"אנחנו מתקדמים לרפואת קנאביס מותאמת אישית לטיפול במגוון מחלות"

בשיתוף קבוצת בזלת 

"הגעתי לתחום הקנאביס לגמרי במקרה, אחרי קרוב ל-40 שנות מחקר באוניברסיטה העברית, מרביתן בתחום הביוטכנולוגיה. הבאתי איתי מספר כלים שעוזרים לנו לשפר את המחקרים ולהגיע להצלחות: התמחות בטכנולוגיות הפרדה, ניסיון במחקר יישומי, כושר המצאה, ידע בניהול קניין רוחני וניסיון בהדרכת חוקרים צעירים".

אם אתם מתעניינים בתעשיית הקנאביס הרפואי ובייחוד בעתיד שהיא טומנת בחובה, פרופ' ארי אייל הוא דמות שבהחלט כדאי להאזין לתובנות שלה בנוגע לתחום. אייל הוא פרופסור בגמלאות לכימיה יישומית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. אייל חיבר 80 מאמרים מדעיים, שותף במעל 300 פרויקטים תעשייתיים בכ-70 חברות ברחבי העולם וסייע בפיתוח תהליכים שיושמו במפעלים בארה"ב, באירופה ובאסיה. הוא ממציא בלמעלה מ-200 משפחות פטנטים ובקשות פטנט, ואף ייסד מספר חברות הזנק.

קיראו עוד על הטיפול בקנאביס רפואי

קנאביס רפואי(צילום: shutterstock)

"תחום הקנאביס משלב בתוכו פוטנציאל עצום עם מערך אתגרים ייחודי. רבים ספקניים לגבי היכולת של "תרופה אחת" להעניק פתרון או הקלה בתחומים רבים – כאב, פסיכיאטריה, מחלות מערכת העיכול, אפילפסיה, אוטיזם ותסמיני טיפול בחולי סרטן. ההסבר העקרוני, לפיו בקנאביס עשרות מרכיבים פעילים ושילובים שונים שלהם נותנים מגוון גדול של פתרונות, הוא הבסיס להבנת הפוטנציאל. חשוב עוד יותר להבהיר כי הקנאביס פועל על המערכת האנדוקנבינואידית בגוף, המשפיעה על חלק גדול מהפעילות שלנו, כולל תחושת הכאב, המערכת החיסונית ושליטה באיזונים שונים בגוף. אנחנו רחוקים מאוד מלמצות את כל המחלות, הקשיים והתסמינים בהם הקנאביס יכול להועיל. והפוטנציאל גדול ומבטיח".

ומהו האתגר המשמעותי ביותר?

"הייתי מונה מספר נקודות: הצורך לפעול תחת רגולציה ייחודית, הצורך בפתרונות מהירים, התמודדות עם פופוליזם ודעות קדומות, ובעיקר "שמיכה קצרה" – מחסור בידע מספק ומחסור במשאבים להשלמת המחקר כדי להשיג ידע זה".

פרופ' ארי אייל

תן דוגמה.

"למשל, מחקר נדרש כדי להבין טוב יותר היבטים טריוויאליים לכאורה כמו שינויים כימיים וביולוגיים המתרחשים בתפרחת במהלך ייבוש והבחלה (curing), שינויים כימיים במרכיבים הפעילים בטמפרטורות של העישון והנידוף (vaping) וכן מתכונות עיקור אופטימליות. קיימים גם האתגרים של שיפור תהליכי הייצור להבטחת איכות והדירות מירביים במחיר סביר. האתגר המרתק ביותר הוא השאיפה לייצר הרכבי קנאביס משופרים המותאמים במיוחד להתוויות שונות ולסימפטומים ספציפיים כמו גם האפשרות של התאמה אישית וצורות מתן משופרות".

איך זה בא לידי ביטוי בעבודה היום יומית? אתה מוותר על מחקר בנושא מסוים לטובת נושא שנראה יותר אקוטי?

"זו שאלה מעניינת. אני יכול לומר שהאתגר החשוב ביותר העומד בפני כמנהל מחקר הוא איך להוציא את המירב מהמשאבים המוגבלים העומדים לרשותנו במונחי תקציב וכוח אדם. בנינו צוות חזק ומגוון הכולל בין השאר חמישה מדענים בעלי תואר דוקטור, ומומחים עם ניסיון באלפי מטופלים, ידע רוקחי נרחב, והתמחות רבה בייצור ובהנדסה. אילו, בשילוב הניסיון הרב במחקר יישומי ובחשיבה יצירתית מועילים לנו מאוד בהתמקדות בנושאים בהם האימפקט הוא מירבי ובהגעה להישגים".

הקנאביס איננו מוגדר כתרופה, אבל אין ספק באשר ליכולותיו לסיוע ולהקלה על כאבים ותסמונות שונות אצל חולים רבים. כיצד אתה רואה את התפתחות מוצרי הקנאביס הרפואי בעשור הקרוב? והאם יש משמעות לכך שיקוטלגו כתרופה בעתיד?

"אם רישום כתרופה יחייב שימוש במרכיב מבודד אחד או שני מרכיבים מבודדים, במקום בהרכב רב-מרכיבים, התרופה תהיה יעילה פחות כתוצאה מאובדן אפקט הפמליה (סינרגיה בין רכיבי הצמח, המגבירה את ההשפעה של הרכיבים הפעילים). זו פשרה שלא הייתי רוצה לעשות. ההיפך מכך – אפקט הפמליה הוא אחד הכלים היעילים ביותר ליצירת הרכבים אינובטיביים ובעלי התאמה מדויקת.

"באשר להתפתחות מוצרי הקנאביס בעשור הקרוב, אני מעריך שבדומה למגמה המתחזקת ברפואה הקונבנציונלית, גם בתחום הקנאביס הרפואי נחזה בהתקדמות והתמקדות ביצירת הרכבים ייעודיים למחלות שונות ולמאפייני המטופל. אנחנו צועדים לעולם של רפואה מותאמת אישית, וזה בהחלט נכון גם למוצרי הקנאביס. פיתוח ההרכבים החדשים יעשה להערכתי באמצעים תעשייתיים יותר מאשר בכלים חקלאיים, תוך שימוש מוגבר באפקט הפמליה".

מהן הטעויות הנפוצות ביותר שמייחסים לשימוש בקנאביס רפואי?

"רופאים רבים עדיין מחזיקים בדעה שהמשתמשים מבקשים את חוויית ה-"היי" ובאמצעותה להקל על ההתמודדות עם המחלה (כאמצעי בריחה). היכרות טובה יותר עם המערכת האנדוקנבינואידית הייתה מראה להם עד כמה ההשקפה הזו מוטעית. מצד שני, מטופלים נוטים לייחס חשיבות עליונה לזן, במקום להרכב החומרים הפעילים בו, הרכב המשתנה כתלות בתנאים עונתיים, פרמטרים חקלאיים ואפילו בין תפרחות על גבי אותו גבעול".

כיום ניתן קנאביס רפואי בדרך כלל כמוצא אחרון לאחר שהטיפולים האחרים, הקונבנציונליים לא הצליחו. האם לדעתך זו גישה נכונה, או שמא דווקא לאור הבנתנו והתקדמות המחקר בנוגע לקנאביס, יש לשקול להשתמש בו גם להתוויות אחרות או בשלבים שונים בחיי המטופלים?

"בהחלט כן, אך בסופו של יום זו החלטה שצריכה להתקבל בידי הרגולטור".

במבט צופה פני עתיד, כיצד תיראה תעשיית הקנאביס הרפואי בישראל ב-2030 להערכתך?

"המחקר והתעשייה יעברו מספר שינויים מהותיים, שכבר מתחילים לתפוס מקום, ביניהם: (1) התמקדות בהרכבים במקום בזנים, (2) התאמה מדויקת יותר של הרכבים לצרכים ספציפיים, כולל התאמה אישית, (3) מעבר מתוצרים גנריים להרכבים אינובטיביים, (4) העברת הדגש מהשקעה בשיפור חקלאי לשיפור תעשייתי, (5) ייצור קנבינואידים בתהליכי תסיסה ביוטכנולוגיים כתחליף חלקי לייצור באמצעות גידול צמחים בחממה, ו-(6) שימת יותר דגש על יצירה וניהול של קניין רוחני".

כפועל יוצא מכך – האם צפוי גידול בביקוש למקצועות מסוימים? ואם כן אלו?

"אני מעריך שכן, זאת כחלק מהגידול בביקוש וכמובן גם מהייצוא מישראל. תעשיית הקנאביס תגייס יותר מנהלים, מהנדסים, מפעילים ומדענים בתחומי ייצור, כימיה, אנליטיקה, חקלאות וביוטכנולוגיה. כמו כן היא תזדקק גם ליותר עזרה בתחומי ניהול מחקר קליני, טכנולוגיות מידע ועיבוד ביג-דאטא".

הכותב הוא פרופ' לכימיה והמנהל המדעי של קבוצת בזלת

*המוצר אינו בגדר תרופה שנרשמה כדין, ואין לייחס לו סגולות מרפא; רכישתו וצריכתו מותרת רק באמצעות מרשם מרופא שהוסמך לכך; וכל שימוש אחר מנוגד לחוק הפלילי.

בשיתוף קבוצת בזלת