מה הקשר בין חוסר בטסטוסטרון (היפוגונדיזם) לבין מחלות שכיחות אחרות בגברים?

בשיתוף ד"ר אריק שכטר ואינפומד

חסר בטסטוסטרון המוכר גם כהיפוגונדיזם, נפוץ בעיקר בקרב גברים בעשור הרביעי ומעלה לחיים. הירידה בהורמון הגברי מובילה למגוון תופעות, בהן ירידה בחשק המיני והתשוקה, פגיעה בתדירות הפעילות המינית, היעדר זיקפות ליליות או ספונטניות ועוד. מעבר לכך, מחסור בטסטוסטרון משפיע גם על שלל מדדים: הוא עלול להוביל לירידה קוגנטיבית, לגרום קשיי ריכוז וזיכרון, לשינויים במצב הרוח, ולפגוע באיכות החיים. עם זאת, ההשלכה המשמעותית ביותר של היפוגונדיזם היא העלייה בסיכון להתפתחות של בעיות בריאותיות אחרות.

צפו ברופא מסביר:

מטרשת עורקים ועד להתקף לב: אלו הם המצבים הבריאותיים שהסיכוי להתפתחותם עולה בשל מחסור בטסטוסטרון

הספרות הקיימת כיום מראה כי רמות טסטוסטרון נמוכות קשורות לשכיחות מוגברת של אירועים לבביים, כמו אוטם שריר הלב ולתמותה קרדיווסקולארית. אלה הסובלים מהמחסור בהורמון מצויים גם בסיכון מוגבר להתפתחות טרשת עורקים, המהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלות לב וכלי דם.

בנוסף, חסר בטסטוסטרון נקשר במחקרים שונים לתסמונת המטבולית – הכוללת מספר גורמי סיכון שונים, בהם השמנת יתר, לחץ דם גבוה ותנגודת לאינסולין, אשר מעלים את הסיכון ללקות במחלות שונות. אלה הסובלים מהתסמונת מצויים בסיכון מוגבר להתפתחות של מחלות כלי דם והם בעלי סיכוי גבוה פי שלושה ללקות בהתקף לב או שבץ. הקשר בין התסמונת למחסור בהורמון הוא דו כיווני, וגברים אשר סובלים מהבעיה מצויים בסיכון מוגבר לחוסר בטסטוסטרון.

האם הטיפול במחסור בטסטוסטרון מוריד את הסיכון להתפתחות מחלות אלו?

על פי מחקרים שונים נמצא כי טיפול ארוך טווח בטסטוסטרון בגברים הסובלים מהיפוגונדיזם, עשוי להוביל לשיפור ממושך בכל גורמי הסיכון שעלולים להוביל להתפתחות של מחלות לב וכלי דם, כמו גם לשיפור בגורמי הסיכון אשר מעלים את הסיכוי להתפתחות של מחלות מטבוליות.

כיום, קיימים בישראל שלושה תכשירים המשמשים לטיפול במחסור בטסטוסטרון:

נבידו - הניתן בערך אחת לכל שלושה חודשים בהזרקה לשריר העכוז

טסטווירון – הניתן כל כשלושה שבועות באמצעות זריקה.

טסטומקס – תכשיר ג'ל למריחה יומיומית על גבי העור.

סוג התרופה והמינון הנדרש יקבעו על ידי הרופא המטפל, בהתאם להעדפות המטופל ואורח חייו, רמת הטסטוסטרון בדם (כפי שנצפתה בתוצאות הבדיקות) וכן גם תגובת המטופל לטיפול. הטיפול בטסטוסטרון ממקור חיצוני בטוח והוא אינו מעלה את הסיכון להתפתחות של תאים ממאירים בערמונית או תופעות אגרסיביות בבלוטה. עם זאת, גברים אשר סובלים מסרטן ערמונית מתקדם אינם נחשבים למועמדים מתאימים לטיפול. בקרב גברים שסבלו בעבר מגידול מקומי בערמונית וטופלו באופן כירורגי ללא עדות למחלה פעילה בהווה, ניתן לבחון את האפשרות למתן הטיפול החליפי. מומלץ להתחיל את הטיפול לאחר שנת מעקב אחת לפחות ממועד הניתוח. במטופלים שעברו טיפול בברכיתרפיה או בקרינה חיצונית לסרטן ערמונית ניתן לשקול טיפול בטסטוסטרון ולבצע ניטור צמוד של הישנות המחלה הממאירה.

בשיתוף ד"ר אריק שכטר ואינפומד