הקשר בין סוכרת למחלות לב וכלי דם

בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל ונובו נורדיסק 

שכיחות מחלת הסוכרת באוכלוסייה עולה בעקביות בשנים האחרונות. נתון זה לא פוסח על מדינת ישראל בה שיעור ההימצאות של סוכרת בקרב האוכלוסייה הבוגרת מגיע לכדי 10%. לסוכרת השפעה רבה על תחלואה ותמותה באוכלוסייה והיא מהווה נטל כלכלי גדול על מערכת הבריאות כתוצאה מסיבוכי המחלה והטיפול בה.

סוכרת לא מאוזנת מובילה לפגיעה בכלי דם המוגדרים כ"קטנים" - בעיניים, כליות ובעצבים היקפיים, דבר העלול לגרום לעיוורון, אי ספיקת כליות, וקטיעות גפיים, ופגיעה בכלי דם "גדולים" - המספקים דם ללב, למוח ולעורקים היקפיים בגוף, ואשר עלולה להוביל להתקפי לב ושבץ מוחי.

מחלות לב וכלי דם מהוות סיבה מובילה לתמותה ומוגבלות תפקודית באנשים עם סוכרת. למבוגר הסוכרתי ישנו סיכון גבוה פי 2 עד 4 לתמותה ממחלת לב בהשוואה לאדם שאינו סוכרתי. כ-2/3 ממקרי התמותה באנשים עם סוכרת מיוחסים למחלות לב וכלי דם: כ-40% ממחלת לב כלילית, 15% מאי ספיקת הלב, וכ- 10% משבץ מוחי. נתונים אלו מדגישים באופן ברור את הקשר בין סוכרת למחלות לב וכלי דם, ומדוע סוכרת נחשבת כבר שנים רבות כ"שוות ערך" למחלת לב קיימת מבחינת דרגת הסיכון.

אף על פי כן, יש לציין כי אוכלוסיית חולי הסוכרת היא הטרוגנית, אינה אחידה, ודרגת הסיכון שונה מאדם לאדם כתלות בגורמי הסיכון הנלווים למחלה, גיל ההופעה ומשך הסוכרת, מידת האיזון של ערכי הסוכר לאורך החיים, הסיבוכים הכלייתיים, וגורמים גנטיים. עם העלייה בתוחלת החיים מחד והופעת סוכרת סוג 2 בגילאים צעירים יותר מאידך, ההשלכות הבריאותיות של סוכרת על מחלות לב וכלי דם באוכלוסייה צפויות להיות משמעותיות אף יותר בעתיד.

איזון סוכרת, טיפול בלב(צילום: shutterstock)

מדוע אנשים עם סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות לב וכלי דם ?

ראשית, סוכרת סוג 2 מלווה לרוב בגורמי סיכון נלווים התורמים להתפתחות תחלואה ממחלות לב וכלי דם. אלו כוללים בין השאר: (א) יתר לחץ דם (ב) השמנה, ובעיקר זאת המכונה כ"השמנה בטנית" או השמנה מרכזית (ג) הפרעות בשומני הדם – ולא רק יתר כולסטרול, אלא דפוס אופייני לחולי הסוכרת הכולל עלייה ברמות הטריגליצרידים בדם וירידה ברמות הכולסטרול ה"טוב" ה- HDL-C (ד) היעדר פעילות גופנית ואורח חיים יושבני, השכיח כל כך בחיים המודרניים. מדדים אלו מעודדים בגוף תנגודת לאינסולין, עלייה ברמות הסוכר והתפתחות כבד שומני, ויחדיו מכונים בשם הכוללני "תסמונת מטבולית", הנפוצה מאד וניתנת לאבחון בכ- 20% מהאוכלוסייה הבוגרת.

סוכרתיים עם גורמי סיכון נלווים אלו יהיו בסיכון גבוה יותר להתפתחות מחלות לב וכלי דם. סיכון זה יהיה משמעותי אף יותר באנשים מעשנים ו/או אשר להם סיפור משפחתי של מחלות לב וכלי דם בגיל צעיר.

בנוסף לכך, הסוכרת, בייחוד כאשר היא מלווה ביתר לחץ דם, עלולה לפגוע בתפקוד הכלייתי ולגרום להפרשת חלבון בשתן. אנשים עם מחלת כליות כרונית נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה כתוצאה ממחלות לב וכלי דם.

סוכרת ומחלת לב כלילית

טרשת העורקים גורמת להיצרות בעורקים הכליליים המספקים דם ללב וכתוצאה מכך להתפתחות תעוקת חזה והתקפי לב אשר עלולים לגרום לפגיעה בתפקוד הלב ולהיווצרות אי ספיקת הלב.

במטופלים עם סוכרת, עומס הרובד הטרשתי גדול יותר, טרשת העורקים הינה לרוב מפושטת יותר, והעורקים הכליליים הופכים להיות מסוידים וצרים יותר לעומת אנשים שאינם סוכרתיים. בהתאם לכך, מחלת הלב הכלילית יכולה לבוא לידי ביטוי קליני בגיל צעיר יותר, אף כ 10 שנים מוקדם יותר בחולי סוכרת.

מנגנונים רבים תורמים להתפתחות המואצת של טרשת עורקים בחולי הסוכרת. ביניהם, העלייה ברמות הסוכר בדם, תנגודת לאינסולין, הפרעות נלוות בשומני הדם האופייניות לסוכרת, כמו גם תהליכי דלקת והשפעות שליליות של עקה חימצונית ותוצרי רדיקלים חופשיים, הגורמים לפגיעה בתפקוד שכבת האנדותל המצפה את דפנות כלי הדם.

בנוסף לכך, סוכרת מלווה במצב של קרישיות יתר בכלי הדם וישנה נטייה רבה יותר להיווצרות היצריות חוזרות בעורקים הכליליים לאחר התערבויות טיפוליות פולשניות בצנתור.

סוכרת ואי ספיקת לב

סוכרת מהווה גורם סיכון עצמאי להתפתחות אי ספיקת לב, סיכון אשר עולה בממוצע פי 3 מאשר בלא סוכרתיים. התפתחות אי ספיקת הלב יכולה להתרחש גם בהעדר מחלת לב כלילית, והינה שכיחה יותר כאשר ישנו במקביל גם יתר לחץ דם לא מאוזן.

הפגיעה בתפקוד הלב לרוב מלווה בקושי בהרפיית שריר הלב (הפרעה דיאסטולית) והפיכתו ל"נוקשה" יותר, ובאה לידי ביטוי בקוצר נשימה, אגירת נוזלים בגוף וירידה ביכולת התפקודית במאמץ. הקשר בין אי ספיקת לב לסוכרת הינו דו-כיווני, ועד כ- 40% מחולי אי ספיקת הלב הינם סוכרתיים. נוכחות סוכרת באנשים עם אי ספיקת לב קשורה לתוצאות קליניות רעות יותר - אשפוזים חוזרים עקב אי ספיקת לב ואף תמותה.

סוכרת, שבץ מוחי ומחלות כלי דם היקפיים

טרשת עורקים אינה פוגעת רק בעורקים הכליליים המספקים דם ללב. היצרות בעורקי הצוואר או המוח עלולה להוביל לשבץ מוח כתוצאה מחסימה פתאומית של כלי דם ופגיעה באספקת הדם למוח, או משנית לדימום מוחי.

טרשת עורקים הגורמת להיצרות בעורקי הגפיים יכולה גם היא להתפתח באופן מואץ בסוכרתיים ולגרום לקושי וכאבים בעת הליכה, להחמרת פצעים סוכרתיים קשיי ריפוי ברגליים, ואף לצורך בקטיעות גפיים. סוכרת ועישון הינם שני גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר להתפתחות מחלת כלי דם עורקית היקפית.

הפחתת סיכון לבבי בחולי סוכרת - אופק טיפולי חדש

אימוץ אורח חיים בריא הינו המפתח למניעה ו/או דחיה של סיבוכים ממחלות לב וכלי דם בחולי סוכרת. עקרונות אלו כוללים בין היתר מגמת הפחתה במשקל, הפחתת תצרוכת קלורית והתאמה תזונתית לסוכרת, הקפדה על פעילות גופנית קבועה בעצימות בינונית-גבוהה (אשר משכה המינימלי הינו 150 דקות שבועיות, בעדיפות לחלוקה לרוב ימות השבוע) והימנעות מעישון.

שינויים אלו מצריכים סביבה מקדמת בריאות המאפשרת לאנשים להגביר את השליטה על בריאותם ולשפרה. כאשר הם מיושמים בשלב מוקדם של המחלה יש להם השפעה גדולה על הסיכון לפתח סיבוכים עתידיים. יש צורך בנוסף לעקוב באופן תקופתי אחר כל המדדים הבריאותיים המהווים גורמי סיכון ברי השפעה כגון לחץ הדם, פרופיל השומנים בדם, משקל הגוף, התפקוד הכלייתי ורמות הסוכר בדם.

שילוב טיפול תרופתי לאיזון ערכי הסוכר הכרחי למניעת סיבוכי מחלת הסוכרת, ויש להתאימו באופן אישי על ידי הצוות הרפואי המטפל. לכך יש להוסיף במידת הצורך טיפול תרופתי לכל אחד מגורמי הסיכון הנלווים לסוכרת: תרופות להורדת לחץ הדם כאשר אינו מאוזן; תרופות מקבוצת הסטטינים להפחתת רמות הכולסטרול בדם, אשר הוכחו במחקרים מבוקרים כמפחיתי תחלואה ותמותה בחולי סוכרת, ונוגדי טסיות כגון אספירין כאשר ישנה כבר עדות מוכחת למחלת לב או כלי דם.

בשנים האחרונות חלה מהפכה בתחום הטיפול התרופתי בסוכרת. זאת בעקבות פיתוח קבוצות חדשות של טיפולים תרופתיים אשר הוכחו כמפחיתים בצורה משמעותית לאו דווקא את רמות הסוכר בדם, אלא בעיקר את הסיכון לפתח התקפי לב, שבץ מוחי, אשפוזים עקב אי ספיקת הלב, עיכוב ההתדרדרות בתפקוד הכלייתי, ואף הפחתה בתמותה בחולי הסוכרת. תרופות אלו נכנסו למסגרת סל הבריאות בישראל ונמצאות כיום בשימוש יומיומי בחולי הסוכרת הנמצאים בסיכון גבוה או הסובלים כבר ממחלות לב וכלי דם.

בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל ונובו נורדיסק

הכותב הוא מנהל השירות למניעה ושיקום מחלות לב, המערך הקרדיולוגי, מרכז רפואי כרמל, חיפה