מומחה מזהיר: "כותרות מחקר הצנתורים מסוכנות!"

"הכותרות של מחקר הצנתורים מסוכנות", אומר היום (ב') ל-ynet פרופ' דורון זגר, נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל, "ישב אצלי אתמול מישהו במרפאה ואמר לי, קראתי את הכתבות על המחקר, אני רוצה לוותר על צנתור. זה פירוש מאוד לא נכון ומסוכן למחקר. חשוב להבין את הדברים נכון בהקשר הנכון".

קיראו עוד:

נתון מדאיג: 10% מהישראלים שלקו בהתקף לב - מתים תוך שנה

הסיבות שעלולות לגרום להתקפי לב לחזור

מה אומר המחקר?

המחקר, שפורסם בסוף השבוע האחרון בכנס איגוד הלב האמריקני בפילדלפיה, נערך על 5,179 נבדקים שסבלו מתעוקת חזה במאמץ, מצב המתבטא בהפרעה בזרימת הדם בעת מאמץ. במחקר לא נבדקו חולים הסובלים מתעוקת חזה בלתי יציבה (במסגרתה התלונות הן על כאבים בחזה גם במנוחה בשל חסימה של כלי דם המזין את שריר הלב), ולא חולים הסובלים מהתקף לב (מצב בו קיימת חסימה מלאה של כלי דם ופגיעה בלתי הפיכה בשריר הלב).  

חולי תעוקת החזה במאמץ שנבדקו, עברו בדיקות לב במאמץ, וחולקו לשתי קבוצות: האחת קיבלה טיפול תרופתי שכלל אספירין, סטטינים להפחתת רמות כולסטרול, ולפי הצורך תרופות נוספות לבעיה הלבבית. הקבוצה השנייה עברה צנתור בו מוחדר קטטר דרך עורק היד אל הלב, משם לעורק המוצר או החסום בו מותקן תומכן המונע שוב את חסימתו של העורק.

לאחר שנה, נמצא ש-7% מהנבדקים שעברו צנתור - עברו התקף לב, אי ספיקת לב או מוות, לעומת 5% מאלה שטופלו בתרופות בלבד. לאחר ארבע שנים, המגמה התהפכה: 13% מאלה שעברו צנתור ו-15% מהנבדקים שטופלו בתרופות בלבד, סבלו מאחת הבעיות הללו.

בחישוב כולל של כל שנות המחקר קבעו החוקרים שלא היה הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות. פירוש הדבר הוא שהסיכון ללקות במחלת לב קשה או מוות זהה, בין אם עוברים צנתור ובין אם מקבלים תרופות בלבד.  

מה שלא בא לידי ביטוי בכיסוי התקשורתי למחקר הוא שאצל חולים שעברו צנתור, היה שיפור גדול יותר בסימפטומים שלהם. למשל, בתום שנה אחת, 50% מהם היו חופשיים לגמרי מכאבים, בהשוואה ל-20% בלבד בקרב אלו שהסתפקו בטיפולים התרופתיים.

צפו: כך תנהגו בזמן התקף לב

בכמה חולים בישראל מדובר?

אין בישראל רישום מדויק של הסובלים מתעוקת חזה. ידוע כי כ-20 אלף איש סובלים כל שנה מהתקף לב, ועל פי ההערכות כמה אלפים לוקים בתעוקת חזה. האוכלוסיה בה עוסק המחקר כוללת אנשים יציבים שסובלים מתעוקת חזה חודשים או שנים, כאלו שהולכים רבע שעה וצריכים לנוח כי יש להם תעוקת חזה. 

הסיבות לתעוקת חזה: חסימת עורקים

מדוע צנתור לא הפחית את התמותה?

לדברי פרופ' דורון זגר, לא נצפה הבדל משמעותי בשל משך המחקר: "הטיפול התרופתי שיש לנו היום הוא מצוין, וכדי להראות ירידה בתמותה אחרי צנתור, נדרשים מחקרים מאוד גדולים לאורך זמן רב. המחקר הנוכחי שבוצע היה קצר מאוד יחסית".

מה הסיכון בצנתור?

"כמו לכל פעולה פולשנית, גם לצנתור יש סיכונים אפשריים", מסביר פרופ' זגר. "הסיכונים הם נדירים מאוד, אבל ביניהם עלולים להתרחש מקרים נדירים של תמותה, קריעת כלי דם, זיהום, התקף לב ושבץ מוחי. אבל כאמור, צנתור נחשבת לפרוצדורה מאוד בטוחה וותיקה, ולמצנתרים בארץ מיומנות רבה מאוד בביצועו".

האם ייתכן שהיד קלה על ההדק, ומצנתרים היום יותר מדי?

"אנחנו לא מצנתרים כל אחד, וההחלטה על הצנתור תלויה בפרמטרים רבים ובהם גיל החולה, מידת מחלתו, וגם רצונותיו של החולה. אנחנו בהחלט מצנתרים הרבה חולים, ולצנתור יש הוכחה במחקרים רבים של הפחתה משמעותית בתמותה. אבל ודאי שלא מצנתרים כל אחד".

מה אמור לעשות עכשיו חולה שבדרך לצנתור?

"חשוב לזכור שהמחקר עדיין לא פורסם בכתב עת עם ההסתייגויות והבקרות הנדרשות, אלא רק בכנס. צריך להמתין לפרסומו, ואז ודאי נדון בו גם בארץ. אין צורך להיכנס לפאניקה, אבל מי שבדרך לצנתור ומודאג, צריך לדבר על כך עם הרופא שלו. נכון להיום, אין כל שינוי בארץ ובעולם בהנחיות לצנתורים".

מה אתה אישית כקרדיולוג לוקח ממחקר זה?

"זה רק חיזק בי את ההבנה שצריך להיות דו-שיח בין החולה לרופא במטרה להבין באיזה שיטת טיפול לנקוט. אם יושב אצלי אדם שאומר שהוא היה רוצה להימנע מפעולה פולשנית והוא סובל מתעוקת לב קלה, אז כן ניתן לדבר איתו על טיפול תרופתי ושינוי באורח החיים. אבל מניסיון שלי, החולים לא מתמידים בזה ואז המצב יכול בקלות להחמיר".

מה שיעור היענות החולים לטיפול התרופתי?

"גרוע מאוד. רק כ-50% מחולי הלב ממשיכים בטיפול התרופתי המלא אחרי השנה הראשונה. ולא נשכח שתרופות זה בנוסף לשינוי דרסטי באורח החיים - פעילות גופנית סדירה והפסקת עישון. יש כאלו שעושים הכל חוץ מלהפסיק לעשן, וגם אותם אני נאלץ לראות שוב לצנתור נוסף".