מה עדיף: אידוי, עישון או שמן? מדריך לצרכן קנאביס רפואי
קהילת צרכני הקנאביס בישראל הולכת וגדלה, אך החששות והשאלות בנוגע לשימוש בצמח עוד קיימות. האם אפשר להימנע מהאפקט הפסיכו-אקטיבי ומה עושים עם תחושת "מאנצ'יז"?
מאז נכנסה רפורמת משרד הבריאות לפועל (שכרגע נמצאת בהקפאה), מטופלים חדשים רבים הצטרפו לקהילת צרכני הקנאביס בישראל. עובדת היותו מוצר חדש יחסית במדפי בתי המרקחת, מובילה לכך שהצמח מעורר שאלות רבות ואף חששות. בניסיון לעשות קצת סדר, אביא כאן את התשובות לשאלות השכיחות ביותר.
קיראו עוד:
מטופלי קנאביס רפואי מתלוננים: "מקבלים מנות מופחתות"
ליצמן למגדלי הקנאביס: שחררו המוצרים לבתי המרקחת - ולא, רישיונכם יישלל
מפת הקנאביס בישראל: איפה צורכים הכי הרבה ואילו מחלות מובילות
"הלוואי שלא היו עושים לכם את זה": רוקח מאבד עשתונותיו אל מול צרכני קנאביס
האם אתמכר לסמים בעקבות השימוש בקנאביס?
רישיון לצריכת קנאביס למטרות רפואיות מתקבל פעמים רבות לאחר מאבק מתמשך מצד המטופל, מתוך אמונה שקנאביס הוא הטיפול האפקטיבי ביותר עבורו. עם זאת, מטופלים חדשים ולא מנוסים מקבלים את רישיון הצריכה עם חששות רבים ואי ודאות.
החששות העיקריים שמתעוררים אצל המטופלים הם "איך הדרדרתי לסמים?", או "האם אהיה בשליטה? ומה אם אני אכנס ל-'סרט רע' ולא אצליח לצאת ממנו?". בכאלה מקרים, מה שאני נוטה לעשות זה לבקש מהמטופל לראות את התרופות שהוא צורך מלבד הקנאביס, ולהראות לו שקנאביס מסוכן הרבה פחות מתרופות שהוא כבר לוקח. למשל תרופות אופיאטיות הידועות כממכרות ומזיקות, ונפוצות מאוד לטיפול בכאב.
קנאביס הוא צמח שאינו ממכר כשלעצמו. עם זאת, על פי מחקרים, ישנה קבוצה קטנה באוכלוסייה שלה נטייה גנטית לפתח התמכרויות - בין שאלכוהול או הימורים ובין שקנאביס. צריכת קנאביס למטרות רפואיות, הנעשית באופן מבוקר בליווי מדריך, מאפשרת טיפול הדרגתי, שמוביל להסתגלות הגוף וכך לצריכה בטוחה.
חשוב לציין כי צריכת קנאביס בליווי מדריך מנוסה מאפשרת מעקב אחר תופעות לוואי אפשריות ובהתאם להם שינוי במינון, בתדירות ובאופן הצריכה. באמצעות טיפול אחראי ניתן לשלוט באופן הטוב ביותר בהשפעת הצמח ולייעל את האפקטיביות הטיפולית.
אידוי, עישון או שמן – מה עדיף?
שמן
זהו אופן הצריכה שהכי פחות מרתיע מטופלים חדשים, היות והוא לא כולל שאיפה לריאות. לרוב הוא גם נתפס כיותר סטרילי. את השמן מטפטפים מתחת ללשון ומחכים כשתי דקות כדי לאפשר לחומרים הפעילים להיספג בחלל הפה הישר אל מחזור הדם. חלק מהחומרים הפעילים נכנסים למערכת העיכול ומשם לפירוק בכבד – מה שהופך את משך ההשפעה של השמן וכך גם את משך ההמתנה עד להשפעה ארוכים יותר (משך ההמתנה להשפעת השמן שונה מאדם לאדם ונעה בין חצי שעה לשעה וחצי בממוצע).
אצל מטופלים חדשים ולא מנוסים, צריכת שמן עם אחוזי THC גבוהים מומלצת יותר בשעות הפחות פעילות של הערב והלילה. אם מטופל בוחר לצרוך קנאביס בשעות היום, עליו להכיר את ההשלכות על תפקודו, הכוללות עייפות ותחושת כבדות, כמו גם תחושת אופוריה במשך זמן ארוך יותר.
הדרגתיות היא מילת מפתח בטיפול בקנאביס. מטופל בתחילת דרכו מבצע ניסוי וטעיה, כדי לבחון מה המינון ותדירות הטיפול המתאימים ביותר עבורו. אם התרכובת או הזן שנבחרו אינם מתאימים למטופל – הוא יאלץ להמתין זמן ארוך יותר עד שההשפעה תחלוף, בניגוד לאופציה השנייה – עישון או אידוי.
עישון ואידוי
היתרון העיקרי שבאופן צריכה זה הוא במיידיות ההשפעה – השפעה תורגש כמה שניות מלקיחת שאיפה, ותגיע למלואה אחרי כ-10 דקות. באותו אופן, ההשפעה יורדת מהר יותר בהשוואה לצריכת קנאביס בשמן, מה שמאפשר לתקן את המינון במהלך הצריכה באופן מיידי.
אופן צריכה זה מתאים יותר למטופלים עם מחלות נויירולוגיות (אפילפסיה למשל), אנשים הסובלים מכאבים מתפרצים, ופוסט טראומטים הזקוקים להשפעה מיידית. עישון קנאביס עלול להוות בעיה אצל מטופלים שלא מורגלים בעישון, שכן עשן הקנאביס סמיך וגורם לשיעול בהתחלה.
אמצעי צריכה שכזה אינו מתאים לכל אחד בעיקר לא למטופלים הרגישים לתחושת השריפה בגרון ולשיעול. במקרים של מחלות ניווניות כמו טרשת נפוצה, ניוון שרירים ואף פרקינסו,ן יכולה להיות בעיה לסגור את השפתיים ולשאוף (במקרים כאלו גם אידוי יהווה בעיה). כמו כן, בעישון אנו שואפים חומרי בעירה, מה שרפואית אינו מומלץ.
באידוי, לעומת זאת, לא נשאפים חומרי בעירה. עלי הקנאביס מתחממים בטמפרטורה מדויקת, ובתהליך זה משתחררים החומרים הפעילים אל הגוף.
הן באידוי והן בעישון, ובניגוד לשמן – יש לקחת בחשבון כי מדובר בפעולות המצריכות התעסקות: לפורר את התפרחת, ולגלגל את הנייר במקרה של עישון. לתחזק ולנקות את מסננות, ולהדליק את המכשיר במקרה של אידוי, מה שעלול להוות אתגר בקרב מטופלים עם בעיות מוטוריות.
איך נמנעים מאפקט ה-"סטלה"?
הקנאביס מכיל מאות חומרים פעילים. מתוכם רק אחד אחראי לאפקט ה-"סטלה", או ההשפעה הפסיכואקטיבית - ה- THC. הרבה מטופלים חדשים המפחדים מההשפעה הפסיכו-אקטיבית, מבקשים לצרוך זנים עם אחוזי THC נמוכים עד נמוכים מאוד. אך ל-THC תכונות תרפויטיות רבות – הוא משכך כאבים נפלא, עוזר בהרגעה, משרה שינה, ומסייע בפתיחת תיאבון. הרופא המטפל אמור להפנות את המטופל לקומבינציה המתאימה לו לפי מצבו הרפואי. מדריך הקנאביס מסייע למטופל בהתאמת המוצר הן למצבו הרפואי והן לאורח חייו
.
שימוש במוצרי CBD (חומר פעיל נוסף בקנאביס), אפשר כאמור להימנע לחלוטין מהאפקט הפסיכו-אקטיבי, אך מסייע רק לחלק מהמצבים הרפואיים. ככלל, אני מגדירה את אותה תחושה ממסטלת כתוצאה מצריכת THC, כתופעת לוואי לכל דבר. מתפקידו של מדריך המטופל לסייע בהתמודדות עם התחושה הפסיכו-אקטיבית באופן מבוקר ומדיד, במטרה להתאים אישית את חוויית הטיפול לצרכיו של המטופל.
הדרגתיות היא מילת המפתח בצריכה נבונה של קנאביס למטרות רפואיות. באמצעות טקטיקה טיפולית זו, ניתן לבחון מתי הגוף מגיע לנקודה בה הקנאביס מסייע ומתי מביא לתחושת חוסר נוחות. יחד אנו בוחנים מתי המטופל הגיע לנקודה הנכונה עבורו, וכיצד עליו להימנע מהגעה לתחושות לא נעימות כמו תחושת כבדות, הירדמות בשעות לא רצויות, ירידה חדה בלחץ דם, ועוד.
איך מתמודדים עם תופעות הלוואי יובש בפה ועיניים אדומות, בעקבות צריכת קנאביס?
תופעות לוואי כמו יובש בפה ואודם בעיניים שכיחות למדי בקרב צרכני קנאביס הן בצריכת שמן והן בשאיפה, ויכולה להתגבר אצל מטופלים הצורכים תרופות אחרות במקביל. בזמן השימוש, קנאביס מרחיב את כלי הדם ובאופן טבעי זה בא לידי ביטוי גם בעיניים אדומות.
לרוב מדובר בתופעה המופיעה ברמה קלה יחסית ואינה מפריעה לשגרת היומיום, אך במקרים נדירים ישנם מטופלים שחווים את התופעות הללו בעצימות גבוהה יותר ומתקשים להתמודד עימן עד לכדי הפסקת טיפול. עם זאת, במרביתם המוחלט של המקרים מדובר בתופעות שניתן בקלות לפתור באמצעות שתייה מרובה, ושימוש בטיפות לחות לעיניים.
מה עושים עם תחושת ה-"מאנצ'יז" בעקבות צריכת קנאביס?
הגברת תחושת תיאבון (הנקראת כסלנג "מאנצ'יז"), מהווה אצל חולים מסוימים ברכה והנה חלק בלתי נפרד מהטיפול. כך למשל בקרב מטופלים הסובלים מתת משקל כתוצאה מדיכאון, כימותרפיה או מחלות עצביות שונות. אצל מטופלים אחרים מדובר בתופעה המהווה מטרד, ביניהם חולים הסובלים מעודף משקל, או מבוגרים הממעטים לנוע או לבצע פעילות גופנית, וחוששים מעליה לא רצויה במשקלם.
בתחילת השימוש, תופעת המאנצ'יז מופיעה לרוב בעצימות גבוהה, אך ככל שהגוף מסתגל יותר לקנאביס כך היא גם מתמתנת. כדי להתמודד בצורה המיטבית עם התחושה, המלצתי היא להכין מראש צלחת עם אוכל מוכן. כך תוכלו להבטיח לעצמכם מנה בריאה ובכמות מבוקרת, אחרת תרצו לאכול כל מה שאתם רואים – גם דברים פחות בריאים. יש לציין כי לא כל הזנים פותחים את התיאבון באותה מידה.
האם הטיפול יכול להתאים לכל מטופל שקנאביס הוכח כאפקטיבי עבורו?
ברוב המקרים הייתי אומרת שכן, קנאביס בהחלט מסייע למטופלים רבים בהתמודדות עם תסמיני מחלה ותופעות לוואי. כך למשל, בהגברת תיאבון בקרב מטופלי כימותרפיה, בשיכוך כאבים, בהפסקת רעידות בקרב חולי פרקינסון ועוד. עם זאת אין טיפול אחד שמתאים לכולם וגם לא נעשו מספיק מחקרים קליניים בנושא - בעיקר בתחום שילוב קנאביס עם תרופות אחרות. מחקר שבוצע במרכז הרפואי רמב"ם, למשל, הראה פיחות של 40% ביעילותו של טיפול אימונולוגי הניתן לחולי סרטן בשילוב עם קנאביס, מה שמצביע על כמה נחוצים מחקרים קליניים נוספים בנושא.
הכותבת הינה מדריכת מטופלים של חברת Cann10 המשווקת מוצרי קנאביס רפואי Cannareet
לפנייה לכתב/ת 
