מחקר: הליצנים הרפואיים בישראל מדוכאים מהמראות בבתי החולים
חוקרים מהמכללה האקדמית תל חי מצאו שכמעט מחצית מהליצנים הרפואיים הם בעלי רגישות גבוהה מאוד שפוגעת באפקטיביות הטיפול ואף גורמת להם לדיכאון. יוזם המחקר: "להקצות משאבים לתמיכה נפשית עבור הליצנים הרפואיים במהלך עבודתם"
הליצנים העצובים מאחורי הסטטוסקופ: חוקרים ישראלים מצאו כי קרוב למחצית מהליצנים הרפואיים מקבלים קשה את המראות בבית החולים, וסובלים מעצבות הפוגמת ביעילות הטיפול שלהם, חלקם אף סובלים מדיכאון.
מתחילת המאה ה-21 התפתח השימוש בליצנות רפואית וטיפולית באופן עקבי ברחבי העולם: ליצנים מועסקים במוסדות רפואיים ושיקומיים, במוסדות חינוך, בריאות הנפש ובמוסדות רווחה. הם מתחברים למטופלים תוך שימוש בכישוריהם במשחק, מוזיקה והומור, במטרה לדאוג לצרכים הנפשיים של המטופלים ולאפשר להם להתמודד עם רגשות קשים כמו פחד ובדידות, שרבים מהם חשים.
מחקר בינלאומי חדש בחן את המאפיינים של הליצנים הרפואיים ואת רווחתם הנפשית במסגרת עבודתם. במחקר השתתפו 62 ליצנים וליצניות, חברים בארגון "רופאי חלום" הישראלי. הנחקרים התבקשו לדווח בעזרת שאלונים לדיווח עצמי על רמת רגישותם, על אסטרטגיות מתן הטיפול שלהם ועל רמת הדיכאון אותה הם חווים בחודש האחרון.
צפו: מחקר קובע כי דיכאון מקצר חיים - כיצד תתמודדו?
קיראו עוד:
מחקר: ליצנים רפואיים מפחיתים חרדה בילדים חולים
האיום הפנימי: איך נפטרים מהתקפי החרדה
מחקר: אנשים עם דיכאון חיים 18-10 שנים פחות
הממצאים שעלו מהמחקר הראו ש-43.5% מהליצנים היו בעלי רגישות גבוהה מאוד, כלומר שכיחות גבוהה מזו שבאוכלוסייה הכללית. בנוסף, נמצא במחקר כי ככל שהרגישות גבוהה מאוד, כך אסטרטגיות מתן הטיפול של הליצן היו אפקטיביות פחות, והתבטאו ברצון "כרוני" לטפל באחר יתר על המידה תוך מכוונת נמוכה לצרכיו האמתיים של המטופל. ממצא נוסף הצביע על כך שככל שמתן הטיפול היה אפקטיבי פחות כך עלו הדיווחים על דיכאון בקרב הליצנים הרפואיים.
"מסקנות המחקר משמעותיות מאוד לגיוס והכשרה של ליצנים רפואיים", אומר ד"ר גולדברג. "נראה כי רגישותם הגבוהה מאוד של הליצנים הרפואיים בסביבה רוויית לחץ עלולה לפגוע באיכות הטיפול, ומעלה את מצוקתם הרגשית. לפיכך, יש הכרח להסדיר את מיון המועמדים למקצוע, את הכשרתם של הליצנים הרפואיים, ולבסוף להקצות משאבים לתמיכה נפשית עבור הליצנים הרפואיים במהלך עבודתם.
"ממצאים אלו מצטרפים לעבודות שנעשו בקרב אנשי מקצועות הרפואה בארץ ובחו"ל, המצביעות על ההשפעה הפסיכולוגית והתפקודית של הנחשפים לעוצמות הסבל והכאב של המטופלים שלהם", הוסיף פרופ' מולי להד, מומחה למצבי לחץ וחרדה מהמכללה האקדמית תל-חי. "הליצנים חשופים לאירועי קיצון ללא תמיכה מסודרת או הדרכה המאפשרת עיבוד של החוויות הקשות שלהם".
"ניסינו לבחון האם דרישות העבודה הייחודיות של הליצן הרפואי, היכולת לזהות במהירה את צרכי המטופל ומתן המענה המהיר לצרכים אלו, מושכים אנשים בעלי אישיות רגישה מאוד לבחור בקריירה זו", מסביר ד"ר גולדברג.
"מדובר ביכולת שמאפשרת רגישות גבוהה יותר למצוקות האחר, וגם נטייה למצפונות רגשית וסנסורית". לדברי ד"ר גולדברג, כ-25 אחוזים מהאוכלוסיה הם בעלי רגישות מולדת גבוהה מאוד. החוקרים בדקו את הקשר בין אישיות זו לבין יכולתם להעניק טיפול לחולים.
המחקר נערך בידי ד"ר אלון גולדברג מהחוג לחינוך והתכנית לתואר שני בדרמה תרפיה במכללה האקדמית תל-חי, וד"ר אלברטו דיאוניג'י, ליצן רפואי ונשיא התאחדות הליצנים הרפואיים באיטליה. המחקר נעשה בתמיכת ארגון "רופאי חלום" הישראלי, ויוצג בכנס "היבטים רב-תחומיים של ליצנות רפואית וטיפולית" שיתקיים בסוף החודש במכללת תל-חי.