הדבר היחיד שבאמת יכול להציל את חייהם של חולי סרטן ריאות
סרטן ריאה הוא הסרטן הקטלני ביותר במערב, ועד שהוא מתגלה, פעמים רבות מדובר כבר בשלב מאוחר. עכשיו, בדיקה חדשה לגילוי מוקדם של סרטן הריאה, שעשויה להציל חיים, צפויה להיכנס לתוכנית ניסיונית בקופות החולים. מדובר בבדיקת CT בעוצמה נמוכה שניתן לעשות בהפניית רופא בלבד
הבוקר (א') התבשרו חברי ועדת סל הבריאות על כוונת משרד הבריאות לקיים תוכנית ניסיונית (פיילוט) בשיתוף קופות החולים לגילוי מוקדם של סרטן הריאה.
סרטן הריאה הוא הסרטן הקטלני ביותר במדינות המערב ובמדינת ישראל. בישראל מאובחנים מדי שנה בסרטן ריאה כ-2,500 בני אדם, כאשר שיעור התמותה מהמחלה עומד כ-1,800 בני אדם. סרטן ריאה הוא גורם התמותה מספר 1 מבין המחלות הממאירות, מכיוון שבמרבית המקרים הוא מתגלה רק בשלב מאוחר, הגרורתי.
לפני הגיעו לשלב 4 (המתקדם ביותר) סרטן ריאה נחשב לגידול שקט שאינו מבטא תסמינים, מה שמאפשר לו לגדול ולהתפשט ללא הפרעה. סרטן הריאה הוא הסרטן היחידי מבין הסרטנים הנפוצים, שעד כה לא בוצעה בעבורו בדיקה לגילוי מוקדם.
כיום שני אמצעים עומדים לרשותנו לגילוי מוקדם של סרטן ריאה. הראשון, יד המקרה – ביצוע CT מסיבה אחרת, לדוגמה עקב תאונת דרכים או שיעול בלתי פוסק למשל, אלו מקרים שלעיתים מובילים אותנו לאבחן את המחלה לפני הופעת התסמינים. האפשרות השנייה – בדיקת CT לגילוי מוקדם של סרטן ריאה.
מהי הבדיקה?
בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן ריאה היא למעשה בדיקת CT בעוצמה נמוכה, בדומה לממוגרפיה במקרה של סרטן השד. הבדיקה לא מצריכה הכנה מיוחדת מצד המטופל או השגחה לאחר מכן. לאחר ביצוע צילום ההדמיה בחזה, עוברת הבדיקה לפיענוח של רופא רדיולוג. בתהליך הפענוח, הרופא מחפש ממצא המכונה 'קשרית', שאותה מזהים ככתם לבן ברקמת הריאה. מרבית האזורים ברקמת הריאות נראים על גבי צילום ההדמיה כרקע שחור, שהוא למעשה האזורים בחזה שבהם יש אוויר. בנוסף, על גבי הריאות ניתן לראות חצייה של פסים לבן דקים, שהם כלי הדם אשר מגיעים משער הריאה להיקף האיבר.
ב-1-1.5% מהמקרים בלבד, הקשרית מאובחנת כתאי סרטן ממאיר. אותו כתם לבן שהרדיולוג מחפש, הקשרית, לרוב יאובחן כתאי סרטן שפירים, צבר של כדוריות לבנות בעקבות זיהום ישן או תגובה של הגוף לחומרים שנשאפו. ככל שהגידול הסרטני יאובחן בשלב מוקדם יותר, כך הסיכוי שלנו לרפא את הגידול המאובחן יגדל.
בדיקת ה- CT לגילוי מוקדם של סרטן ריאה מומלצת לכל אדם המעשן או עישן בעברו, בדגש על אנשים בגילאים 55-75 המעשנים חפיסה 1 ליום במשך 30 שנה או 2 חפיסות במשך 15 שנה, כמו כן ההמלצה רלוונטית עבור אנשים שעישנו כזו כמות, והפסיקו עד לפני 15 שנה. פילוח זה של האוכלוסייה נעשה מכיוון שסטטיסטית כמות הסיגריות, משך זמן העישון והגיל – מהווים גורם סיכון עיקרי לחלות בסרטן ריאה.
בהפניית רופא, מספיק לתאם הבדיקה דרך קופת החולים.
מה עושים אם הבדיקה מגלה סרטן בריאות?
כיום, שיטת העבודה המקובלת במרכזים רפואיים רבים במערב היא בצוות רב מקצועי. כל בדיקת CT עולה לדיון בצוותים הכוללים רדיולוג, רופא ריאה, אונקולוג, מנתח חזה ורופא רפואה גרעינית. הרדיולוג מציג את בדיקת ה-CT לגילוי מוקדם בפני חברי הצוות, וההחלטה כיצד להתקדם ומה הטיפול המומלץ, מתבצעת באופן משותף.
אם הרדיולוג מפענח בבדיקה ממצא החשוד כממאיר, הוא עשוי לבקש ולבצע בדיקת מעקב כעבור 3 חודשים. במידה שהחשד גבוה, המאובחן ניגש לביצוע ביופסיה מונחית בדיקת CT, בידי רדיולוג. אמצעי נוסף לביצוע הדגימה הוא ברונכוסקופיה הנעשית בידי רופא ריאות באמצעות החדרת צינור לקנה הנשימה. לאחר אישור פתולוגי שמדובר בגידול ממאיר, הגידול שאובחן יוסר באמצעות ניתוח.
למרות שבדיקת ה-CT לאבחון מוקדם של סרטן ריאה היא פרוצדורה רפואית פשוטה, זולה, שמפחיתה בעשרות אחוזים את שיעורי התמותה מהסרטן הקטלני ביותר – היא מצליחה גם לעורר חששות, בין היתר עקב חשש מחשיפה לקרינה. מה שאותם מטופלים אינם יודעים הוא שטיסה הלוך-חזור לארצות הברית חושפת אותם לאותה מידת קרינה בדיוק.
יתרה מכך, מידת הסיכון שאדם לוקח על עצמו בבדיקת CT בעוצמה נמוכה זהה לסיכון של אדם המעשן סיגריה אחת ביום – לכן, עבור אדם המעשן חפיסה ביום, זהו ככל הנראה הדבר האחרון שצריך להדאיג אותו.
חוסר מודעות והצורך לשלם עבור הבדיקה באופן פרטי אף הם היוו גורמים מרתיעים.
חסם נוסף שמונע מאנשים רבים מלגשת לביצוע בדיקת סקר, הוא הפחד מגילוי הסרטן. "אפקט בת היענה" מדיר את רגליהם של רבים, הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה לחלות בסרטן ריאה, והוא לבדו עלול למנוע מהם מלהציל את חייהם.
הכותבת היא מנהלת יחידת סי-טי ודימות בית החזה בבית החולים הדסה וחברת איגוד הרדיולוגיה בהסתדרות הרפואית
לפנייה לכתב/ת 
