הבדיקה שהצילה את חיי לאחר שחליתי בסרטן

בשיתוף אונקוטסט

"חולים רבים מספרים שאחרי שאובחנו עם סרטן, הם חוו מעין 'התעוררות'. חלקם בוחרים לעשות שינוי משמעותי בחיים, אחרים יוצאים 'לכבוש את העולם'. אצלי, זה עבד אחרת. אני רק רוצה לחיות את חיי בשקט ומבקשת בסך הכול שלווה", משתפת בגילוי לב, נורית קרן, 66, מהרצליה, שחלתה לפני כשנתיים בסרטן ריאה בשלב מתקדם. "לאחר האבחנה יש הלם מוחלט, לא מעכלים את הבשורה. כל חיי הייתי פעילה, וספורט היה חלק בלתי נפרד מחיי", היא מספרת. "בכל זאת ולמרות שלא עישנתי – חליתי. גם בחודשי האבחון בהם נשלחתי למגוון רחב של בדיקות שונות, לא עלה בדעתי שמדובר בסרטן ריאה. חשתי תשישות גדולה ומדי פעם שיעול טורדני, ולכן פניתי לרופא המשפחה. סרטן ריאה בכלל לא היה חלק מהתוכניות שלי".

נורית אובחנה כחולת סרטן ריאה באוגוסט 2017 על אף שלא עישנה. העישון אחראי למרבית מקרי סרטן הריאה בעולם, אך בקרב כ-20% מהחולים המחלה אינה משויכת לעישון, אלא לפגם (מוטציה) גנטי שמתרחש באחד הגנים המוכרים בעולם הרפואה ככאלו שעלולים לגרום לתחלואה בסרטן ריאה. כדי לאבחן מוטציות בגידול נדרשת בדיקה גנומית בעלת רגישות ויכולת דיוק גבוהות.

נורית קרן. תלמדו כל מה שצריך על המחלה שלכם

"כמעט והרמתי ידיים"

"אחרי האבחנה, ולצד הבלבול והייאוש שאפיין את אותם ימים, הומלץ לי לבצע בדיקה גנומית מובילה שבודקת במעבדה פיסה מרקמת הגידול (ביופסיה) שנלקחה ממני בעת האבחנה", מספרת נורית, "היות שאני לא מעשנת הרופא שלי חשד שהמחלה קשורה למוטציה. הוסבר לי שאם ההשערה שלו נכונה, אז ייתכן ואוכל לקבל טיפול ביולוגי שמותאם לאותו הגן ובכך יגברו הסיכויים שהתרופה תהיה אפקטיבית עבורי. בנוסף, לטיפולים ביולוגים יש פחות תופעות לוואי מכימותרפיה".

נורית ביצעה את הבדיקה ואחרי מספר שבועות מורטי עצבים הגיעה התשובה המפתיעה - לא נמצאה שום מוטציה שתעיד על הגורם שמניע את שגשוג תאי הסרטן. "מבחינתי נפל הפור. אין לי ברירה ואאלץ להיות מטופלת רק בכימותרפיה שמשמעותה – רעילות גבוהה ויעילות נמוכה", נזכרת נורית. "רציתי להרים ידיים. אין לי ילדים או נכדים שזקוקים לי ומבחינתי לא היה שום טעם להיאבק. כבר הייתי עם תור לכימותרפיה, והייאוש כילה כל שבב תקווה. באותם הימים נמנעתי מלחפש פתרונות להחלמה אלא עסקתי רבות במחשבות על 'סידורים אחרונים', אפילו התחלתי לערוך בירור על המתת חסד בשוויץ", מוסיפה נורית. "החברות שלי התעקשו שאפנה לחוות דעת שנייה, כך עשיתי, ושם חלה התפנית המשמעותית".

נורית הציגה לרופא את כל המסמכים ובהם גם את ממצאי הבדיקה הגנומית. האונקולוג הסתכל בממצאים ואמר: "הסרטן שלך לא מפחיד אותי, אבל המעבדה שבה עשית את הבדיקה דווקא כן". "הרופא התעקש שאעבור בדיקה מדויקת יותר", מספרת נורית, "הוא אמר לי לבצע בדיקת דם שנקראת 'גארדנט 360' של אונקוטסט", היא נזכרת "זו ביופסיה נוזלית שיכולה לאתר שרידי דנ"א של הגידול בזרם הדם. מבחינתי ממש לא היה טעם לעוד בדיקה, אבל הרגשתי שאם הרופא בוחר להיאבק על חיי, אז ראוי שאתן לזה צ'אנס", ודגימות דם נשלחו למעבדה בחו"ל. "החלטתי שזו תהיה ההזדמנות האחרונה, אם גם הפעם אין שום מוטציה, אאבד לחלוטין את הרצון להיאבק כדי לחיות"

"כשהגיעו התוצאות, זה היה בלתי יאומן" מספרת נורית "התברר שעל המחלה שלי אחראי פגם בגן מסוג MET, ששכיח רק אצל 3% מחולי סרטן הריאה. זה היה סיבוב הפרסה של הסיפור שלי. הייתי בטוחה שאני דוהרת – שלא מבחירה – רק לכיוון אחד, הנה הגיע אותו 'הסימן' שיאפשר לי להיות מטופלת בתרופה עם סיכויים גבוהים להצלחה. באותו הרגע החלטתי שאני לא מוותרת. אני רוצה לחיות", היא מספרת בחיוך.

"המשוכה הבאה הייתה מימון הטיפול, מפני שהתרופה הביולוגית למוטציה הזו אינה כלולה בסל התרופות. למרבה המזל, יש לי פוליסת ביטוח פרטי וכך נסללה הדרך לרכישתה. אומנם, לטיפול יש לא מעט תופעות לוואי – גם בהתחלה וגם היום – אולם אחרי 4 חודשי טיפול, הסרטן הראה סימני כניעה", מספרת נורית, "ובדיקת ההדמיה הראתה שלא נותרו נגעים".

"ברור לי, שאילו הייתי מסתפקת רק בבדיקה הראשונית שעשיתי לא היה שום תרחיש בו הייתי כיום בחיים. למרות שמדובר היה בבדיקה פרטית, מוכרת ורחבה זה בלתי נתפס שלא אותרה המוטציה", אומרת נורית ומוסיפה: "אני מפצירה בכל מי שעושה בדיקה גנומית, והתשובות אינן מספקות תשובה חיובית – לא להתייאש ולנסות שוב. גם אם זה כרוך בעוד שבוע של המתנה ובתשלום נוסף. הבחירה לעשות את בדיקת גארדנט פשוט הצילה את חיי".

לאחר מספר חודשי טיפול, כשהמחלה של נורית נסוגה, האונקולוג ביקש לנצל את חלון ההזדמנויות שנוצר ולנתח אותה. "מאד חששתי מהניתוח ובאופן כללי אני חרדה מכאבים. לשמחתי פגשתי ברופאה מנתחת נפלאה ועברתי ניתוח להסרת אונה", מספרת נורית. "שני הרופאים האלו נתנו לי כל כך הרבה כוח להמשיך להתמודד".

כיום ממשיכה נורית בטיפול הביולוגי ועשתה שוב את הבדיקה על מנת לקבל תמונת מצב מדויקת ומפורטת. הבדיקה החוזרת אישרה שהמחלה עדיין בנסיגה והמוטציה לא קיימת יותר. "אני מאד חוששת שהסרטן יחזור, אבל גם זוכרת שבזכות הבדיקה והטיפול שקיבלתי - למדתי לא לאבד תקווה". נורית מבקשת להעביר מסר לאנשים שנמצאים בסיטואציה דומה: "הפכו כל אבן כדי למפות את המידע המקסימלי על המחלה שלכם באמצעות בדיקה גנומית כי אי אפשר לדעת איפה תימצא התרופה שתציל את חייכם".

לפני שקרן חלתה בסרטן היא עסקה במשך שנים ארוכות כמנהלת תפעול בחברת היי-טק וכיזמית של פרויקטים קהילתיים. "להקים משפחה הייתה השאיפה הגדולה ביותר של חיי, וריח של תינוק היה חלומי הגדול. לצערי, לא הצלחתי להגשים אותם", היא מספרת בכאב. "מאז שחליתי אני משקיעה את רוב זמני ביזמות בקהילה ובהאכלת מאות חתולי רחוב שקופים, חתולים של אף אחד, דואגת להם, מאכילה ומלטפת ומרגישה שאני נותנת להם חיים וזה נותן לי המון כח שמן הסתם ישאיר אותי כאן לעוד שנים רבות".

בשיתוף אונקוטסט