מהשנה הבאה: רופאים מתמחים יוכלו לקצר תקופת ההתמחות
פיילוט שיחל ב-2020 יאפשר למתמחים ברפואה לקצר את תקופת ההתמחות שלהם שעומדת כיום על בין ארבע לשש שנים. התנאי: עמידה בשורת יעדים ברורים וניתנים למדידה, שיפוקחו ויבוקרו על ידי רופאים בכירים במחלקה. ההסתדרות הרפואית: "השינוי המשמעותי ביותר שנעשה אי פעם בתוכנית ההתמחות בארץ"
השינויים, שעל פי ההסתדרות הרפואית הם "המשמעותיים ביותר שנעשו אי פעם בתוכנית ההתמחות בישראל", מבוססים על מודל בשם "התמחות מכוונת תוצאות" (CBME), שמיושם כבר בכמה מדינות, ביניהן ארצות־הברית, קנדה, בריטניה והולנד.
מצוקת האשפוז בבתי החולים:
אחד השינויים המשמעותיים הוא שמתמחים שיוכיחו כישורים גבוהים במיוחד יוכלו לזכות בקיצור תקופת ההתמחות שלהם. כיום תקופת ההתמחות קבועה מראש על פי המקצוע הרפואי ונעה בין ארבע שנים לפחות ועד שש שנים. החל מהשנה הקרובה תקופת ההתמחות לא תיקבע מראש, אלא תושפע בהתאם ליכולת של כל מתמחה.
קראו עוד:
מערכת הבריאות בקריסה - אך לסטאז'רים אין תקן להתמחות ברפואה
עדות של רופא: "המדינה בוגדת באזרחיה, וזה עולה בחיי אדם"
בסוף השנה: יופסקו תורנויות השליש של המומחים
המשמעות היא שלפחות בחלק מהמקרים ניתן יהיה לסיים התמחות מהר יותר - בשורה גדולה בעיקר לנוכח הביקורת על תקופת ההתמחות הארוכה המאפיינת את בתי החולים בישראל. לדבר יהיו השלכות גם על שכרו של המתמחה שתקופת ההתמחות שלו תקוצר.
כחלק מהשינויים, בשלבי הסיכום א' ו־ב' של ההתמחות, המתמחים לא ייבחנו רק בתחומי הספרות הרפואית, אלא יידרשו גם לעמוד ביעדים ברורים ומדידים, ביניהם: מיומנויות בחדר הניתוח, יכולת ניהול והפעלת צוות רפואי, תקשורת עם החולים ובני משפחותיהם ועוד. מי שימדדו את יכולות המתמחים בתחומים אלה יהיו רופאים בכירים במחלקה, שיערכו תצפית ובקרה על המתמחים וידווחו את רשמיהם למועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית.
כך למשל, אחד הפרמטרים החדשים יהיה בחינת מיומנויות תקשורת של הצוות הרפואי מול החולים ובני המשפחה. אם עד היום המתמחה נדרש לדעת מה הם הסיבוכים שיכולים להיגרם כתוצאה מהליך ניתוחי כלשהו, בתוכנית החדשה הוא יידרש לבצע סימולציה כיצד הוא מסביר עליהם לחולה ולמשפחתו.
"העולם משתנה, הטכנולוגיה מתפתחת, ציבור המתמחים וקהל המטופלים שונים מבעבר", הסביר אתמול פרופסור גידי פרת, יו"ר המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית. "היום כבר לא מספיק שהכירורג יידע לבצע ניתוח כזה או אחר. הוא צריך לדעת גם לתקשר עם אנשים, או להנהיג צוות".
.PNG "פרופסור גידי פרת (צילום: עידו שניר)")
"צורת החינוך לרופאים מתקיימת כבר שנים רבות באותו המבנה, כשהמתמחה צריך למלא פרק זמן מוגדר שבין ארבע לשש שנים", הוסיף פרופסור פרת. "יש מתמחים שמסוגלים ללמוד מהר יותר והיתרון של השיטה החדשה הוא שיציאתו מההתמחות תהא תלויה ביכולות שלו. רופא לא ייאלץ להקדיש שנה נוספת של התמחות אם הרופאים הבכירים שנותנים לו הערכה ומשוב סוברים שהוא בשל לסיים את ההתמחות. במשך השנים לא הייתה מערכת הערכה מסודרת, מלבד הבחינות העיוניות בתום כל שלב בהתמחות. בשיטה החדשה המתמחה יצטרך להוכיח כי הוא רכש מיומנויות ובה נוכל לקבוע מה אנחנו רוצים שהרופא המומחה יידע".
החשש של הבכירים
לדברי פרופסור פרת היו גם לא מעט רופאים בכירים שהביעו חששות וספקות שונים לגבי השינויים הצפויים: עלה למשל חשש שהרופאים המומחים ייאלצו להקדיש יותר זמן עבור התצפית וההערכה של המתמחים, דבר שהוא מורכב במציאות של העומסים שנראים בבתי החולים".
בשטח, על פניו, התגובות למהלך נשמעות נלהבות. ד"ר אלה קיטרוסר, מתמחה בגיניקולוגיה בבית החולים שערי צדק בירושלים, ויושבת ראש פורום המתמחים בהסתדרות הרפואית אמרה אתמול: "אצל נשים מתמחות, שלושת החודשים הראשונים של חופשת הלידה באים על חשבון הפז"ם של תקופת ההתמחות. זה גורם לכך שנשים בגיל הילודה מתעכבות במקצוע. השינוי הזה ייתן להן הזדמנות ומוטיבציה להוכיח כישורים גבוהים ולצמצם את הפער שנוצר מחופשת הלידה".
גם ד"ר אליאס חילו, מומחה לרפואה פנימית ומתמחה בקרדיולוגיה בבית החולים האנגלי־סקוטי בנצרת מברך על השינוי הצפוי: "במהלך ההתמחות כיום הדגש הוא על לימוד מהספר והישגים מדעיים, אבל אני מאמין שלהיות רופא זה לא רק לשלוט במושגים מורכבים ברפואה, אלא גם המיומנויות הרכות שנוגעות ליחס למטופל ולמשפחתו.
חשוב לגרום לחולה להרגיש בנוח ולוודא שהוא מבין ממה הוא סובל. רופא לא צריך להיות רק ד"ר גוגל - מחשב שעונה על כל השאלות בצורה יבשה, אלא גם לרכוש מיומנויות שהן הרבה מעבר לרפואה שלצערי, עד היום לא שמו עליהן דגש במהלך ההכשרה הרפואית".
לפנייה לכתב/ת 
