פחד אינו אסטרטגיה לניהול משבר: הצעדים שנחוצים להקטנת המגפה

מגפה של מחלה נגלית ( Emerging infection ) שלא הייתה מוכרת קודם לכן, היא אירוע מיוחד במינו, המתאפיין בראשיתו באי ודאות רבה ובהמשך בדינמיקה מהירה מאוד, עם ההדבקה והתפשטות התחלואה ועם הידע החדש הנחשף אודות המחלה.

בניהול משבר מסוג זה נודעת על כן חשיבות עצומה ליכולת לנקוט מיד עם גילוי המחלה בגישה ופעולה מחמירה, ליכולת לגלות גמישות בהמשך ולהתאים את הגישה למידע החדש המתגלה מיום ליום, וליכולת להיות תמיד צעד אחד קדימה מהיריב הקטנטנן והחמקמק.

סגר על האוכלוסייה הכללית. לא בטוח שכדאי(צילום: EPA)

התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet

ראשית, התוודענו למחלה שהיא מידבקת בדרך טיפתית כמו שפעת ואף יותר, הגורמת לתסמונת נשימתית חריפה, ואשר התמותה ממנה היא בין 1-5%, הרבה יותר משפעת. הידע שהתווסף בשבועות האחרונים הוא שהנגיף נשאר באוויר מספר שעות, ושורד על משטחים מספר ימים כאחיו ה- SARS ( בשונה מהצהרות משרד הבריאות ) ושהמחלה קלה עד אי תסמינית בצעירים וילדים, וקשה וקטלנית במבוגרים וחולים במחלות כרוניות.

ניתוח הנתונים האלה מציע הערכת סיכונים ריאלית, ממנה ניתן לגזור מספר תובנות שיש בהן כדי לעצור כעת ולשקול מחדש את אסטרטגיית המאבק במגפה.

1. למקד את הטיפול באוכלוסיות סיכון

המחלה מידבקת מאוד, וצעדי הסגר והבידוד יש בהם כדי להאט את קצב ההדבקה באוכלוסייה אך לא לצמצם את מספר הנדבקים הכולל, ומנגד מחירם האנושי, החברתי והכלכלי קשים מנשוא.

80% מהנדבקים יחלו במחלה קלה ולא יזדקקו לטיפול רפואי. מרבית הצעירים שיידבקו ילקו במחלה קלה מאוד אם בכלל, ויפתחו חסינות שבהמשך תביא לדעיכת ההדבקה.

הקשישים והחולים במחלת כרוניות הם האוכלוסייה הפגיעה לסיבוכי המחלה ובהגנתם יש להתמקד. יש על כן לתכנן מיידית את הסרת הסגר הכללי, לרבות פתיחת מערכת החינוך שבה ילמדו כעת מורות צעירות בלבד, ולהשאיר את האוכלוסייה המבוגרת והחולה בסגר קפדני למשך זמן שייקבע. תהיה זה הזדמנות נהדרת לאוכלוסייה הצעירה לדאוג לאוכלוסייה המבוגרת, ולאוצר המדינה למקד את הסיוע הכלכלי לאוכלוסייה זו, ולהחזיר את כל האחרים למעגל העבודה והלימודים.

נטען כי זהו מודל שהאנגלים הגו אותו וגם הם חזרו בהם לאסטרטגיית הסגר הכללי. ובכן, האנגלים הם אנשים יצירתיים מאוד, ובהיבט זה יש מה ללמוד מהם, אבל הם חלשים ביישום ולא הפעילו את המודל שלהם ואף התמהמהו בהפעלת סגר.

ישראל לעומת זאת הפעילה, ובצדק, סגר רחב מוקדם יחסית והאטה את קצב ההדבקה, ולכן יש בידינו עכשיו האופציה לשינוי כיוון אסטרטגי. החמרה בהתחלה וגמישות בהמשך אמרנו, נכון ? צחוק הגורל הוא שהכלל הניהולי של 20:80, הקובע שיש לטפל ב-20% מהנושאים הגורמים ל-80% מהבעיות, כאילו נכתב למגפה הזו על ידי כלכלן איטלקי, המוכר בשם Pareto.

מיגון מתאים של הצוותים(צילום: מוטי קמחי )

2. להקפיד על מיגון מחמיר

איננו בטוחים עדיין באשר למנגנון ההדבקה של המחלה, האם רק טיפתי או שיש גם מרכיב אווירוסולי. אי הוודאות הזו מכוונת לנקיטת גישה מחמירה במיגון, דהיינו שימוש של הצוותים הרפואיים במסכות N95 ולא במסכות כירורגיות פשוטות.

המחיר של הדבקה ותחלואה בקרב צוותי רפואה הוא בלתי נסבל בהיבט שימור כח האדם היקר מפז באירוע כזה, הפיכתם למקור הדבקה למטופלים שלהם כפי שמתרחש באיטליה, והבטחת התיצבותם לעבודה בלי חשש לחייהם.

הפקרת הרופאים והאחיות ללא מיגון הולם, במיוחד בזמן שבציבור הרחב הולכים עם מסכות ללא כל הצדקה, מקוממת. חיטוי רבתי של מקומות ציבוריים, שוב ללא כל הצדקה מקצועית, בזמן שרופאים נאלצים לרכוש חומרי חיטוי למרפאותיהם באופן פרטי הינו מצב בלתי נסבל.

הדרכה נאותה לצוותי הרפואה כיצד להתמגן בצורה נכונה וכיצד לחטא חסרות אף הן היום במערכת. יש להוציא מיד את כל הצוותים המבוגרים והחולים בעצמם ממגע ישיר עם חולים, כדי להגן על חייהם ולהעבירם לתפקידים שאינם כרוכים בטיפול ישיר.

3. בדיקות, בדיקות, בדיקות

קיימות בדיקות מעבדה לגילוי המחלה. לבדיקות אלה יש ערך רב הן פרטני והן ברמת האוכלוסייה. הן יכולת לשמש לאיתור נדבקים והכנסתם לבידוד, לזיהוי החולים המגיעים לטיפול בכדי להפרידם ממטופלים אחרים במתקני הרפואה, וביכולת לשחרר מגע או חולה מבידוד.

ברמת האוכלוסייה הן יכולות לשמש להבנת מנגנון התפשטות המחלה, ולמיפוי מוקדי תחלואה לפי אזורים ואוכלוסיות. יש לתגבר את היכולת הזו לאלתר, ואכן המערכת פועלת לשם כך, גם אם באיחור. הגיע הזמן לחפש את המחלה לא רק מתחת לפנס.

להגביר את הבדיקות(צילום: מוטי קמחי )

4. להרחיב את הקריטריונים לחשד למחלה

לקביעת הקריטריונים למחלה נודעת חשיבות רבה באיתור החולים וביכולת התגובה. ישראל לא אימצה את הקריטריונים למחלה של ארגון הבריאות העולמי, וצמצמה את הגדרותיה כדלקמן: חשוד כחולה לחום 38 ומעלה, בעוד שבעולם מוגדר כל חום. כלומר בעל חום 37.8 לא נחשב בישראל כחשוד למחלה אך נחשב בעולם ויעבור בדיקה.

מגע הדוק נדרש למגע של 15 דקות ומעלה כדי להיכנס לבידוד, הגדרה שאין לה תימוכין בספרות המקצועית ולא בהגדרות המקובלות בעולם. מגע של 10 דקות לא יכול להדביק? בוודאי שכן. הגדרה מצומצמת מובילה לתת בדיקה ותת אבחון ומאפשרת לנדבקים לחמוק מתחת לרדאר ולהדביק בינתיים אחרים.

אימוץ סלקטיבי של קריטריונים עולמיים בזמן משבר היא החלטה שצריכה להיות שקופה לציבור ושיהיה לה הסבר כבד משקל. אפשר להבין את צמצום הקריטריונים כשאין לך יכולת לבדיקות מעבדה, אבל עם הרחבת היכולת הזו, שאנו מתבשרים עליה מדי יום, הגיע הזמן להתאים את ההגדרות שלנו להגדרות המקובלות בעולם.

5. לתגבר ציוד הנשמה וטיפול נמרץ

מה שיעשה את ההבדל בין שיעור תמותה של 1% לשיעור של 5% הוא יכולות המערכת הרפואית, ובעיקר יכולות ההנשמה והטיפול הנמרץ. יש לתגבר לאלתר את היכולות האלה. רכש מכונות הנשמה הוא במקום, אך לא פחות חשוב ממנו הוא הכשרה מיידית של צוותי רפואה נוספים להגיש טיפול נמרץ. טיפול נמרץ היא המתקצעות שיכולותיה יקבעו את איכות הטיפול ותוצאותיו, לא רק מספר מכשירי ההנשמה.

מכינים את מחלקות הקורונה. איכילוב

6. להפסיק להפחיד את הציבור

מנהיגות שזורעת פחד: היה זה פרנקלין ד' רוזוולט שאמר כי "הדבר היחידי שיש לפחד מפניו הוא הפחד עצמו". פחד אינו אסטרטגיה לניהול משבר. מנהיגות אמיתית משקפת נכוחה את המציאות לציבור ואת הערכת הסיכונים הריאלית ש- 80% מהנדבקים ילקו במחלה קלה שתחלוף מעצמה, ו- 20% יזדקקו לטיפול רפואי, בעיקר המבוגרים והחולים.

מנהיגות אמיתית נוטלת סיכונים על עצמה בקבלת החלטות אמיצה ולא מנערת מעצמה את הסיכון ומשיתה אותו על הציבור, על ידי בחירת ההחלטה הקיצונית בכל פעם.מנהיגות אמיתית נוטעת תקווה.

במערכה שאנו שרויים בה הכרחי להגדיר מטרת על ולגייס את החיילים. המטרה היום להבנתי, אם כי לא שמעתי אותה מאף קברניט עדיין, היא מניעת הדבקה המונית. בהכירנו את תמונת המצב של התפשטות המחלה מטרה זו אינה עוד מעשית וברת השגה, ויש להחליפה. אני מציע להגדיר כעת את מטרת העל באופן הבא: מניעת הדבקה באוכלוסייה הפגיעה והפחתת התמותה מהמחלה, תוך מזעור הפגיעה במרקם החיים.

החיילים במערכה הזו הם עובדי מערכת הבריאות, מערכת שהופקרה במשך שנים על ידי ממשלות ישראל. זה הזמן לתת לרופאים ולאחיות את כל מה שהם זקוקים לו כדי לעמוד במערכה הקשה הניצבת בפניהם של קליטה וטיפול באלפי חולים הצפויים להתגלות. מדובר בראש ובראשונה בציוד מיגון מלא, באמצעים לטיפול ובתגבור עם כל כח האדם הפוטנציאלי.

אם חפצי חיים אנו זה הזמן לשינוי כיוון במערכה נגד הקורונה.

מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי, מרצה לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת ת"א, ממקימי צוות הטיפול במגפות