הרובוט שמחליף את ניתוחי מפרק הברך המסורתיים

בשיתוף אסותא

רובוט שמבצע ניתוח כירורגי - נשמע כמו תסריט מסרט מדע בדיוני. אבל העתיד הזה כבר לגמרי כאן, ובשנים האחרונים רובוטים ומערכות בינה מלאכותית חודרים גם לעולם הרפואה. הם אמנם לא מחליפים לחלוטין את המנתח, אבל בהחלט עושים מהפכה בחדר הניתוח ומסייעים בשיפור ובדיוק ההליכים הכירורגיים. עכשיו הרובוטים הגיעו גם לתחום ניתוחי החלפת מפרק הברך.

החלפת מפרק הברך הוא אחד ההליכים הכירורגיים השכיחים ביותר - מדי שנה מבוצעים כששת אלפים ניתוחי מפרק ברך בישראל. במהלך הניתוח מסירים את חלקי הסחוס השחוקים שעוטפים את העצמות בין השוק לירך, ומחליפים אותם בשתל.

"הסיבה הכי שכיחה להחלפת ברך היא שינויים ניווניים. בדרך כלל מדובר במחלה סביב העשור השישי לחיים", מסביר ד"ר ירון ברקוביץ', מומחה לכירורגיה אורתופדית באסותא ומנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים הלל יפה. "כאשר ישנה פגיעה באיכות החיים והטיפולים המסורתיים, כמו תרופות ופיזיותרפיה אינם עוזרים, יש לשקול ניתוח להחלפת מפרק ברך". 

באוגוסט האחרון ד"ר ברקוביץ' עשה היסטוריה כאשר ביצע את הניתוח הרובוטי הראשון להחלפת ברך בישראל עם המערכת החדשנית והמתקדמת שנקראת NAVIO. "בניתוח סטנדרטי להחלפת ברך צריך לחתוך את הסחוס החולה. מדובר בחיתוך בסדר גודל של 8 או 9 מילימטרים. החיתוך צריך להתבצע בזווית מסוימת על מנת להתאים את השתל למבנה הגוף של המטופל. בשיטה המסורתית יש מכוונים שעוזרים לנו למקם את החיתוכים. בשיטה הרובוטית הכיוונים נעשים באמצעות מערכת רובוטית שמדייקת את התוצאה", מסביר ד"ר ברקוביץ'.

(צילום: shutterstock)

איך הניתח מתבצע?

"הניתוח נחלק לשלושה: השלב הראשון הוא שלב של רישום הברך, בו נערכת סריקה של הברך ומתקבלת הדמיה תלת ממדית של כל הגפה התחתונה, עם כל נקודות הציון החשובות. השלב השני הוא התכנון. המערכת מדמה את המשתל ומדגימה כיצד הברך תתנהג. היא למעשה מראה לנו את התוצאה הצפויה אחרי הניתוח.

"השלב השלישי הוא הביצוע. ברגע שהמערכת יודעת כיצד המשתל צריך לשבת על הברך, היא מחשבת במדויק כמה עצם צריך להסיר על מנת שהמשתל יתאים. במהלך הניתוח אני מחזיק כרסמת והיא עושה את העבודה בתוך התחומים המותרים לה. לכאן נכנס עניין הדיוק - המערכת לא עושה יותר מידי או פחות מידי. אין חיתוך עצם שהוא לא תחת שליטה מלאה. חשוב לזכור שהרובוט הוא כלי עזר למנתח. הוא מציג הדמיית תלת ממד של הברך, הוא לא מבצע את הניתוח".

הדיוק הרב שאליו מגיעה המערכת הרובוטית יכולה, לדברי ד"ר ברקוביץ', לשפר את זמן ההתאוששות מהניתוח. מדובר בפרמטר משמעותי שעומד בראש סדר העדיפויות אצל מטופלים רבים. לעתים, זמן השיקום הארוך גורם להם להימנע מניתוח החלפת מפרק הברך וכתוצאה מכך מצבם עלול להחמיר.

"אנחנו מאמינים שאם נחתכת פחות רקמה רכה, ההתאוששות לאחר הניתוח תהייה מהירה וקלה יותר. חשוב לזכור שתוצאות של ניתוח נמדדות בטווח הקצר ובטווח הארוך. הטווח הקצר היא ההתאוששות מהניתוח. כלומר, תוך כמה זמן המטופל קם והולך על הרגליים. בטווח הארוך ההצלחה נמדדת בשרידות המשתל. ממוצע השרידות של המשתלים הוא 90 אחוזים ל-15 שנים", מסביר ד"ר ברקוביץ'.

אלו עוד יתרונות יש לשיטה הרובוטית?

"יש לנו למעשה שלוש מטרות בשיטה הרובוטית: התאוששות מהירה וקלה יותר - כיוון שמדובר בניתוח קשה מאוד לחולה - שביעות רצון מהניתוח ושרידות המשתל לאורך זמן. 80% מהחולים בדרך כלל מרוצים משלושת הפרמטרים. בשניים או שלושה אחוזים יהיו סיבוכים כמו פקקת או זיהומים; ו-15% מהחולים לא מרוצים מהניתוח ולא ברור למה. מטרת השיטה הרובוטית היא לצמצם את אותם 15 אחוזים. אנחנו חושבים שדרך דיוק והתאמת משתל טוב יותר, התוצאות תהיינה טובות בכל המדדים".

יתכן כי אותם 15 אחוזים שאינם מרוצים מניתוח החלפת מפרק הברך שעברו, אומר ד"ר ברקוביץ', הם אלו שעצם הברך שלהם נחתכה בזווית לא נכונה בניתוח. "יכול להיות שהמילימטרים הבודדים האלו גורמים לתחושות הכאב וחוסר הנוחות או לחוסר תפקוד הברך אחרי הניתוח. המטרה של הרובוט היא למעשה להוריד את השונות בין המנתחים. המערכת מוודאה שכל החיתוכים נכונים. לכל מילימטר בניתוח יש משמעות".

עוד מציין ד"ר ברקוביץ' כי השיטה הרובוטית עדיין בתחילת דרכה, ולכן עדיין לא קיימים נתונים המעידים על ההשפעה לטווח הארוך. "הניסיון שלי בינתיים הוא טוב. לתחושתי, המערכת הרובוטית מקצרת את זמן השיקום. יום אחרי הניתוח המטופלים כבר עומדים על הרגליים, וזמן ההחלמה הממוצע לחזרה לשגרה ולפעילות רגילה הוא בין שישה שבועות לשלושה חודשים".

השיטה הרובוטית, מאמין ד"ר ברקוביץ', היא העתיד, והיא תחליף את שיטות ניתוח החלפת מפרק הברך המסורתית שבה המנתח משתמש במכוונים. "השאיפה היא שהמערכת תהפוך להיות זולה יותר מהיום, שתהייה קטנה יותר ושהביצועים שלה ישתפרו עוד הרבה יותר".

 בשיתוף אסותא