עמירם הגיע לקופ"ח לקבל חיסון - וניצל מהתקף לב

מטופל שהגיע לביקור תמים במרפאת מכבי בפתח-תקווה כדי לבצע חיסון למניעת שלבקת חוגרת – מצא עצמו מובהל לצנתור לב דחוף בזכות עירנות האחות. עמירם מרקוס (65, פתח תקווה), הגיע לפני כשבועיים למרפאת מכבי בכפר גנים כדי לבצע חיסון למניעת מחלת "שלבקת חוגרת". במרפאה קיבלה אותו האחות, מורן שפירא, ועל פי הנהלים שאלה אותו מספר שאלות קצרות לפני ביצוע החיסון.

שפירא מספרת: "במהלך התשאול הרפואי עלה כי עמירם מקפיד על אורח חיים בריא, תזונה נכונה ופעילות גופנית והיה מספיק אחראי כדי לקבוע לעצמו חיסון למניעת שלבקת חוגרת. זה רק מצביע על כמה זה הוא מודע לשמירה על בריאותו".

עמירם מרקוס ומורן שפירא. התעקשה לבצע א.ק.ג במקום

במהלך השיחה ביניהם, סיפר מרקוס לאחות כי בליל אמש הוא חש מועקה בחזה שהעירה אותו משנתו. הוא הוסיף כי לאחרונה הוא מרגיש לחץ קל בחזה כאשר הוא מבצע פעילות גופנית, אבל מכיוון שכאבים אלו חלפו במהרה, הוא לא ייחס להם חשיבות. שפירא החליטה לבדוק את דבריו. "לאחר שחיסנתי אותו, ביקשתי שימתין כמה דקות מחוץ לחדר האחיות כדי לוודא שהוא לא מפתח תופעות לוואי או מגיב בצורה יוצאת דופן לחיסון וביקשתי ממנו לקבוע תור לביצוע בדיקת א.ק.ג".

לדבריה, בעקבות תחושת בטן, שינתה את דעתה ולא שיחררה אותו מהמרפאה: "יצאתי לחדר ההמתנה ובקשתי מעמירם שיישאר במרפאה כדי שנבצע את בדיקת הא.ק.ג עכשיו. פענוח בדיקת הא.ק.ג הגיע לאחר מספר דקות והרופא שהיה באותה עת במרפאה ראה את הממצאים והנחה את האחות להזמין בדחיפות ניידת טיפול נמרץ, כיוון שעמירם היה למעשה במהלך אירוע לבבי חמור ונזקק לצנתור בדחיפות.

מרקוס מספר כי בתחילה התקשה להבין על מה המהומה: "לא הבנתי למה האחות מתעקשת לבצע הכול מיד. כשהיא ספרה לי על תוצאות הפענוח של הבדיקה הופתעתי עוד יותר כי בתחושה שלי, יכולתי באותו רגע לרוץ מרתון ולחזור. ממש לא הרגשתי שאני במצב קריטי". בניידת הטיפול הנמרץ, הוא חובר למוניטור לב ואז התברר כי עקשנותה של האחות הצילה את חייו.

הוא פונה לבית החולים ותוך מספר שעות נכנס לצנתור דחוף. במהלך הניתוח גילו הרופאים כי אחד מעורקי הלב של עמירם היה חסום ב99% ותפקוד הלב נפגע חלקית. לאחר יומיים, הוא שוחרר לביתו. כיום הוא מתאושש בביתו ובקרוב יחל תהליך שיקום הדרגתי.

"אני אחות כבר יותר מעשר שנים אבל מעולם לא נתקלתי במקרה כל כך קיצוני", מספרת שפירא, "עמירם הוא בחור בריא, מקפיד על אורח חיים למופת, בלי אף מחלת רקע, הוא הגיע בכלל למטרה אחרת ולבסוף סיים בצנתור. מזל שלא ויתרתי ומזל שזה נגמר ככה. במצב כזה, כל דקה היא קריטית כמו בפצצה מתקתקת". ואילו מרקוס סיכם ואמר: "עברתי הרבה דברים קשים בחיי, אז אני מתקשה להתרגש אבל אפשר לומר שבהחלט הופתעתי מהאירוע ואני בעיקר מודה למורן על המקצועיות והעקשנות שהצילו את חיי".

ומה תעשו אם מישהו לידכם לוקה בהתקף לב?