התפרצות הקורונה: למה יהיה קשה למגר את הווירוס בקרוב?
התפרצות נגיף הקורונה נמצאת בעיצומה, והעולם מנסה למצוא את כל הדרכים האפשריות להבין את מנגנון הפעולה שלו - ולמגרו. פרופ' גבי ברבש מסביר איך ההתפרצות הזו שונה מהמגפות הקודמות שבהן נתקל, מדוע הווירוס לא יחלוף בקרוב, ומה חשוב שנדע כדי שבסופו של דבר נלמד לחיות לצידו
בימים אלה אנו חווים התפרצות עולמית של וירוס הקורונה, המכונה COVID-19. שתי מגיפות וירוס הקורונה הקודמות, ה-SARS וה-MERS, חוללו מחלות קשות עם תמותה שנעה סביב 8%. אולם קיימים שני הבדלים חשובים בין התפרצויות וירוסי הקורונה הקודמות להתפרצות ה-COVID-19:
- ה-SARS וה-MERS היו מחלות ברורות מאוד מבחינה קלינית, ולכן היה קל לבודד את החולים בהן. מה שמאפיין את התחלואה בווירוס הקורונה הוא שיש קבוצה גדולה מאוד של אנשים שחולים במחלה מינימלית, שאינה עולה על מסכי הרדאר של מערכת הבריאות, ולכן אי אפשר לבודד את הקבוצה הזו.
- SARS לא עבר מאדם חולה לאדם בריא, עד שהאדם החולה היה ממש חולה. בהתפרצות הנוכחית, גם אנשים עם מחלה מינימלית מדביקים. ההערכה היא שמקדם ההדבקה של ה-COVID-19 הוא בין שניים לשישה נדבקים חדשים נוספים לחולה אחד.
לשם השוואה, כל חולה שפעת מדביק שני אנשים, כל חולה סארס הדביק שלושה אנשים. ובחצבת, מחלה מידבקת מאוד, כל חולה מדביק בין 12 ל-18 איש.
רק כדי להבין את מערך התפשטות הווירוס, כל וירוסי הקורונה הם וירוסים של חיות, והמאגר הטבעי שלהם הוא בחיות (Animal Reservoir). בשלב מסוים וירוסים אלה עשו קפיצת מדרגה גנטית שאפשרה להם לעבור לבני אדם. מרגע שהווירוס עשה את קפיצת המדרגה לבני אדם, הוא מתפשט במהירות מאדם לאדם.
התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
מהם מאפייני המחלה?
ה-COVID-19 ממוקד בדרכי הנשימה, שדרכן מתבצעת גם ההדבקה. כ-15% מהחולים סובלים ממחלה קשה שהביטוי שלה הוא דלקת ריאות ויראלית דו-צדדית. אין טיפול ישיר אנטי-ויראלי - רק טיפול תומך: חמצן, אנטיביוטיקה כאשר יש זיהום משני, ובמקרים קיצוניים – הנשמה עד להתאוששות.
ה-COVID-19 חמור יותר משפעת (התמותה משפעת עומד על 1:1,000), אבל לא חמור כמו ה-SARS, שם הייתה תמותה של 8%-9% מהחולים. שיעור התמותה מה-COVID-19 הוא כנראה 1%, אבל כאמור, קשה לדעת כמה נדבקו באמת וסבלו ממחלה מינימלית (Minimally symptomatic cases).
עצירת ההתפשטות
התפרצות ה-SARS הפסיקה בזמנו בעיקר בגלל בידוד יעיל, ואולי גם בגלל ההתנהגות העונתית של הווירוס. לא ברור עד כמה וירוס ה-COVID-19 רגיש למזג האוויר. כרגע, העולם באפלה לגבי היקף ההתפרצות הנוכחית וקצב ההתפשטות של המחלה, וזאת בעיקר משתי סיבות:
1. אופי ההדבקה במחלה (חולים עם מחלה מינימלית מדביקים).
2. המבחנים המעבדתיים מוגבלים. אין עדיין קיטים לעיבוד מהיר (מבחן המעבדה הנוכחי לוקח שש שעות מרגע שהדגימה הגיעה למעבדה, ודורש מעבדה מתוחכמת). בנוסף, כל הבדיקות המעבדתיות שנעשו עד כה מתבססות על בדיקות שנעשו באוכלוסיות חשודות למחלה. לא נעשו בדיקות מעבדה באוכלוסייה הכללית, כך שאין מושג עד כמה רחבה האוכלוסייה הנשאית - לכן יש כנראה תת-הערכה של היקף התחלואה או המגפה.
מה חשוב שנדע על החיסון שבדרך?
- ייקח כשנה לפתח לווירוס הזה חיסון, ועד אז ההתפרצות הזו - ככל הנרארה - כבר תסתיים.
- חולה שנחשף מפתח כנראה חיסון בעקבות המחלה – אבל החיסון הזה הוא זמני לכמה שנים (לא ברור אם מפני שהווירוס משתנה גנטית או מאחר שהחיסון שלנו נחלש).
האם הדיווח על היקף המחלה וזמן הדגירה מהימן?
רשויות הבריאות בעולם, וזה נכון גם לגבי ישראל, מתפקדות במצב לגמרי לא פשוט. הן חייבות לתפקד על בסיס מידע חסר. בנוסף, גם את אמצעי השליטה והבקרה שמופעלים ניתן יהיה להעריך רק אחרי כמה מחזורי הדבקה.
החשש הוא שגם במדינות שכעת לא מדווחות על מחלה יש לא מעט חולים לא מאובחנים ולא מדווחים. בנוסף לכל, ייתכן שמספר הנדבקים הנמוך בעולם לא מצביע על יעילות ההיערכות, אלא על כך שהמחלה עדיין צוברת תאוצה. זו בדיוק הסיבה לכך שהמרכז לבקרת מחלות בארה"ב, ה-CDC, הודיע אתמול על התחלת בדיקות גילוי לנגיף הקורונה בחמש מעבדות בארה"ב.
המעבדות יבדקו באופן שגרתי דגימות של חולים שסובלים מתסמיני שפעת - גם לווירוס הקורונה. חמש המעבדות הראשונות הן בלוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, סיאטל, שיקגו וניו יורק, אבל ה-CDC מתכוון להרחיב את הניפוי (סקרינינג) לווירוס למעבדות נוספות ברחבי ארה"ב. הבדיקות השגרתיות לגילוי וירוס הקורונה בחולי שפעת יספקו לרשויות התרעה מוקדמת על התפשטות שקטה של הווירוס בארה"ב.
בארה"ב נמצאים נכון להיום 600 איש תחת בידוד, לאחר שחזרו לאחרונה מאזורים נגועים בנגיף בסין. אחד מהם זוהה כחולה ממש בימים האחרונים. הערכת המומחים בעולם היא שאנו ניצבים בפני בעיה גלובלית, שכנראה אינה עומדת להיעלם בשבוע-שבועיים הקרובים, וקרוב לוודאי שנראה התפשטות של הווירוס כאן ובעולם המערבי.
הדילמה הגדולה לגבי "ספינת הקורונה"
חשוב להדגיש את משנה הזהירות הנדרש בהתייחסות לקבוצת הישראלים על "ספינת הקורונה". העובדה שרק היום (א') אובחנה קבוצה נוספת (גדולה יחסית) של נוסעים על הספינה כחולים ב-COVID-19, מטרידה מאוד. הם הוכנסו לבידוד ב-3 בפברואר, כך שהיום הם על קצה התקופה של 14 יום שבה מקובל להגדיר את תקופת הדגירה של המחלה.
יש כאן הרבה משתנים נעלמים: האם הבידוד שבו הם נמצאים הוא אכן בידוד מוחלט? האם יש מערכות מיזוג אוויר או אינסטלציה שעלולות להעביר את הווירוס? וגם, אנחנו לא באמת יודעים בביטחון אם תקופת הדגירה/הדבקה של הווירוס הזה עומדת על שבועיים או כפי שטען חוקר בסין – שלושה שבועות.
לכן, עם כל ההבנה לחשיבות הסולידריות הלאומית שכל כך מאפיינת את עם ישראל, הייתי נזהר מאוד בתהליך קבלת ההחלטות לגבי החזרתם לישראל, עם כל הסיכונים להם ולצוות שייחשף אליהם, בדרך וכאן כשיהיו בבידוד.
לסיכום, מומלץ לכולנו להתנתק מהחוויה של המראות והדיווחים המפחידים המגיעים מסין. אין זו התמונה שנראה אם אכן נחווה התפשטות של הווירוס בעולם המערבי. התקשורת, הבקרה והשליטה, ומערכות הבריאות המתקדמות כאן ישרטטו מתווה שיהיה כנראה דומה יותר להתפרצות שפעת קשה. לכן, לתגובה השקולה והרגועה שלנו כציבור חשיבות רבה פי כמה.
הכותב הוא מנכ"ל קונסיליום, לייעוץ וליווי רפואי