תביעה: בקפלן ביצעו ניתוח לא נחוץ – והמטופל מת

יורשיו של גבר בן 66 שנפטר לאחר אבחון כושל ושני ניתוחים, תובעים מיליוני שקלים משירותי בריאות כללית, וזאת בהסתמך על ממצאי ועדה שמינה משרד הבריאות לבדיקת מותו של החולה. הוועדה קבעה כי שירותי בריאות כללית (כבעלים של בית החולים קפלן) התרשלה החל מרגע קבלתו של החולה בחדר המיון ועד לניתוח האחרון בסדרת ניתוחים מיותרים שעבר, שבאחרון שבהם מצא את מותו.

קיראו עוד על רשלנות רפואית:

אבחון סרטן באיחור: מהי רשלנות רפואית באונקולוגיה?

בתביעה לבית המשפט המחוזי בת"א, באמצעות עורכי הדין כרמי בוסתנאי ויאיר נחמיאס, טוענים היורשים כי "רצף של מעשים ומחדלים רשלניים, המגיעים כדי אדישות וזלזול בחיי אדם", הם שגרמו למותו של החולה. בין השאר נטען, כי באיש "בוצעו ניתוחים שונים במהותם מאשר הניתוח שהוחתם עליו, על סיכוניהם מוגברים, ועל כך שהמנוח נותח שלא בהסכמתו".

התביעה מסתמכת על דו"ח שהכינה ועדת בדיקה של משרד הבריאות, שלטענת המשפחה קבעה נחרצות כי "הנתבעת התרשלה מרגע קבלת המנוח למיון בית החולים ועד למעשה בניתוח אחרון בסדרת ניתוחים מיותרת ורשלנית, בו מצא המנוח את מותו בטרם עת".

ניתוח מיותר(צילום: shutterstock)

לגבי הטיפול הראשוני שקיבל החולה במיון, כתבה הוועדה כי הייתה רשלנות בטיפול בפרפור הפרוזדורים המהיר ובצקת הריאות, בין השאר בכך שלא ניתן לו טיפול תרופתי לקצב הלב והיפוך חשמלי מיידי, אלא כעבור 7 שעות. "לו ניתן היה בזמן – הרי שהייתה נמנעת ההידרדרות במצב המנוח, עם החמרה באי-ספיקת לב והתדרדרות בתפקוד הכלייתי", סיכמה הוועדה.

עוד ציינה הוועדה, כי "הנתבעת התרשלה והתנהלה בניגוד לפרקטיקה הרפואית הסבירה והמקובלת, שעה שלא ערכה בדיקה חוזרת כאשר המנוח היה נמצא בקצב סינוס, דופק 80 לדקה ומצב המודינאמי טוב יותר". על סמך תוצאות הבדיקה הוכנס החולה לניתוח דחוף. "לו הייתה נערכת אבחנה רפואית סבירה ומקובלת", כדברי הוועדה, אז הטיפול היה שונה "ותוצאות הניתוח, לרבות הדרדרות במצבו, היו נמנעים".

בעקבות ההידרדרות הועבר החולה לניתוח נוסף, דבר שהוועדה מציינת כי הוא נעשה, "סמוך מדי לניתוח לב קודם, בלא דיון והתווייה רפואית סבירה והצבת המנוח בפני סיכון מוגבר – שהתממש וגרם למותו".

עוד קבעה הוועדה של משרד הבריאות, כי "חיתוך הפרוזדורים נעשה שלא בהסכמת המנוח, וביצוע תוספת זו הינה, "תוספת של הפעולה ללא קבלת הסכמת המטופל, אינה מקובלת כמובן". לדעת מומחה הוועדה, לא היה בכלל מקום לבצע את הניתוח".

התובעים מסתמכים גם על דבריו של מנהל מכון האקו-קרדיוגרפיה בבית החולים קפלן, אשר הודה ברשלנות בכך שהמנוח הוצב בפני סיכון מוגבר, שנבע מעריכת ניתוח דחוף שלא לצורך. בהסתמך על ממצאי הוועדה טוענת התביעה שהניתוחים הנוספים שבוצעו, שלא בהסכמתו של החולה, הציבו אותו בפני סיכון מיותר – שהתממש לבסוף, כשמצא את מותו בשעה שהיה מחובר למכונת לב- ריאה.

מבית החולים קפלן נמסר בתגובה: "אנו משתתפים בצערה של המשפחה. ראוי לציין כי מדובר במקרה משנת 2015. הפרטים המפורטים בכתבה אינם מדוייקים ובחלקם אף אינם נכונים, אך אנו מחוייבים בשמירה על חיסיון הפרטים הרפואיים. יתרה מכך, כתב התביעה טרם הגיע למרכז הרפואי. כשיגיע יילמד על ידי היועצים המשפטיים ותגובתנו תימסר כנדרש בבית המשפט".