דו"ח חצבת: 140 אלף מתו ב-2018; הרוב תינוקות וילדים
ארגון הבריאות העולמי מגלה בדו"ח חדש שמגפת החצבת ממשיכה לגבות קורבנות ברחבי העולם. מרבית מקרי התמותה נרשמו בקונגו, ליבריה, מדגסקר, סומליה ואוקראינה. בישראל חלה ירידה של כ-50% בשיעור ההדבקות – בזכות מבצע החיסונים
מגפת החצבת ממשיכה לגבות קורבנות: מעל 140 אלף איש מתו ברחבי העולם מחצבת בשנת 2018, על פי הערכות חדשות של ארגון הבריאות העולמי והמרכז לבקרת מחלות האמריקני.
מרבית מקרי המוות היו בקרב ילדים מתחת לגיל 5. תינוקות ופעוטות נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לזיהום בחצבת, עם סיבוכים פוטנציאליים קשים הכוללים דלקת ריאות, נזק מוחי בלתי הפיך, עיוורון ואובדן שמיעה.
על פי נתוני משרד הבריאות, בישראל חלה ירידה במספר מקרי ההדבקה, בזכות מבצעי החיסונים במיוחד באוכלוסיות בהן שיעור התחלואה היה גבוה במיוחד, כמו בקרב החרדים באזור ירושלים. בשנת 2018 נרשמו 2,026 מקרי הדבקה מדווחים בישראל, בעוד שהשנה עד לאמצע חודש נובמבר, נרשמו 1,404 מקרים.
קיראו עוד:
חצבת: כך תבדקו אם אתם מחוסנים - ולכמה זמן נשמר החיסון בגוף
איגוד רופאי הילדים: "ממליצים להורים לרשום את ילדיהם לגנים מחוסנים"מחקרים חדשים שפורסמו לאחרונה הראו כי להידבקות בנגיף החצבת עלולה להיות השפעה נוספת על הבריאות לטווח הארוך, כאשר הנגיף פוע בזיכרון מערכת החיסון במשך חודשים ואף שנים לאחר ההדבקה. "שכחה חיסונית", זו מותירה את הניצולים פגיעים למחלות קטלניות אחרות כמו שפעת או דלקות של מערכת העיכול.
"העובדה שילדים נפטרים ממחלה שניתן להתגונן בפניה באמצעות חיסון היא מזעזעת", אמר ד"ר טדרוס אדהנום גבריסוס, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, "עלינו להבטיח שכולם יוכלו לקבל חיסונים".
כך החצבת פוגעת בבריאות. צפו:
9 מיליון מקרי חצבת בעולם בשנת 2018
מהדו"ח החדש התברר ש-86% מהילדים ברחבי העולם קיבלו את המנה הראשונה של החיסון נגד חצבת דרך שירותי הבריאות בארצם בשנת 2018, אך פחות מ-70% קיבלו את המנה השנייה המומלצת. על פי ההמלצות, יש צורך בכיסוי חיסון של 95% בשתי מנות בכל מדינה, כדי להגן על האוכלוסייה מהמחלה.
מהדו"ח מתברר כי המדינות עם שיעור ההדבקה הגבוה ביותר של המחלה היו קונגו, ליבריה, מדגסקר, סומליה ואוקראינה. חמש מדינות אלה היוו כמעט מחצית מכל מקרי החצבת ברחבי העולם. השנה, ארה"ב דיווחה על מספר המקרים הגבוה ביותר שלה מזה 25 שנים. אלבניה, צ'כיה יוון ובריטניה סבלו אף הם מהתפרצויות קשות של המחלה.
על פי הנתונים עולה כי בשנת 2018 נרשמו מעל 9 מיליון מקרי חצבת, מהם מתו 142,300 איש. שנה קודם לכן נרשמו כ-7 וחצי מיליון מקרים ו-124 אלף מקרי תמותה.
פגיעה מוחית לאחר שנים
חצבת היא מחלה זיהומית חמורה המתבטאת בשיעול, נזלת, חום גבוה, פריחה אופיינית למחלה, נגעים בחלל הפה ודלקת בלחמית העין. לאחר תקופת דגירה, שאורכת שמונה עד 12 ימים מרגע ההדבקה ובמהלכה מתפשט הנגיף בגוף, מתחיל השלב הראשון (פרודרום), הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, רתיעה מאור (פוטופוביה), נזלת ושיעול.
אצל 70-50 אחוזים מהחולים יופיעו נגעים אדומים-כחולים על החלק הפנימי של הלחיים ובחלל הפה. אלה נגעים יחודיים למחלה, הקרויים "נקודות קופליק". נגעים אלה עלולים להתפשט אל השפתיים, החניכיים, החיך, העפעפיים והנרתיק.
הפריחה מתחילה סביב המצח, בסמוך לקו השיער, מאחורי האוזניים ועל הצוואר ומתפשטת מטה אל עבר החזה, הבטן והרגליים - עד הקרסוליים. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד עשרה ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.
ילדים מתחת לגיל 5 או מבוגרים מעל גיל 20 עלולים להימצא בסכנת חיים ממשית אם נדבקו וחלו. הסיבה העיקרית למוות מהמחלה היא דלקת ריאות, שנובעת מחיידקים שתוקפים את הריאות וגורמים לזיהום משני.
חיידקים שכיחים כאלה הם סטרפטוקוקוס פנאומוניה, המופילוס אינפלואנזה וסטאפילוקוקוס אאוראוס - כולם גורמים לדלקת ריאות חמורה ומסכנת חיים.
ההגנה מחיסון חצבת לאחר קבלת שתי המנות הנדרשות, נמשכת במעל 97% מהמחוסנים - למשך עשרות שנים.
המחלה הופכת את הגוף לרגיש יותר לזיהומים רבים אחרים, ובהם דלקת של האוזן התיכונה (אוטיטיס מדיה), דלקת של עצם המסטואיד, המצויה מאחורי האוזן וסמוכה לקרומי המוח (מסטואידיטיס), דלקת של התוספתן (אפנדיציטיס), דלקת שריר הלב, שלשולים והקאות עד התייבשות וזיהומים נוספים.
הסכנה הקטלנית מכולן היא סיבוך של החצבת הקרוי SSPE - דלקת כלל-מוחית כרונית שכמעט תמיד מסתיימת במוות. הדלקת הזו פורצת בין שבע עד 13 שנים מרגע ההדבקה, לאחר שהנגיף הופך בדרך לא ברורה לאלים במיוחד, גורם להרס תאי המוח ולמוות אצל כל החולים.
כיום אין כל תרופה לחצבת. אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלות ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.
החיסון נגד חזרת, חצבת ואדמת מכונה MMR, והוא חלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב. החיסון ניתן בהזרקה תת-עורית בשתי מנות - הראשונה בגיל שנה והשנייה בגיל 6. החיסון נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעלייה קלה של חום הגוף שישה עד 12 יום מרגע החיסון, לעתים בליווי פריחה קלה - שנעלמת.
מי צריך להתחסן נגד חצבת?
החיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בישראל בגיל 12 חודשים ובכיתה א' - סך הכל שתי מנות חיסון.
מבוגרים שלא חלו בעבר בחצבת, ולא קיבלו שתי מנות חיסון כנגד הנגיף. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות זו מזו.
מי שנולדו בישראל לפני שנת 1957: נחשבים מחוסנים באופן טבעי ולכן אינם צריכים לקבל חיסון.
מי שנולדו בישראל בין השנים 1957 עד 1977: נחשבים למי שאינם מחוסנים או לבעלי חיסון חלקי כנגד המחלה, למרות שחלקם הגדול מחוסן באופן טבעי (באותן שנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל). לכן לנוסעים לחו"ל מומלץ להשלים את החיסון (מנה אחת או שתי מנות, בהתאם לגיל ולמצב החיסון) על פי הנחיות משרד הבריאות.
מי שנולדו בישראל החל משנת 1978 ואילך: נחשבים מחוסנים ואמורים היו לקבל שתי מנות ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות.
לפנייה לכתב/ת 
