המוח מאמא, הכבד מאבא: למה צריך שני הורים לשם רבייה
מחקר חדש גילה מדוע המין האנושי צריך שני הורים לשם רבייה: מתברר שחלק מהאיברים שלנו נוצרים עקב התורשה מהאב, ואחרים כתוצאה מהתורשה מהאם
לאחרונה פורסמו תוצאות מחקר בינלאומי, שבו השתתפו חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, אשר מבהירות מה הסיבה: אף שלכאורה הן הביצית והן הזרע מכילים את הגנום כולו - עדיין יש איברים המושפעים יותר ופחות מתורשה אימהית או מתורשה אבהית.
צפו: כך נראים עוברים ברחם
קיראו עוד:
סודות ה-DNA: הגנטיקה של הגובה נחשפת
לא רק בהריון: איך ייעוץ גנטי עשוי להציל את חייכםפריצת דרך ישראלית: בדיקת דם פשוטה תחליף דיקור מי שפיר
פרופ' נסים בנבניסטי, מנהל מרכז עזריאלי לתאי גזע ומחקר גנטי באוניברסיטה העברית ומי שעמד בראש המחקר, מסביר: "התפתחותם התקינה של עוברי אדם מחייבת שילוב בין ביצית לזרע. הכרח זה נובע מקיומם של גנים המכונים 'גנים מוחתמים', הפעילים רק מהחלק בגנום שמגיע מהאם או מהאב, אך לא משניהם. שיבושים בפעילות הגנים האלה עלולים לגרום למחלות שונות, בהן תסמונות המופיעות בזמן ההיריון וכאלה שקשורות למחלת הסרטן. במחקר המרגש שלנו השווינו לראשונה בהיסטוריה בין עוברי אדם מוקדמים שלהם 'הורה' אחד בלבד - זכר או נקבה.
"בקבוצה אחת לקחנו ביציות וגירינו אותן כדי להתחיל בהן התפתחות של עובר צעיר, מקובץ התאים הזה יצרנו תאי גזע עובריים, ויכולנו לראות אילו גנים לא מתבטאים אצלם. ובמקביל, כיוון שזרע לא יודע להתפתח בכוחות עצמו, לקחנו ביציות, הוצאנו מהן את הגרעין, במקומו הכנסנו זרע, וכך יצרנו תאי גזע עובריים מהמידע הגנטי האבהי. בהשוואה בין שני סוגי העוברים זיהינו כמה גנים באזורים חדשים, שלא ידענו עד כה שהם 'מוחתמים'. בנוסף, כיוון שתאי גזע עובריים יודעים להתפתח לכל רקמה - יכולנו לראות למה הם מתמיינים.
"כך גילינו שהכבד, למשל, יכול להתפתח גם בהיעדר מידע גנטי אימהי אבל התפתחותו פגומה כשהוא מתפתח רק מהאם ללא האב. אבל כדי שהמוח יתפתח - יש הכרח במידע הגנטי מהאם. כלומר, בחלק מהרקמות חשובה התרומה של האב, ובחלק אחר - חשובה תרומת האם. התרגשותנו מתוצאות המחקר נובעת מהעובדה שלראשונה יכולנו להשוות בין תאי גזע עובריים רק מהאם ורק מהאב, ומזה שנפתרה שאלת הצורך ברבייה מינית".
קטלוג הגנים: מי אחראי למה?
במחקר, שפורסם בעיתון המדעי החשוב ביותר בתחום תאי הגזע "Cell Stem Cell", השתתפו גם פרופ' דיטר אגלי מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק והדוקטורנט עידו שגיא מהאוניברסיטה העברית. הוא התאפשר מכיוון שבארצות־הברית מותר, תחת הגבלות קפדניות, להשתמש בביציות אדם למחקר.
העוברים הצעירים שלהם הורה יחיד, מדגיש פרופ' בנבניסטי, אינם בני-קיימא. היה אפשר להשתמש בהם רק לטובת הפקת תאי הגזע העובריים. תאי גזע ייחודיים אלה איפשרו לחוקרים לבצע זיהוי מקיף של הגנים המוחתמים, וכאמור - לחשוף את תפקידם ואת חשיבותם של חלקי הגנום שאנו יורשים מהאם או מהאב ליצירת איברים שונים בגוף.
לרוב, תאי גזע עובריים מופקים לאחר הפריה בין ביצית לזרע, ומקורם באם ובאב. "בזכות יכולתם יוצאת הדופן להפוך לכל סוג של תא בגופנו, תאי גזע עובריים טומנים בחובם פוטנציאל רפואי אדיר להשתלות ולטיפולים תאיים פורצי דרך", מסביר פרופ' בנבניסטי, "היכולת להשוות בין תאי גזע עובריים שמקורם בהורה אחד בלבד איפשרה לנו לחקור את הבסיס של תופעת הגנים המוחתמים ואת השלכותיה עבור בני אדם".
אחת המטרות העיקריות שהושגו במחקר הייתה ליצור קטלוג מעודכן של הגנים המוחתמים. החוקרים הצליחו לא רק להגדיר את ההורה האחראי לגנים מוחתמים שהיו מוכרים קודם לכן, אלא גם להוסיף לרשימה גנים חדשים. חלק מאותם גנים חדשים מצויים באזור בגנום שקשור לתסמונת פראדר־ווילי (מחלת החתמה המאופיינת בין השאר בפיגור שכלי, בפגמים בשרירים, בהשמנת יתר ובקומה נמוכה), והדבר מצביע על מעורבותם במחלה זו.
בנבניסטי: "ברגע שזיהינו גנים נוספים הקשורים למחלות מסוימות, גדל הסיכוי לשלוט בהן בעתיד. תוצאות המחקר יתרמו גם לחקר הסרטן, בזכות זיהוי חלק מהגנים המוחתמים שקשורים למחלות האלה. למחקר יהיו השלכות גם על ההתמודדות עם מקרים שבהם מתפתחים גידולים בביציות שחסרות דנ"א מאחד ההורים, ובנוסף - ייתכן שבעתיד יהיה אפשר ליצור ביציות במעבדה מתאי גזע שנוצרו מהורה יחיד על בסיס המחקר שלנו, ובכך לסייע בתרומת ביצית להבאת צאצאים. לחסוך את עניין תרומות הביצית לנשים שזקוקות לכך. זה עתידני, אבל אני מאמין שנגיע לזה".
לפנייה לכתב/ת 
