דו"ח קופות החולים: הישראלים מתחסנים פחות, ומעשנים יותר
המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות מפרסם הבוקר את דו"ח מדדי איכות לרפואת קהילה. על פי הנתונים שנאספו מכל קופות החולים, עולה כי נרשמת ירידה במספר המתחסנים לשפעת בגיל המבוגר, וכחמישית מהישראלים מעשנים למרות פעולות למיגור התופעה. בנוסף, נרשמה ירידה קלה במגמת השמנת היתר בקרב ילדים
מתחסנים פחות ומעשנים יותר: בשנים האחרונות נרשמת ירידה באחוז המתחסנים בישראל, ובמקביל, על אף המהלכים המנסים למגר את העישון - שיעור המעשנים בישראל עדיין גבוה ועומד על אחד מכל חמישה ישראלים שמעשן. כך עולה מדו"ח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות שמתפרסם הבוקר (א'). מדובר בנתונים שנאספו מארבע קופות החולים על כלל אזרחי ישראל.
ירידה בשיעורי החיסון בשפעת בקרב מבוגרים
למרות ששיעור המתחסנים נמצא בירידה, ישראל נמצאת במקום יחסית גבוה בין המדינות המפותחות בשיעורי ההתחסנות לשפעת.
שיעורי ההתחסנות הגבוהים ביותר נרשמו בקופת חולים לאומית עם 71.5% מתחסנים מקרב בני 65 ומעלה, בשירותי בריאות כללית עומד הנתון על 61.4%, במאוחדת (56.1%), ובמכבי שירותי בריאות (55.4%).
בשנת 2018 נרשמה ירידה בשיעור חיסוני השפעת לבני 65 ומעלה המוגדרים כאוכלוסיה בסיכון. על פי הנתונים בשנה זו, רק 60.4% התחסנו מפני שפעת, בעוד שבשנת 2017 חוסנו 61% ובשנה שקדמה לה – 63.1% התחסנו.
בקוריאה הדרומית למשל, שיעור ההתחסנות עומד על 82.7%, במקסיקו 82.3%, בבריטניה 72.6% ובטורקיה עומד הנתון רק על 7 אחוזים שמתחסנים.
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית שהייתה ממחברי הדו"ח אמרה: "אנו מזהים מגמת ירידה בהתחסנות בשפעת בקרב מבוגרים וחולים במחלות כרוניות. התמותה משפעת ודלקת ריאות 'הוכתרה' כגורם התמותה השמיני באוכלוסייה המבוגרת והנתונים לא מעודדים בתחום זה".
ומה קורה עם מבצע ההתחסנות השנה? החיסונים איחרו להגיע בעקבות עיכוב עולמי של חודש בבחירת הרכב החיסון על ידי ארגון הבריאות העולמי וכאשר הגיעו לישראל, נחתו בקופות החולים רק חלק קטן מהן והשאר הגיע ב'טפטופים' לאורך החודש האחרון.
כעת כל המלאי נמצא בידי הקופות וכמיליון ישראלים התחסנו עד כה. מדובר בכמות נמוכה ב-400 אלף איש, מאשר כמות המתחסנים עד לאחד בדצמבר בשנה שעברה. כלומר, עד כה התחסנו כ-11 אחוז מכלל האוכלוסייה, לעומת 16% מחוסנים לשפעת בתקופה שקדמה לה בשנה שעברה. בחלק מקופות החולים מפעילים כעת מוקדי חיסון עד לשעות הלילה המאוחרות, על מנת להגביר את קצב ההתחסנות.
קיראו עוד על נזקי העישון
בכל יום מתים 22 ישראלים ממחלות הקשורות בעישון
דו"ח: כרבע מהישראלים מעשנים; יותר ממה שמציג משרד בריאות
למרות ניסיונות למגן את העישון: כחמישית מהישראלים מעשנים
כחמישית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנת. מדובר ב-19% מבין הישראלים שעברו את גיל 16 ועד גיל 74. בשנים האחרונות נעשו מהלכים שונים בניסיון למגר את תופעת העישון בהם איסור על עישון במקומות ציבוריים, הקלת הקריטריונים לקבלת תרופות לגמילה והחוק להגבלת פרסום ושיווק מוצרי עישון, אולם שיעורי העישון עדיין גבוהים.
בשנה החולפת, 27% מהגברים ו-12.2% מהנשים מעשנים. גברים ממעמד סוציו אקונומי נמוך מעשנים בערך פי שניים יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציו אקונומי גבוה. לעומת זאת, בקרב נשים הקשר למצב הסוציואקונומי אינו מובהק, ייתכן שהדבר נובע מנתוני העישון הנמוכים אצל נשים ערביות וחרדיות. שיעור המעשנים בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על 17.9%.
עודף משקל והשמנת יתר
מעל למחצית מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל והשמנת יתר. כ-62% מהגברים ו-55% מהנשים בגילאי עשרים עד 64, סובלים מעודף משקל והשמנת יתר. בנוסף, ניכרים פערים בקרב גברים ונשים הסובלים מהשמנת יתר בהתייחס למצב הסוציו-אקונומי שלהם.
אחד מכל ארבעה גברים במעמד סוציו-אקונומי נמוך סובלים מהשמנה, לעומת 16.8% מהגברים ממעמד סוציו אקונומי גבוה. בנשים הפערים גדולים יותר: 34.8% מהנשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך סובלות מהשמנה לעומת 15.5% בקרב נשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה.
המצב בישראל דומה לממוצע של המדינות המפותחות (OECD) בשיעור הסובלים מהשמנת יתר. שיעור הסובלים מהשמנה בישראל עומד על 23.7% לעומת 24% במדינות ה-OECD. בארה"ב למשל הנמצאת בפסגת הרשימה עומד הנתון על 40%, וביפן הנמצאת בתחתית עם 4.4 אחוזים בלבד. עם זאת, קיימת מגמת שיפור קלה במגמת השמנת היתר בקרב ילדים: בשנת 2018 6.9% מהילדים בני 7 סבלו מהשמנה, ירידה של שתי עשיריות האחוז בהשוואה לשנת 2017, וירידה של 1.1 אחוזים בהשוואה למצב לפני ארבע שנים.
הדו"ח מעלה כי קיים שימוש יתר בתרופות הרגעה ותרופות הגורמות לטשטוש וישנוניות בקרב אוכלוסייה מבוגרת: קרוב לחמישה אחוזים מהאוכלוסייה בגילאי 65 ומעלה עושה שימוש יותר בתרופות אלו הנקראות בנזודיאזפינים. שיעור השימוש גבוה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים והוא נפוץ פי שניים יותר בקרב נשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה, מאשר אלו במעמד סוציו אקונומי נמוך. עוד עולה כי שיעור שימוש היתר בתרופות הללו בישראל הוא מהגבוהים בעולם.
בנושא בריאות הנפש שעבר לטיפולם של קופות החולים רק לפני ארבע שנים, עם כניסתה לתוקף של הרפורמה בבריאות הנפש, עולה כי רק אחד מכל שלושה מהמאושפזים ששוחררו מבתי החולים הפסיכיאטריים, מקבלים טיפול בקהילה תוך שבועיים. 37.5% בלבד מהחולים שאושפזו מעל שבועיים בבתי החולים הללו, הגיעו בטווח הזמן של שבועיים מיום שחרורם למרפאות בריאות הנפש בקהילה ושאר החולים לא הגיעו לטיפול בטווח זמן זה. הנתונים שהוצגו בדו"ח נאספו על ידי מערכות המידע הממוחשבות של הקופות והמידע מכסה את כלל המבוטחים, כלומר את מרבית תושבי ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
