היפוגונדיזם (חסר בטסטוסטרון): מה זה אומר ומה המשמעות?

בשיתוף ד"ר אריק שכטר ואינפומד

חסר בטסטוסטרון, או היפוגונדיזם, היא תופעה המתארת ירידה בכמות הטסטוסטרון המיוצרת בגוף, כלומר רמות נמוכות של ההורמון בדם, מתחת לטווח הנורמלי.

צפו ברופא מסביר:

הסיבה המרכזית לירידה ברמות הטסטוסטרון היא ההתבגרות הפיזית, המובילה לייצור מופחת של ההורמון. בקרב גברים החל מגיל 40, מתחילה ירידה בכמות ההורמון המיוצר בגוף בכ-1% בכל שנה. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם קיימת ירידה קיצונית ברמת הטסטוסטרון, מחוץ לטווח המוגדר כנורמלי. ירידה זו מובילה להתפתחות תסמינים שונים, בהם:

• ירידה בחשק המיני ובאיכות, חוזק ותדירות הזיקפות.
• השמנה וסוכרת לא מאוזנת, אוסטיאופורוזיס (ירידה בצפיפות עצם) וירידה במסת השריר.
• איבוד שיער הפנים, השחי והערווה, אנמיה ושינויים במצב הרוח ובחיוניות.
  

באילו מצבים מומלץ לבצע בדיקת דם לבחינת רמות הטסטוסטרון?

בדיקת דם לבחינת רמות הטסטוסטרון מתבצעת בשעות הבוקר לאחר צום. הבדיקה מומלצת לגברים שמתלוננים באופן עקבי על התסמינים האופייניים לחסר בטסטוסטרון.

איך ניתן לטפל?

בישראל, קיימים כיום שלושה תכשירים לטיפול במחסור בטסטוסטרון: נבידו - הניתן אחת לכל שלושה חודשים בממוצע בהזרקה לשריר העכוז, טסטווירון – הניתן כל שלושה שבועות בממוצע באמצעות זריקה וטסטומקס – תכשיר ג'ל למריחה יומיומית על גבי העור. המינון יקבע על ידי הרופא המטפל בהתאם להוראות היצרן, לתגובת המטופל לטיפול ולרמת הטסטוסטרון הכללי בסרום (כפי שנצפתה בתוצאות הבדיקות). ברוב המקרים, שיפור בבדיקות המעבדה יקדים את התגובה הקלינית והשיפור בתסמינים. מחקרים שונים הראו כי טיפול בטסטוסטרון חלופי בגברים שסובלים מהיפוגונדיזם, מוביל לשיפור ניכר בתסמינים ועשוי לסייע בשיפור איכות החיים של הסובלים מהבעיה.

במהלך הטיפול יש לבצע בדיקות תקופתיות לשם הערכת השיפור בתסמינים ותופעות הלוואי. בנוסף, מומלץ גם לבצע בדיקה רקטלית של הערמונית לאחר כשישה חודשים מתחילת הטיפול. במידה והמצב הקליני והמעבדתי השתפר והפך יציב, פגישת הביקורת הבאה תתבצע לאחר שישה חודשים. בהמשך מומלץ מעקב מדי שנה, שיכלול גם בדיקה רקטלית של הערמונית ובדיקות מעבדה.

בשיתוף ד"ר אריק שכטר ואינפומד