סרטן כליות: סיפור התקווה של אילנה וקרט
סרטן הכליה הוא אחד מעשרת סוגי הסרטן המובילים בגברים ונשים, כשאילנה אובחנה במחלה היא חשבה על הנורא מכל. כיום, 5 שנים אחרי, היא משתפת בסיפור ההתמודדות שלה עם המחלה
בשיתוף BMS
בספטמבר 2015 אילנה וקרט, אם לשלושה מנשר, עמדה בפני בשורה שעתידה להסיט את מסלול חייה ממקומו הרגיל. לאחר ביקור אצל רופא המשפחה בו התלוננה על נפיחות וכאבים בבטנה, היא נשלחה לצילום אולטרסאונד. התוצאות לא היו מעודדות וחשפו גוש לבן מסויד בכליה השמאלית. ביקור דחוף במיון וצילום CT כבר אישרו את החשש המדאיג: סרטן כליות.
"מיד אמרו לי ללא ספק: 'יש לך גידול מסוג RCC בכליה, שאכל לך את כל הכליה השמאלית'", היא מספרת, "בשלב הזה ניאלץ לכרות את הכליה ומשם כבר נראה מה הלאה". הבשורה, שהגיעה ללא אזהרה מוקדמת, הפכה עליה את עולמה והיא נדרשה באחת להתמודד עם המצב החדש וגם עם הפחד, החששות ואי הוודאות. "הגבתי בבכי, היסטריה, בהלה. עולמי חרב עליי. הייתי מבוהלת מאוד אך הרופאים שפגשתי ידעו להרגיע אותי ולטעת בי את הביטחון שאני בידיים טובות".
על מנת לטפל בסרטן הכליה, הרופא המטפל צריך להתחשב בפרמטרים רבים: גודלו, מיקומו ובשאלה האם קיימות גרורות. כמו כן קיימת התייחסות למצבו הכללי של החולה, תפקודו היומיומי, ולשאלה האם ביכולתו לעבור ניתוח. לרוב סרטן הכליה עמיד בפני טיפולי כימותרפיה או הקרנות. לכן, הטיפול הנפוץ בשלב מוקדם של סרטן הכליה הוא כריתת הגידול בניתוח פתוח, ניתוח לפרוסקופי או לחלופין – הסרתו בהקפאה באמצעות אנרגיית RF.
פחות מחודש לאחר קבלת בשורת האיוב, ולאחר קבלת חוות דעת נוספת משני מומחים נוספים שנתנו את אותה האבחנה, נותחה אילנה והחלה במעקב. בתחילה, אחת לשלושה חודשים, ולאחר מכן אחת לחצי שנה. במשך השנתיים הבאות היא נהנתה משקט יחסי מהמחלה, אך הוא לא נמשך זמן רב.
"בדצמבר 2017 גילו לי נגע נוסף, הפעם בריאה. בעקבותיו עברתי ניתוח נוסף להסרה של חלק מהאונה הימנית של הריאה", היא מסבירה. חצי שנה לאחר מכן מחלתה המשיכה להתקדם במהירות וגרורות חדשות הופיעו בריאות ובעצמות בגופה.
עד לפני עשור המשמעות של הופעת גרורות היתה קשה ביותר: מרגע הופעתן ממוצע הישרדותו של החולה עמד על 9 חודשים בלבד. המהפכה הראשונה בטיפול בסרטן כליה גרורתי החלה לפני מספר שנים כאשר החל שימוש בתרופות ביולוגיות אשר מעכבות התפתחות כלי דם וחוסמות אותות התרבות תאים. מאז שהחלו להשתמש בתרופות הביולוגיות, שיעור ההישרדות עומד על כשנתיים ואף יותר. בשנים האחרונות חלה מהפכה נוספת בטיפול בסרטן כליה גרורתי והיא טיפולים משולבים של מספר מנגנוני תרופות. הטיפולים המשולבים הם מסוג של שתי תרופות אימונותרפיות הפועלות בשני מנגנונים שונים או שילוב של אימונותרפיה עם תרופה ביולוגית.
אילנה לא הרימה ידיים. במסגרת שיחה עם הרופאה המטפלת שלה, ד"ר אביבית פאר, רופאה אונקולוגית בכירה ברמב"ם, דנו השתיים על אפשרויות הטיפול שעמדו לרשותה והחליטו לנסות טיפול חדש שהיה מועמד לכניסה לסל התרופות, ובאותם ימים עדיין עמד בשלבי מחקר: טיפול בקומבינציה אימונותרפית.
"הטיפול מורכב משילוב של שתי תרופות אימונותרפיות שתפקידן להגביר את פעילות מערכת החיסון כנגד תאי הגידול, במטרה שזאת תזהה יותר טוב את התאים הלא תקינים, תתקיף אותם ותוביל לנסיגת המחלה", מסבירה אילנה. "הנחת היסוד בבסיס הטיפול היתה שתקיפה משולבת של מנגנוני פעולה שונים תקשה על הגידול לחמוק ולפתח עמידות".
הטיפול רשם הצלחה משמעותית במלחמה במחלתה של אילנה. "היו נגעים שנעלמו והיו נגעים שהצטמצמו", היא אומרת. אני מנהלת אורח חיים רגיל לחלוטין וזה מה שחשוב: פעילה, רוקדת, מבלה, נוסעת לחו"ל ומטיילת. כרגע אני על המסלול הנכון אבל אין הבטחה אף פעם. ברפואה אף פעם לא משקרים, אך תמיד מנסים את הכי טוב".
"אילנה הגיבה מצוין לטיפול עם שיפור טוב בכל המדדים", מוסיפה ד"ר פאר. "לאחר מספר חודשים של טיפול אימונותרפי משולב, עברנו לטיפול אימונותרפי בודד, אחת לחודש. החשוב מכל: למרות הטיפול המתמשך בסרטן גרורתי אילנה במצב כללי מצוין, לרוב חשה בטוב, ממשיכה לעבוד באופן מלא ומשמרת אורחות חיים רגילים לחלוטין".
אילנה, איך את במהלך תקופת הטיפולים? את רגישה יותר? חלשה יותר?
"אין ספק שיש לפעמים ימים קשים. לא אשקר שאני כבר לוקחת עזרה במשק בית ומבקשת עזרה לפעמים. אני צריכה לשמור על עצמי".
מנין הכוחות להתמודד עם סרטן במשך 4 שנים?
"הנחתי את המחלה בצד: אני לא מתעסקת בה, אני לא חושבת עליה ומסתכלת רק קדימה. יש לי ילדים בבית ובעל תומך ואוהב, אני לא יכולה להרשות לעצמי להרים ידיים... המחקר היה אז יחסית חדש ולא הייתה מדי מודעות ורק בינואר 2019 התרופה נכנסה לסל התרופות. זה מאוד חשוב שיש לנו את היכולת להילחם. מעבר לזה אני חושבת שצריך להעביר את המסר שיש טעם להילחם ויש עם מה להילחם".
סרטן הכליה הוא אחד מעשרת סוגי הסרטן המובילים בגברים ונשים. בישראל, 1 מתוך 72 אנשים יחלה במחלה. ממוצע הגילאים של החולים עומד על 65. מדי שנה מצטרפים עוד 900 בני אדם לרשימת המאובחנים, שמתוכם 90% מתמודדים עם סרטן מסוג RCC) Renal Cell Cancer), שבו נפגעת אחת הכליות.
החדשות הטובות יחסית הן שרוב החולים מאובחנים בשלב שבו המחלה מקומית וללא גרורות. למעשה, ברוב המקרים, הוא מתגלה לגמרי במקרה. הסיבה לכך היא שבסרטן הכליה, בניגוד לסרטנים הנפוצים כגון סרטן מעי הגס או סרטן השד, אין כלים לאבחון מוקדם. לכן חשוב להיות מודע ולשים לב לסימנים שאמורים להדליק נורות אדומות, כגון: כאבים במותניים, אנמיה, דימום בשתן, איבוד משקל בלתי מוסבר, כאבים בצד הגוף, חום גבוה מתמשך, תשישות יתר והזעות לילה.
שכיחותו הכוללת של סרטן הכליה נמצאת במגמת עלייה, בעיקר בשל גידול במספר האבחונים בגידולים קטנים, בעקבות שימוש שכיח בבדיקות הדמיה לא פולשניות. מרבית החולים מאובחנים ראשית בעזרת אולטרסאונד של איברי הבטן, ואם מתגלים ממצאים לא תקינים, משלימים בדיקות הדמיה מסוג CT או MRI. בניגוד לסוגי סרטן אחרים, הדורשים ביופסיה לצורך אימות האבחנה, סרטן כליה אפשר לרוב לאבחן רק על סמך בדיקות ההדמיה.
חשוב לציין כי הגורם המדויק לסרטן הכליה עדיין אינו ידוע, אך לפי ד"ר פאר, ישנם מספר גורמים שעלולים להגביר את הסיכון לפתח סרטן מסוג זה:
• גיל – מרבית חולי סרטן הכליה הינם בגילאי 60 ומעלה
• עישון סיגריות – עלול להגביר את הסיכון לחלות בסרטן כליה עד פי 2 עבור חלק מהאנשים. ככל שאדם מעשן זמן ארוך יותר, וככל שהוא מעשן יותר סיגריות, כך הסיכון גדול יותר.
• עודף משקל – לאנשים בעלי משקל גבוה יותר ברבע (25%) לפחות מציון ה- BMI המומלץ, יש סיכון גבוה יותר מהממוצע לחלות בסרטן הכליה.
• מצבים רפואיים – מצבים רפואיים שונים כמו יתר לחץ דם, עלולים להעלות את הסיכון. אנשים החולים במחלת כליות במצב מתקדם, במיוחד אלה הזקוקים לדיאליזה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן כליות.
• חשיפה לחומרים שונים – חשיפה לחומרים שונים בעבודה עלולה להשפיע על הסיכון לחלות בסרטן כליה (תעשיות הפלדה והפחם, חשיפה לקדמיום, לעופרת או לאסבסט).
כיום, הודות לגילוי המוקדם של המחלה ובזכות הטיפולים הרפואיים החדשים ירד שיעור התמותה מסוג סרטן זה. "פריצת הדרך של הטיפול האימונותרפי המשולב מובילה להארכת חיים משמעותית של חולים רבים ואף לנסיגה ממושכת של שנים במחלה. אנחנו כבר לא מתמקדים רק בהצלחה על שליטה על המחלה, אלא לא פחות חשוב איכות חייו של המטופל, הנגזרת מתדירות מתן הטיפול, נוחות הטיפול ובראש ובראשונה פרופיל תופעות הלוואי של הטיפול. אנו תקווה כי בטווח הארוך יותר מגמות אלו יובילו אף לריפוי סרטן גרורתי", מסכמת ד"ר פאר.
בשיתוף BMS