משתעלים בחורף: מה אומר סוג השיעול על המחלה שלך

נמאס לכם להשתעל בלי הפסקה? במרבית המקרים נובע שיעול טורדני ממחלה ויראלית חולפת האופיינית לעונות המעבר ולחורף. הנה חמישה סוגי שיעולים שכיחים בחורף, כיצד מתבצע הטיפול, ומתי אתם צריכים לגשת לרופא.

1. דלקת ויראלית של דרכי הנשימה

הסיבה השכיחה ביותר לשיעול היא זו המתרחשת בעקבות זיהום ויראלי. ישנם נגיפים רבים הגורמים לשיעול, כשהשכיחים בהם כוללים את הנגיף RSV הגורם בעיקר לדלקת ריאות ויראלית בפעוטות הנקראת "ברונכיוליטיס", נגיף אדנו וירוס, נגיף HMPV, וגם נגיפי השפעת. מרבית התסמינים של הצטננות או של שפעת חולפים תוך כמה ימים, אולם לעתים השיעול "נתקע" למשך שבועות ואפילו חודשים, משום שהנגיפים גורמים לדרכי האוויר להפוך לדלקתיים ולרגישים, מה שמעורר את רפלקס השיעול. כך, גם הרבה אחרי שהנגיף נעלם, השיעול עלול להימשך זמן רב.

אם אתם או ילדכם סובלים משיעול ללא עליית חום, ללא הקאות וללא קוצר נשימה, תוכלו לנסות טיפול באינהלציות מי מלח, 4-6 פעמים ביממה. האינהלציות מגבירות את הלחות בקנה הנשימה והריאות ומסייעות לריכוך הליחה ופליטתה בשיעול. בנוסף, תוכלו להסתייע בתרופות להקלת השיעול (מוקוליט, ברונכולט). יש להקפיד על שתיה מרובה, שכן מצבי התייבשות מגבירים את התמצקות הליחה, מפחיתים את הלחוץ בדרכי האוויר ומחמירים את השיעול.

הקפידו על שתייה מרובה(צילום: shutterstock)

2. דלקת ריאות חיידקית

היא שכיחה פחות ממחלות ויראליות, אבל דלקת ריאות חיידקית עלולה לגרור שיעול שעשוי להימשך גם מספר חודשים לאחר שחלפה. שיעול הנגרם מחיידק מלווה בדרך כלל בחום, אך לא בנזלת (אם מדובר בדלקת ריאות חיידקית ולא ויראלית). בצילום חזה ניתן להבחין באזורים בהירים או לבנים המעידים על דלקת, אך ישנם מקרים שבהם דלקת ריאות חיידקית כלל לא תופיע בצילום.

אם יחשוד הרופא בקיומה של דלקת ריאות, תקבלו טיפול אנטיביוטי. לבני 65 ומעלה, חולי סוכרת וחולים במחלות של מערכת החיסון מומלץ לקבל חיסון המגן בפני החיידק פנאומוקוק, הגורם המרכזי לדלקת ריאות, ולקבל מדי שנה חיסון נגד שפעת.

קראו עוד:

המחלה עברה - אבל השיעול ממשיך: מה עושים?

שיעול, חום גבוה או נזלת: להעלים את מחלות החורף בקלות

למה אנחנו בדרך כלל משתעלים פעמיים?

3. סטרידור

זה נשמע כמו קול של כלב ים הבוקע מחדר הילדים באמצע הלילה: סטרידור הוא היצרות של קנה הנשימה, הנקרא גם "קרופ" או "לרינגו-טרכאיטיס". האחראי לה ברוב המקרים הוא וירוס, אולם לעתים רחוקות גם אלרגיה, חומרים זרים שנשאפו או חומצה שעלתה מהקיבה עלולים לגרום להופעת השיעול הנבחני.

סטרידור, התוקף בעיקר ילדים (אך כאמור לעתים גם מבוגרים), נמשך כיומיים עד חמישה ימים. במרבית המקרים אפשר לטפל בסטרידור בבית אם מצבו של החולה טוב, מחייך, מגיב וללא חום גבוה. הטיפול הראשוני הוא באמצעות שאיפת אוויר קר (נסיעה במכונית עם חלונות פתוחים, או נשימה קצרה תחת קור קצה המקפיא או המזגן, הפסקה ושוב חזרה). בנוסף תוכלו לבצע גם אינהלציה של אדים שתפחית את הבצקת על מיתרי הקול.

אם הסטרידור מלווה בחום גבוה, קשיי נשימה, הפרשת ריר ומצב כללי ירוד של הילד, סעו בדחיפות לחדר המיון. הטיפול התרופתי יכלול אינהלציה של אדרנלין, סטרואידים וחמצן. אם מצבו של הילד חמור, יש צורך באשפוז תחת השגחה מתמדת אך ברוב המוחלט של המקרים מדובר במחלה קלה, החולפת בדרך כלל תוך כמה שעות עם אוויר קר ואינהלציות לחות בבית.

צפו: מה לעשות בזמן סטרידור

4. אסתמה

על פי ההערכות, כ-300 מיליון איש ברחבי העולם לוקים באסתמה, ומספר זה צפוי לעלות ל-400 מיליון תוך 20 שנה. על פי הערכת המרכז הלאומי הישראלי לבקרת מחלות, בארץ סובלים כ-163 אלף איש מאסתמה, מתוכם מתים מדי שנה כ-150 אנשים בשל סיבוכי המחלה.

מדובר במחלה דלקתית של דרכי הנשימה, המופיעה כתגובה לגירויים שונים. תגובה זו מתבטאת בהיצרות חסימתית של דרכי הנשימה, בבצקת, בהפרשות ריר מרובות ובהתכווצות של החלק השרירי בדופן דרכי הנשימה. חסימות אלה גורמות להפרעה באוורור ובחמצון בדרגות חומרה שונות. את מרבית ההתקפים ניתן למנוע בטיפול פשוט ויעיל. אבחון האסתמה נעשה בבדיקת רופא ובבדיקת תפקודי ריאות.

אם אתם או ילדכם לוקים באסתמה, ימליץ רופא הריאות על טיפול מניעתי במהלך החורף, או כשמתחילים התסמינים של דלקת ויראלית (נזלת או שיעול קל). במקרים קשים יותר, ימליץ הרופא על טיפול אינטנסיבי הכולל משאפים וסטרואידים.

צפו: איך להקל על קוצר נשימה באמצעות אינהלציה

5. שעלת

החיידק "בורדטלה פרטוזיס" גורם למחלת השעלת, הכוללת כמה שלבים: תחילה מופיעות נזלת מרובה והפרשה בעיניים, ובהמשך מגיעים התקפי שיעול קצרים הנמשכים על פני היממה כולה, מלווים בהאדמה של הפנים ושל העיניים עד רצון להקיא. השיעול מטריד מאוד ואף גורם לתחושת צריבה בחזה ולכאבי צלעות.

שעלת מסוכנת במיוחד לתינוקות, אצלם היא עלולה לגרום להפסקות נשימה ואפילו לדלקת מוח. השיעול עלול להימשך מספר חודשים, לכן הוא קרוי "מחלת מאה הימים".

שעלת מדבקת ביותר, והסיכון להידבק מאדם משתעל הלוקה במחלה הוא גבוה. בישראל מקבלים התינוקות חיסון בגיל חודשיים, אולם נתונים של השנים האחרונות גילו שיעילותו הולכת ויורדת עם השנים, כך שהמבוגרים נותרים חשופים לחיידק. מסיבה זו המליץ באחרונה משרד הבריאות לכל הנשים בהריון להתחסן נגד המחלה. החיסון ניתן גם לחיילים לפני גיוס, למטיילים ולמי שנחבל ומקבל חיסון אנטי טטנוס.

לרוע המזל, אין טיפול המחסל את התסמינים. הטיפול האנטיביוטי (בתרופות ממשפחת המקרולידים כמו אזניל וקלאסיד) מונע את העברת החיידק לסביבה, אך כמעט שאינו משפיע על השיעול. הדרך הטובה ביותר להימנע היא כאמור להתחסן נגד החיידק.

מתי צריך לגשת לרופא או לחדר המיון?

אלה הדגלים האדומים הדורשים לפנות ללא דיחוי לבדיקת רופא:

• שיעול וחום הנמשכים מעל שלושה ימים.
• שיעול מלווה בפליטת דם.
• תחושת קוצר נשימה מלווה בנשימה מהירה (מעל 20 בדקה במבוגרים, מעל 40 בדקה בפעוטות).
• שימוש בשרירי עזר לנשימה (בלט של הצלעות והרחבה של נחיריים)
• הכחלה סביב הפה.
• שיעול המלווה בהקאות מרובות.
• שיעול מלווה בירידה לא מוסברת במשקל או בהזעות לילה.