורידה את רמות הקורטיזול (הורמון המופרש בעת סטרס) בהשוואה לפלצבו במטופלים עם סטרס כרוני.
בנוסף אפשר להשתמש בתכשירים טבעיים שנחקרו כמו הנרקסון. התכשיר הדגים שיפור בהתמודדות עם לחץ (ירידה גלי β2) בקרב מתנדבים בריאים שהתמודדו עם ביצוע מטלה בתנאי לחץ (מחקר מבוקר אקראי כפול סמיות), והארכת זמן שינה.
לדברי ברי גולדברג, רוקח ראשי אלטמן: "במצבי לחץ וחוסר שינה אפשר לעזור להרגעה גם עם מוצרים טבעיים שיעילותם הוכחה, אינם דורשים מרשם ואינם ממכרים. צמח הולריאן והפסיפלורה הינם צמחים פופלרים הנמצאים בתכשירים רבים".
הכותבת היא מצוות מדעי אלטמן
בשיתוף אלטמן
לפנייה לכתב/ת 
