חיידקים עמידים משתלטים על העולם - למה זה קורה?
מאות אלפי בני אדם מתים מדי שנה כתוצאה מחיידקי על עמידים לאנטיביוטיקה, והמגמה רק מחמירה בשנים האחרונות. מדוע האנטיביוטיקה כבר לא מצליחה לבלום את ההתפרצות, ואיך תוכלו לעצור את השתלטות החיידקים האלו על חיינו
לפני תשעים שנים נשם העולם לרווחה, בעקבות המצאתו של אלכסנדר פלמינג שהצילה מיליוני בני אדם: האנטיביוטיקה שפיתח עצרה מגפות, מנעה תחלואה ומקרי תמותה שאיימו לחסל יבשות שלמות. אבל בשנים האחרונות הולך העולם לכיוון מדאיג שבו החיידקים מגלים עמידויות גוברות לאנטיביוטיקה.
חברות התרופות שאינן מרוויחות מספיק מפיתוח תכשירים אנטיביוטיים לא ששות לפתח תרופות חדשות, ויחד עם שימוש היתר בתרופות הללו, שוב עומד העולם בפני איום חדש.
קיראו עוד:
"בבית החולים הרגו את אימא שלי"
ארגון הבריאות העולמי דירג: 12 החיידקים העמידים לכל סוגי האנטיביוטיקהמחקר: לא תאמינו מאיפה מעבירים אליכם הכלבים חיידקים צואתיים
מחקר: גנים עמידים לאנטיביוטיקה נמצאים באוויר ומסכנים אותנו
אנטיביוטיקה היא תרופה המביאה להשמדת חיידקים או לעיכוב התפשטותם. רק במאה ה-19 החל המחקר לעסוק בתחום זה, לאחר שהניח לואי פסטר את יסודותיו של מדע הבקטריולוגיה. מדע זה סלל את הדרך, בין השאר, לחקר שיטתי של חומרים אנטיביוטיים. את פריצת הדרך עשה אלכסנדר פלמינג כשבשנת ב-1928 גילה את החומר האנטיביוטי הראשון פניצילין, בדרך מקרה.
פלמינג עסק בסידור ובמיון של חומרים מניסויים קודמים, כאשר שם לב לתופעה מוזרה: אחת מצלוחיות פטרי שבהן זרע את החיידק סטפילוקוקוס זהוב הזדהמה במושבות של פטרייה ותאי החיידקים שמסביב למושבות הפטרייה עברו תהליך פירוק.
פלמינג פרסם מאמר ראשון בנושא זה כבר ב-1929, לאחר שזיהה את הפטרייה האחראית לפירוק זה - Penicillium notatum - ועמד על כך שיש בכוחה להמית חיידקים רבים שגורמים למחלות אדם. ביתר פירוט, הפניצילין משמיד חיידקים מהסוג גרם חיובי, כגון סטרפטוקוקוס פנוימוניה (Streptococcus pneumoniae) הגורם לדלקת הריאות.
אך התגלית החדשה לא זכתה להערכה הראויה, בין השאר משום שפלמינג לא מצא דרך שימושית להפקת החומר הפעיל מהפטרייה. רק מאוחר יותר, בסוף שנות ה-30, מצאו המדענים הווארד פלורי וארנסט בוריס צ'יין דרך יעילה לזיקוק החומר הפעיל מהפטרייה ולייצורו ההמוני.
התרופה האנטיביוטית הראשונה, פניצילין G נכנסה לשימוש במהלך מלחמת העולם השנייה ובשנת 1945 זכו שלושת המדענים (פלמינג, פלורי וצ'יין) בפרס נובל לרפואה. בעקבות זאת עסקו חוקרים רבים בבדיקת תכונותיהם האנטי-חיידקיות של חומרים נוספים. שלמן אברהם וקסמן הצליח לבודד מתרביות שונות כמה אנטיביוטיקות בהן סטרפטומיצין ונרומיצין המשמשות עד היום. ב-1947 גילה ג'ון ארליך את הכלורומיצטין.
תהליך הגילוי והפיתוח נמשך בתנופה גם כיום, ומדי שנה מתווספים לרפואה חומרים אנטיביוטיים רבים. לכל קבוצה של חומרים אנטיביוטיים תכונות סגוליות משלה, מיקרואורגניזמים מסוימים שנגדם היא משמשת בטיפול, ותופעות לוואי אופייניות. למרות שמקורם בעובשים ופטריות, מרבית החומרים האנטיביוטיים מיוצרים כיום באופן סינתטי.
כל משפחה של תרופות אנטיביוטיות שונה מבחינת ההרכב הכימי, מנגנון הפעולה והיעילות נגד סוגים שונים של חיידקים. אנטיביוטיקה יכולה להיות בקטריוצידית, כלומר קוטלת חיידקים, או בקטריוסטטית - מעכבת את קצב התרבות החיידקים, ובכך מאפשרת למנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף (המערכת החיסונית) להילחם בחיידק. שני אתרי הפעולה העיקריים של האנטיביוטיקה הם דופן התא, אשר בנייתו נחסמת על ידי התרופה, ופנים התא, שבו מעוכבים תהליכים ביוכימיים חיוניים, כגון בניית חלבונים.
החיידקים העמידים יהרגו יותר מסרטן
האנטיביוטיקה מצילת חיים, אך שימוש היתר בה הוא כאמור קטלני: ארגון הבריאות העולמי הזהיר כבר לפני שנתיים כי בשל השימוש הנפוץ מדי באנטיביוטיקות נוצרה עמידות של חיידקים וכבר כיום ישנן מחלות רבות נגדן אין כל טיפול.
ממחקרים עולה כי צריכת האנטיביוטיקה הגבוהה ביותר בעולם היא במזרח הרחוק, שם כל ילד מטופל בממוצע 3.5 פעמים בשנה באנטיביוטיקה. בארצות הברית, ובמרכז אירופה ודרומה, מקבלים הילדים טיפול אחד עד 1.5 טיפולי אנטיביוטיקה בשנה בממוצע, ואילו במדינות סקנדינביות נמצא הצמצום הגדול ביותר בטיפול האנטיביוטי עד לחצי טיפול באנטיביוטיקה בשנה לילד ואף פחות מזה.
בישראל שיעור צריכת האנטיביוטיקה דומה לזה שבארה"ב, 1 עד 1.5 טיפולי אנטיביוטיקה לילד בשנה בממוצע. שימוש היתר הזה מוביל להיווצרות חיידקים קטלניים עמידים לאנטיביוטיקה: דו"ח שפורסם לפני שלוש שנים הראה כי מבין מדינות אירופה ממוקמת ישראל במקום השני בשכיחות התחלואה בחיידק האלים MRSA אשר עמיד לרוב סוגי האנטיביוטיקה בעולם.
החיידק שכיח בבתי חולים וגם מחוץ להם. עמידויות נוספות נרשמו גם בכל הנוגע לחיידקים אלימים אחרים ובהם אי קולי, סלמונלה ו-PKC. עוד מגלה הדו"ח כי ישראל ממוקמת במקום השישי באירופה בעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה רבת העוצמה קרבפנם.
משמעות העמידות הגוברת של החיידקים לאנטיביוטיקה קשה ביותר: בעתיד הלא רחוק לא ניתן יהיה לטפל באנטיביוטיקה בזיהומים הנובעים משריטה קלה או מכוויה, והפציעה עלולה להסתיים במות הנפגע.
בארגון הבריאות העולמי מאשימים את היווצרות הזנים העמידים בשימוש נרחב באנטיביוטיקה שלא לצורך, ובבחירת אנטיביוטיקה רבת עוצמה גם לצורך טיפול בזיהומים קלים. בנוסף, חברות התרופות אינן מפתחות אנטיביוטיקות חדשות, ובשל כך צופים בארגון כי שיעור התמותה מזיהומים פשוטים יעלה.
כך לא תידבקו בחיידקים עמידים:
עמידות החיידקים: מוטציות ושינויים בהרכבי התא
איך החיידקים מפתחים עמידות? בזכות יכולתם להתאים את עצמם לסביבה. אחת הדרכים שבהן החיידקים משתנים היא על ידי יצירת אנזים הקרוי בטא לקטמאז. אנזים זה מפרק את הטבעת "בטא לקטאם", המצוייה באנטיביוטיקות רבות כמו פניצילין, צפלוספורין, קרבפנמים ומונובקטאמים. כך האנטיביוטיקה אינה יכולה לעכב את יצירת קרום תא החיידק והוא ממשיך להתרבות, לחדור לזרם הדם, ובמקרים קשים גם לגרום לתמותה.
במנגנון אחר, מונעים חיידקים עמידים מהאנטיביוטיקה לחדור לתא על ידי שינוי בהרכב החיידק ובאינטראקציה שלו עם התא אותו הוא מדביק. חיידקים אחרים מסלקים את האנטיביוטיקה מהתא עוד לפני שפגעה בחיידק העמיד או גורמות לשטיפתו החוצה מהתא אותו הדביקו.
החיידקים העמידים נוצרים כאמור בדרך של מוטציות: בשל ריבוי השימוש באנטיביוטיקה, חלק מהחיידקים משנים את המטען התורשתי שלהם, הדנ"א ויוצרים זן-על העמיד לתרופות. זן זה ממשיך להתרבות ולהתפשט.
דו"ח מבקר המדינה התריע לפני כארבע שנים מפני השימוש הנרחב באנטיביוטיקה בישראל, הגורר עמו זיהומים קשים. המבקר ציין כי על פי ההערכות מביאים הזיהומים בישראל לכ-5,000 מקרי מוות בשנה, מהם ניתן למנוע 25%-75%.
בעולם החלו לנסות ולצמצם את הטיפול המיותר באנטיביוטיקה. כך למשל, במאמר שפורסם השנה בכתב העת היוקרתי בריטיש מדיקל ג'ורנל, קבעו מומחים כי אפשר לקצר את משך הטיפול האנטיביוטי במחלות רבות. החוקרים כתבו כי החשש הראשון מפני עמידויות הובע בעבודתו המוקדמת של אלכסנדר פלמינג מפתח הפניצילין, שהראה שחיידקים עשויים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה שפיתח.
מאידך טוענים החוקרים, המדע המודרני הוכיח ששימוש ממושך מדי של אנטיביוטיקה הוא שתורם דווקא להתפתחות חיידקים עמידים לתרופות, כמו גם שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, כמו במחלות ויראליות, או שימוש באנטיביוטיקה שנלקחת גם כשהחולה כבר החלים.
מסמך הנחיות: לקצר את משך הטיפול באנטיביוטיקה
לפני כשנה וחצי פרסמה קופת חולים כללית מסמך חדש שקובע כי בחלק מהדלקות יקוצר משך הטיפול באנטיביוטיקה ומספר המנות הניתנות ביום, זאת כדי למנוע היווצרות של חיידקים עמידים.
כך למשל, על פי ההנחיות החדשות, בדלקת לוע ושקדים בילדים (טונסיליטיס) ניתן מעתה לטפל בתרופה מוקסיפן (אמוקסיצילין) פעם אחת ביממה, במינון של 50 מיליגרם לק"ג משקל גוף. משך הטיפול נותר בעינו – 10 ימים.
עוד קובעות ההנחיות החדשות כי משך הטיפול בדלקת ריאות במבוגרים יקוצר ל-5 ימים (במקום שבוע עד 10 ימים כפי שהיה עד עתה), זאת בתנאי שמצבו של החולה משתפר, החום יורד אל מתחת ל-37.8 מעלות ולחץ הדם, קצב הלב וריכוז החמצן בדם (סטורציה) תקינים.
בזיהום עור מסוג צלוליטיס נקבע כי אין יותר לטפל באנטיביוטיקה הוותיקה "אוגמנטין", זאת משום שמדובר באנטיביוטיקה רחבת טווח שעלולה להגביר את התפתחותם של חיידקים עמידים. ההנחיות קובעות כי תרופת הבחירה לצלוליטיס פשוטה היא צפוראל (צפאזולין).
המסמך מתייחס גם לאנטיביוטיקה חביבת הרופאים "אזניל". מדובר באנטיביוטיקה המשמשת לטיפול בזיהומים רבים והיא מועדפת על ידי ציבור הרופאים והמטופלים משום שיש ליטול אותה פעם אחת ביום בלבד, למשך 3 עד 5 ימים.
כעת קובע המסמך כי אין לטפל בתרופה הזו אלא כשלא קיימת חלופה מתאימה, כלומר כאשר יש חשד לחיידק שעמיד לאנטיביוטיקות אחרות, או כאשר קיימת רגישות לאנטיביוטיקות אחרות. גם כאן, הסיבה המרכזית היא החשש מפני התפתחות חיידקים עמידים לאזניל, בשל השימוש הרב מדי שנעשה בתרופה הזו.
באשר לדלקות שתן במבוגרים, מזהיר המסמך כי קיימת עמידות עולה וגוברת בישראל לאנטיביוטיקות ממשפחת הקווינולונים (אופלוקאצין וציפרופלוקסאצין), ולכן נדרשים הרופאים להימנע מלרשום אנטיביוטיקות אלה באופן "אוטומטי", אלא כאשר אין ברירה ואין אנטיביוטיקה מתאימה יותר. תרופת הבחירה לדלקות בדרכי השתן כטיפול קו ראשון, היא מקרודנטין (ניטרופורנטואין).
מה ניתן לעשות כדי למנוע היווצרות של חיידקים עמידים בסביבתכם הקרובה?
1. אם הרופא החליט לתת לכם טיפול אנטיביוטי, בררו איתו שוב עד כמה הוא הכרחי, והאם ניתן לחלופין להמתין עם האנטיביוטיקה ולעקוב אחר התפתחות המחלה. במקרים רבים רושמים רופאים אנטיביוטיקה שלא לצורך רק כדי "לרצות" את המטופל.
2. בדקו עם הרופא האם הוא משוכנע כי המדובר במחלה חיידקית או ויראלית. נזכיר כי אנטיביוטיקה אינה פועלת נגד נגיפים, ואם אין עדויות משמעותיות לכך שאתם סובלים ממחלה חיידקית, כדאי אולי להמתין עם האנטיביוטיקה ולהישאר במעקב רפואי.
באופן כללי אפשר לומר שמחלה ויראלית מתבטאת באופן שונה ממחלה חיידקית, ובמרבית המקרים נזלת שקופה, שלשול מימי, הצטננות, שפעת או פריחה שנעלמת במגע קל, אפטות, הפרשות שקופות מהעיניים – כולם מעידים על סיכוי גבוה לווירוס ולא על חיידק.
3. אם קיבלתם אנטיביוטיקה מהרופא, כדאי לבדוק עד כמה היא רחבת טווח. ככל שהאנטיביוטיקה יותר רחבת טווח, או מדור מתקדם, כך עולה הסיכון להתפתחות חיידקים עמידים. בררו עם הרופא האם אין אנטיביוטיקה חלופית מדור קודם יותר אותה אפשר לנסות, לפני שעוברים לאנטיביוטיקה "חזקה".
4. אם הרופא שלח אתכם לבדיקת תרביות, שבה "מגדלים" את החיידקים בשתן, בצואה או בגרון – במעבדה, והתשובה חזרה שלילית, כלומר אין צמיחת חיידקים (על התשובה כתוב "פלורה תקינה" או "תרבית שלילית" או "ללא צמיחת חיידקים") היוועצו עם הרופא האם ניתן להפסיק את הטיפול האנטיביוטי.
לפנייה לכתב/ת 
